תופעת אי החום העירוני מתארת מצב שבו טמפרטורת העיר גבוהה במידה משמעותית בהשוואה לאזורים כפריים סמוכים. ההתחממות נגרמת כתוצאה מפעילות אנתרופוגנית כמו בנייה, תנועה צפופה ושימוש בחומרים קולטי חום כזכוכית ומתכת.
אזורי תעשייה כחוליה החלשה:
אזור התעשייה של חולון זוהה כאזור החם ביותר בעיר, עם טמפרטורות הגבוהות בארבע מעלות צלסיוס מאזורי המגורים. פרופ' פוצ'טר מסביר: "אנשים המגיעים לאזור התעשייה לקניות או תיקונים מחמיצים את ההזדמנות להסתובב בשל עומס החום הגבוה, המשפיע גם על הסביבה הסמוכה כמו תחנת המדידה בבית דגן, שמאבדת את מאפייני האזור הכפרי שלה."
השפעת הגינון:
אחת המסקנות המשמעותיות מהדוח נוגעת לתרומתם של עצים רחבי צמרת לקירור האזור. ברחוב שנקר, שבו גזמו את העצים בצורה "פונפונית", נרשמה טמפרטורה גבוהה בשתי מעלות בהשוואה לרחוב פנחס אילון הסמוך, שבו אפשרו לעצים להתפשט ולספק צל טבעי. לדברי פרופ' עודד פוצ'טר: "שיטת הגינון הישנה בישראל, שגוזמת עצים בצורה פראית כדי למנוע לכלוך או פגיעה בתשתיות, הוכחה כבלתי יעילה לקירור העיר. יש לשנות את הגישה ולאפשר לעירייה לשלב ברחובות עצים רחבי צמרת."
שדרות מוצלות:
ערים שכנות, כמו בת-ים, מציעות רחובות מוצלים בעזרת רחובות שבהם הוקמו ארקדות לאורך החנויות וצירי ההליכה (ברחובות בלפור ורוטשילד, לדוגמה) ושדרות מטופחות, בעוד שחולון, מלבד שד' דב הוז, סובלת ממחסור בשדרות ירוקות, המעצים את תחושת החום העירוני.
הדוח מדגיש כי חולון, שנמצאת בתנופת פיתוח גדולה, יכולה להוביל שינוי משמעותי במרחב האורבני באמצעות יישום ההמלצות. כפי שציין פרופ' פוצ'טר: "על ידי שילוב פתרונות חכמים וירוקים, נוכל להפוך את הערים שלנו למקום טוב יותר לחיות בו".
