חדשות ואירועים

מענק בינלאומי יוקרתי לפרופסור אמנון פרוכטמן מהפקולטה למדעים

 

פרופ' אמנון פרוכטמן מהמחלקה לפיסיקה בפקולטה למדעים, זכה במענק NSF-BSF יחד עם עמיתים ממכון וייצמן למדע ומאוניברסיטת פרינסטון בארה"ב. 

 

פרופ' פרוכטמן


המענק יממן מחקר משותף של דחיסת פלסמה על ידי לחץ מגנטי, נושא בו החוקרים משלושת המוסדות משתפים פעולה מזה כעשור. תוכנית המענקים NSF-BSF ממומנת בשיתוף על ידי הקרן המדעית הלאומית של ארה"ב (NSF) ועל ידי הקרן הדו-לאומית ארה"ב-ישראל (BSF).
המחקר הנוכחי עוסק בהיתכנות של מיזוג תרמו-גרעיני, אשר אם יושג, יהפוך למקור כמעט אינסופי של אנרגיה לאנושות. 


"אנרגיה גדולה משתחררת בשני סוגי תהליכים גרעיניים הפוכים: בביקוע גרעיני משתחררת אנרגיה כאשר גרעין אורניום מתבקע לגרעינים קלים יותר, ואילו במיזוג גרעיני משתחררת אנרגיה כאשר שני גרעיני מימן מתמזגים לגרעין הליום כבד יותר" אומר פרופ' פרוכטמן. "שלא כאורניום, המימן נמצא בכמויות לא מוגבלות, מה שיהפוך את המיזוג הגרעיני, אם יושג, לפתרון בעיית האנרגיה של האנושות. אלא שבעוד ביקוע גרעיני יכול להיעשות בצורה מבוקרת בכורים גרעיניים, יש קושי מדע וטכנולוגי עצום לבצע מיזוג גרעיני בצורה מבוקרת. צריך להגיע ללחצים אדירים של גז המימן שהופך לפלסמה כדי להגיע לתנאים המתאימים למיזוג, מה שנקרא מיזוג תרמו-גרעיני. תנאים אלה קיימים בשמש ואכן המיזוג התרמו-גרעיני המתרחש במרכז השמש הוא מקור האנרגיה שלה."


בכדור הארץ מזה כשבעים שנה נעשים מאמצים אדירים בינלאומיים להגיע למיזוג תרמו-גרעיני מבוקר. אחת השיטות בהן מדענים מנסים להגיע למיזוג תרמו-גרעיני היא דחיסת גליל פלסמה על ידי לחץ מגנטי הנוצר על ידי זרם פולסי גדול בקונפיגורציה הנקראת Z pinch. פרופסור יצחק מרון ממכון וייצמן, מבצע מדידות ספטרוסקופיות (ספקטרוסקופיה היא תחום מדעי החוקר את פעולת הגומלין בין החומר לבין הקרינה האלקטרומגנטית) של הפלסמה ב- Z pinch, שהוא ואנשי ציוותו בנו. 


פרופ' נתנאל פיש מאוניברסיטת פרינסטון, ארה"ב ופרופסור פרוכטמן מ- HIT חוקרים בצורה תיאורטית את מנגנון הדחיסה. בשילוב זה של ניסוי ותיאוריה, שלוש קבוצות המחקר גילו בשנים האחרונות תהליכים חשובים הקורים תוך כדי הדחיסה; התפלגות לא צפויה של הזרם הפולסי והיווצרות תנועה סיבובית של גליל הפלסמה. 


"הבנת תהליכים מורכבים, אלו שהתגלו לאחרונה ואחרים שילמדו בעזרת המענק הנוכחי, היא קריטית להתקדמות אל המיזוג התרמו-גרעיני המיוחל", מסכם פרופ' פרוכטמן.


לפני כחמש שנים זכה פרופ' פרוכטמן במענק דומה על שלב אחר במחקר הזה. 


לקריאה נוספת>>>