למידה פעילה היא גישה פדגוגית המקדמת מעורבות אקטיבית של הלומדים/ות בתהליך הלמידה. מחקרים מצביעים על כך שלמידה משמעותית וחוויתית מתרחשת כאשר הלומדים/ות מעורבים באופן ממשי – חושבים בצורה ביקורתית, פותרים בעיות, מנתחים ויוצרים ידע חדש, מעריכים תוצרים וכיו"ב. לעומת הגישה המסורתית, הרואה בלומדים/ות צרכנים פסיביים של מידע, למידה פעילה מערבת אותם בתהליכי הלמידה באמצעות מגוון מתודות ואסטרטגיות (שאת חלקן נסקור בחלק זה של המדריך).
למידה פעילה תורמת להבנה עמוקה, לפיתוח מיומנויות חשיבה גבוהות ולמוטיבציה גבוהה יותר בקרב הלומדים/ות, והיא מומלצת בכל תחום דעת ובכל מסגרת הוראה שהיא (Freeman et al., 2014).
לפניכם מבחר מתודות ופרקטיקות של למידה פעילה שתוכלו ליישם בשיעורים ובקורסים שלכם. כתמיד, אתם מוזמנים לקבוע פגישת התייעצות עם המרכז להתאמה אישית של למידה פעילה לאופי ותכני הקורס!
למידה מבוססת פרויקטים היא מתודת הוראה, שבה התלמידים/ות לומדים באמצעות עבודה על פרויקט ממשי ומוגדר. הפרויקט מחולק למשימות ספציפיות, שעליהם להשלים ולהגיש במהלך תקופה נתונה. תהליך הלמידה מבוסס על חקר, יצירתיות ושיתוף פעולה, והמרצה משמש/ת כמנחה ומדריך/ה לאורך הדרך.
לדוגמה, בקורס להנדסת תוכנה, פרויקט למידה יכול להיות פיתוח אפליקציה לטלפונים ניידים. הסטודנטים/ות יתחלקו לקבוצות, יתכננו את דרישות התוכנה, יעצבו ממשקים, יתכנתו את הפונקציות השונות, יבצעו בדיקות ובסופו של דבר יפתחו את המוצר הסופי. הם יידרשו לחקור כלים וטכנולוגיות רלוונטיים, לשתף פעולה כצוות ולפתור בעיות לאורך הדרך. מתודת למידה זו מעניקה לסטודנטים/ות ניסיון מעשי, מפתחת מיומנויות חשובות ויישומיות ומאפשרת להם להכיר את התהליכים והאתגרים האמיתיים בתחום לימודיהם.
יתרונות | רמת מעורבות גבוהה בלמידה, תרגול מיומנויות וידע באופן יישומי, הזדמנויות למתן הערכה מעצבת לאורך התהליך.
אתגרים | תהליכי תכנון וניהול הקורס מורכבים יותר (בפעמים הראשונות).
בלמידה שיתופית הסטודנטים/ות עובדים יחד בקבוצות קטנות, לרוב של שלושה עד שישה משתתפים. בשונה מלמידה יחידנית, הלומדים/ות משתפים פעולה ואחראים כקבוצה על הצלחת הלמידה. הקבוצות מורכבות מלומדים/ות בעלי יכולות שונות, כאשר כל חבר/ה בקבוצה תורם/ת את חלקו/ה הייחודי, מסייע/ת ללומדים/ות אחרים/ות ונעזר/ת בעצמו/ה. המרצה מתכנן/ת, מלווה ומעריך/ה את תהליך הלמידה ואת התקדמות הקבוצות. ניתן לשלב למידה שיתופית במשימות קטנות ונקודתיות לאורך הקורס, או במשימות רחבות המלוות אותו לכל אורכו, כמו במתודת PBL למשל.
למידה שיתופית מדגישה את הממד החברתי של הלמידה ורותמת את נקודות החוזק של דינמיקה קבוצתית, כדי לאפשר למידה משמעותית ופעילה יותר. מחקרים מראים כי שימוש במתודה זו מפחית תחרותיות בלמידה ומקנה מיומנויות של שיתוף פעולה ותקשורת, תוך כדי למידת תכני הקורס הספציפי.
יתרונות | מעורבות גבוהה בלמידה, תרגול מיומנויות של שיתוף פעולה ותקשורת, הקטנת מספר המטלות המוגשות (יעיל במיוחד בקורסים רבי-משתתפים/ות).
אתגרים | קונפליקטים פנים-קבוצתיים, קושי בהערכת הישגי לומדים/ות אינדיווידואלים.
המודל של כיתה הפוכה חותר לפנות את זמן השיעור לדברים החשובים באמת: דיון על החומר הנלמד, עיבוד, התנסות ויישום. הרעיון המהפכני כאן הוא שבמקום להשתמש בזמן השיעור כדי ללמד חומר חדש, הסטודנטים/ות מתבקשים ללמוד את הבסיס בבית בעזרת חומרי למידה שהוכנו עבורם מראש (מומלץ לשלב משימה מסכמת או בוחן מקוון קצר, כדי לוודא שהלמידה העצמית אכן נעשתה).
באופן כזה, הסטודנטים/ות מגיעים לשיעור לאחר שרכשו הבנה ראשונית של החומר הנלמד ואת זמן הלמידה המשותף ניתן לנצל להעמקה וחידוד, לעבודה בקבוצות, ללמידת עמיתים ועוד. כך, הכיתה הופכת למרחב למידה חוויתי ופעיל יותר, ובו בזמן הסטודנטים/ות מפתחים יכולות של ניהול למידה ולמידת עצמית.
יתרונות | ניצול אופטימלי של זמן השיעור, רמת מעורבות גבוהה, הזדמנויות להערכה מעצבת.
אתגרים | הכנת חומרים איכותיים ללמידה עצמית, מעקב ובקרה אחר למידה עצמית.
את המתודה הזו אפשר לסכם באִמרה הידועה: "אין חכם כבעל ניסיון". למידה התנסותית (או חוויתית) שמה דגש על התנסויות קונקרטיות המשולבות בתהליך הלמידה באמצעות סימולציות, משחקי תפקידים, פרויקטים יישומיים ופעילויות אחרות. גישה זו משתלבת היטב עם מתודת PBL שהוזכרה למעלה.
דוגמה טובה ללמידה התנסותית היא כל קורס או שיעור שבנויים במתכונת סדנאית: בפקולטה לעיצוב הסטודנטים/ות לומדים את יסודות התקשורת החזותית בשורה של קורסי סטודיו, שבהם הם מתנסים בפועל בתהליכי עבודה של עיצוב, בהנחיה וליווי צמוד של המרצים/ות. ניתן גם לשלב למידה התנסותית באופן ממוקד יותר, למשל באמצעות יציאה לסיור לימודי הקשור לנושאי הקורס.
יתרונות | רמת מעורבות גבוהה במיוחד, גיוון בתהליכי למידה, קשר ברור בין תאוריה ופרקטיקה.
אתגרים | תכנון, ניהול והפקת התשתית ללמידה התנסותית, הדורשים לעיתים משאבים כלכליים.
מה | שיטה של למידה שיתופית, שבה הסטודנטים/ות עובדים יחד כדי להשלים משימה או לפתור בעיה.
איך | חלקו את הכיתה לקבוצות קטנות. כל סטודנט/ית מוגדר/ת כמומחה/ית בתחום מסוים ובאחריותו/ה ללמד את שאר חברי הקבוצה כדי לעמוד במטרה. קבוצות האם מתפזרות ללמידה בקבוצות מומחים/ות, וחוזרות להרכב המקורי כדי להשלים את הנחיות המשימה בכוחות משותפים.
מתי | מומלץ בכיתות בינוניות-קטנות, ובנושאי לימוד שניתנים לחלוקה ברורה לתת-נושאים.
כלי דיגיטלי מומלץ | Padlet / Google slides / PPT/ Perusall
מה | הסטודנטים/ות יחקרו, יכינו ויציגו לכיתה פרזנטציה בנושא הרלוונטי למהלך הקורס (שבחרו בעצמם או שהוקצה להם).
איך | ראשית, חלקו את הכיתה לקבוצות קטנות או לסטודנטים/ות בודדים. תנו להם לבחור נושאים מתוך החומר הנלמד, שעליהם יכינו פרזנטציה. הגדירו דרישות ברורות: משך ההצגה, מבנה רצוי, שימוש בסרטונים/תמונות וכדומה. הקפידו לתת הנחיות ברורות ומספיק זמן כדי לבצע את המטלה. ביום ההצגות, ארגנו את הכיתה באופן שיאפשר לסטודנטים/ות המציגים להראות בצורה נוחה את הפרזנטציה שהכינו. לאחר כל הצגה, פתחו בדיון קצר וממוקד – שאלו שאלות מנחות והציעו לסטודנטים/ות אחרים לתת משוב.
פרזנטציות הן דרך נהדרת להוסיף הערכה מעצבת לקורס שלכם. הקפידו להציע משוב איכותי לכל הצגה, הכולל הערכה על השליטה בחומר, אופן ההצגה והצעות לשיפור. מומלץ לשקלל את הפרזנטציה כחלק מהציון הסופי של הקורס.
מתי | יש שתי גישות לשילוב פרזנטציות לאורך הקורס: הדרגתית או מרוכזת. בגישה ההדרגתית, שבצו מראש קבוצה או שתיים להצגת פרזנטציה בתחילת כל שיעור. בגישה המרוכזת, הקדישו שיעור שלם באמצע או בסיום הסמסטר, לפרזנטציות של כלל המציגים/ות.
כלי דיגיטלי מומלץ | PPT / Google Slides
מה | הסטודנטים/ות יעריכו תוצרי למידה של עמיתיהם לכיתה על פי מחוון נתון מראש. הערכת עמיתים מעבירה חלק מהאחריות ללמידה לסטודנטים/ות, והופכת אותם לשותפים פעילים בתהליך ההערכה.
איך | בחרו תוצר למידה מתאים להערכת עמיתים (מומלץ שלא יהיה מורכב מידי, תלוי בגודל הקבוצה/ ברמת ההתקדמות של הסטודנטים/ות). כתבו מחוון מפורט להערכת המטלה ושתפו אותו עם הסטודנטים/ות מראש. החליטו כיצד לחלק את הסטודנטים/ות (מי מעריך את התוצר של מי, האם הם חשופים לזהות הממשב – כל אלו החלטות שתלויות בגודל ואופי הקבוצה והקורס). קבעו כיצד תתבצע ההערכה: במהלך השיעור עצמו או בבית, באופן דיגיטלי או לא וכו'. בשל הרגישות של מעמד קבלת המשוב, התפקיד של המרצה כמנחה ומתווכ/ת חשוב כאן במיוחד.
מתי | ניתן לשלב הערכת עמיתים כמעט בכל תחום דעת ובסוגים רבים ומגוונים של תוצרי למידה.
כלי דיגיטלי מומלץ | Microsoft / Google forms
מה | הציגו לסטודנטים/ות תיאור מפורט של אירוע, סיטואציה או דילמה אמתית הקשורה לתחום הלימודים. הסטודנטים/ות יתבקשו לנתח את המקרה, לזהות סוגיות מרכזיות, לאסוף נתונים רלוונטיים, להציע פתרונות אפשריים ולנמק את החלטותיהם.
איך | בחרו במקרה (או מקרים) רלוונטי, מורכב ואותנטי, הקשור באופן ישיר לתכני הקורס ולעולם האמתי בתחום הנלמד. ספקו לסטודנטים/ות את כל הרקע, הנתונים והפרטים הדרושים להבנה מלאה של פרטי המקרה. הכיתה תחולק לקבוצות קטנות שיידרשו לנהל דיון פנים-קבוצתי, לחלק תפקידים, לאסוף ידע רלוונטי ולגבש פתרונות והמלצות לסוגיות שהוצגו במקרה. לבסוף, הקבוצות יציגו בפני הכיתה את ניתוחיהן, טיעוניהן והחלטותיהן. נהלו דיון משותף לבחינת הגישות השונות ולהפקת לקחים.
מתי | מתאים במיוחד בתחומים יישומיים. בכיתות קטנות, שקלו לשלב עם פרזנטציות. בקבוצות גדולות, היעזרו בכלים דיגיטליים כדי לרכז את כלל ניתוחי המקרה ולערוך דיון.
כלי דיגיטלי מומלץ | PPT / Google Slides / Padlet
מה | סימולציות בשיעור יכולות לשמש להדמיית מערכות, תהליכים או מצבים מורכבים שקשה להמחיש אותם בכיתה באופן אחר. יישום נכון של סימולציות, יעשיר את השיעור ויאפשר לסטודנטים/ות להפנים את החומר באופן חוויתי ויישומי.
איך | בחרו נושא מתאים לסימולציה ותכננו אותה בקפידה: הגדירו מטרות, כללים ותפקידים לסטודנטים/ות. בתחילת השיעור, הקדישו זמן להסבר ברור של הסימולציה ומטרותיה וודאו שהכללים והציפיות ברורים. חלקו את הסטודנטים/ות לקבוצות קטנות לפי התפקידים השונים בסימולציה, או הציעו למתנדבים לשחק מול כלל הכיתה. צפו והדריכו אותם במידת הצורך, אך תנו להם חופש לחוות את הסיטואציה. לבסוף, סכמו את הסימולציה תוך הדגשת התובנות והלקחים החשובים שעלו במהלכה.
מתי | סימולציות מתאימות במיוחד לנושאים הכוללים תהליכים דינמיים, כמו מערכות ביולוגיות, כלכליות או טכנולוגיות. מומלץ לקבוצות קטנות עד בינוניות.
כלי דיגיטלי מומלץ | תלוי בתחום הדעת – מוזמנים להתייעץ איתנו!
מה | כל פעילות לימודית שמועברת באמצעות משחק או חידון – האפשרויות רבות ומגוונות!
איך | ראשית, הגדירו את מטרת הלמידה של הפעילות. כעת תוכלו לבחור מבין שלל האפשרויות את סוג המשחק או החידון שיתאים למטרה. מומלץ להיעזר בפלטפורמות דיגיטליות, במיוחד בכיתות גדולות.
מתי | ניתן לשלב בכל נקודה במהלך השיעור ולמגוון צרכים פדגוגיים: וידוא הבנה, הצגת נושא חדש, סיכום נושא קיים (Exit Ticket), בחינת עמדות ועוד.
כלי דיגיטלי מומלץ | Kahoot / Quizziz / Wordwall / Socrative
מה | כלי רפלקטיבי פשוט ויעיל לסיכום נושא/שיעור.
איך | בתום השיעור או יחידת הלימוד, בקשו מהסטודנטים/ות לשתף בדבר מרכזי אחד שלמדו או לקחו איתם מהשיעור הנוכחי. בקבוצות קטנות מומלץ לעשות סבב, בקבוצות גדולות מומלץ להיעזר בכלי דיגיטלי ולשתף את התוצאות.
מתי | בסוף שיעור, בסיום יחידת לימוד, בסוף יחידה א-סינכרונית. מתאים לכל גודל קבוצה.
כלי דיגיטלי מומלץ | Mentimeter / Padlet / Zoom poll
מה | כלי יעיל למגוון מטרות פדגוגיות.
איך | הציגו לכיתה שאלה או סדרת שאלות, בהתאם למטרה הפדגוגית של הסקר. ניתן לערוך סקר פתוח או סקר עם תשובות מובנות שהכנתם מראש. מומלץ להיעזר בכלים דיגיטליים ייעודיים ולשתף את התוצאות עם הכיתה.
מתי | ניתן לשלב סקר בכל נקודה במהלך השיעור ולמגוון צרכים פדגוגיים: וידוא הבנה, הצגת נושא חדש, סיכום נושא קיים (Exit Ticket), בחינת עמדות, קבלת משוב על תהליך הלמידה ועוד.
כלי דיגיטלי מומלץ | Mentimeter / Zoom poll / Microsoft forms / Google forms
מה | צורה ספציפית של סקר כיתתי, שמסייעת בהצגת נושאים חדשים.
איך | הציגו את הנושא החדש שיילמד. בקשו מהסטודנטים/ות לחשוב ולענות על שתי שאלות (מומלץ להיעזר בכלי דיגיטלי לעריכת הסקר): 1. מה אני יודע/ת על הנושא; 2. מה הייתי רוצה לדעת לגביו. בסיום הלמידה, בקשו מהם לחזור לסקר ולמלא שאלה שלישית: מה למדתי.
מתי | עם הצגת נושא חדש בכיתה, בעיקר נושאים שיש היכרות מוקדמת איתם.
כלי דיגיטלי מומלץ | Mentimeter / Zoom poll / Microsoft forms / Google forms
מה | אסטרטגיה המשלבת חשיבה אישית, דיון זוגי ושיתוף קבוצתי תוך שימוש בשאלות מכוונות, במטרה לעודד למידה פעילה, מעורבות ודיון מעמיק.
איך | התחילו בהצגת שאלה פתוחה או בעיה מאתגרת. בקשו מהסטודנטים/ות לחשוב עם עצמו/ה על פתרון או תשובה לשאלה. כעת, בקשו מהם לחבור לסטודנט/ית אחר/ת (בכיתה – מי שלידם. בזום – חלקו לחדרים), ולדון ברעיונות שלהם יחד. לאחר מספר דקות, חזרו למליאה ובקשו מהזוגות לשתף ברעיונות שעלו בשיח המשותף. באופן כזה, לכל סטודנט/ית ניתנת הזדמנות להרהר בבעיה, לצד היתרון של סיעור מוחות עם חבר/ה לכיתה.
מתי | בהצגת נושאים מעוררי מחלוקת או שאלות פתוחות. מתאים לקבוצות קטנות וגדולות כאחד.
כלי דיגיטלי מומלץ | Padlet / Miro / Jamboard
במודלים המסורתיים של הוראה, המרצה נתפס/ת כמקור הידע והתלמידים/ות – כצרכנים פסיביים של מידע. אולם מהפכת המידע, המתחוללת בעשורים האחרונים, שינתה מן היסוד את התפיסות הקלאסיות של הוראה ולמידה. בעולם מקוון ורווי מידע, תפקיד המרצה משתנה מן היסוד. במקום העברת ידע בלבד, המרצה משמש/ת כמנחה ומעצב/ת של תהליכי למידה אקטיביים, שבהם ניתנת לתלמידים/ות ההזדמנות לפתח מיומנויות ולרכוש ידע ממגוון רחב ומתעדכן של מקורות.
מטרתו של מדריך זה היא לסייע לכם בתכנון אפקטיבי של שיעורי הקורסים שלכם, לאור עקרונות מהמחקר הפדגוגי העדכני ביותר. אז קדימה- בואו נתחיל!
בבואנו לתכנן את השיעור, חשוב לראות את התמונה הגדולה. למעשה, תכנון שיעור אינו תהליך העומד בפני עצמו, אלא הוא חלק מתהליך רחב יותר של תכנון הקורס. מומלץ בחום אפוא לבצע תכנון מקדים של הקורס כולו, בטרם ניגשתם לתכנן את היחידות הקטנות יותר שמרכיבות אותו. תכנון מקדים של הקורס יקל על עבודת תכנון השיעור שלכם, כיוון שהחלטות פדגוגיות רבות נגזרות מאופי הקורס בשלמותו.
אם הגעתם לכאן לפני שביצעתם תכנון מקדים לקורס, מוזמנים/ות לעיין במדריך לתכנון קורס.
הקורס כבר מתוכנן? זה הזמן לעבור לתכנון השיעורים עצמם. אפיון ראשוני של אופי השיעור, קהל היעד שלו ומסגרת הלמידה יסייע לכם בשלבים הבאים.
מאפייני השיעור
שימו לב: ההמלצות במדריך מתייחסות בראש ובראשונה לשיעורים פרונטליים, אך ברובן מתאימות גם לשיעורים מקוונים.
כמו בתכנון הקורס כולו, גם בתכנון שיעור אנחנו ממליצים על גישת "תכנון לאחור" (Backward Design), שמכוונת אותנו להתמקד בתוצאות הרצויות: עם מה נרצה שהסטודנטים/ות שלנו יצאו מהשיעור? מה נרצה שידעו לעשות בסופו?
תכנון לאחור מסייע לנו להתמקד בלומד/ת במקום בתוכן ובכך מבטיח לנו למידה משמעותית ופעילה יותר. התמקדות בתוצאות הלמידה הרצויות, מבטיחה לנו המשכיות וקשר ברור בין מטרות השיעור, דרכי ההערכה ופעילויות הלמידה שנתכנן.
מטרות ותוצרי למידה
כדי לקבוע מטרות מדויקות וישימות לקורס, שאלו את עצמכם: אילו ידע/מיומנויות/תפיסות תרצו שהסטודנטים/ות ירכשו במהלך השיעור/יחידת הלימוד הנוכחית?
כעת, הגדירו את תוצרי הלמידה הרלוונטיים לשיעור. ייתכן כי כדי להשיג תוצר למידה מסוים, יידרש יותר משיעור אחד. לשם הדגמה, נחזור על המטרות שניסחנו למעלה וכעת ננסח אותן בצורה של תוצרי למידה.
להמלצות והצעות נוספות לניסוח מטרות למידה – העזרו במדריך לתכנון קורס.
כעת, נשאל את עצמנו שתי שאלות: מה עלינו ללמד וכיצד כדאי ללמד זאת על מנת להשיג את מטרות השיעור? השאלה הראשונה תקבע את תכני השיעור, והשנייה – את המתודות וכלי ההוראה שבהם נשתמש.
מבנה שיעור מומלץ
פתיחה
↓
הקניה
↓
תרגול/התנסות
↓
חזרה למליאה לשיתוף/הערכה
↓
סיכום השיעור
מבנה השיעור הוא פועל יוצא של תכניו ומתודות ההוראה שתבחרו ליישם. ובכל זאת, בחרנו להציג לפניכם מבנה בסיסי ומומלץ כמעט לכל שיעור שתלמדו. מבנה זה יכול להכיל בתוכו מגוון עצום של תכנים ומתודות הוראה, והוא כולל מספר עקרונות יסוד חשובים:
אין להסיק מכך שכל שיעור חייב להיות בנוי בדיוק באותו האופן! ישנם גורמים רבים המשפיעים על תכנון השיעור: תחום הדעת, אופי הקורס, גודל הקבוצה ועוד. העיקר הוא להקפיד על יצירת מעטפת ברורה ושילוב של למידה פעילה, ככל הניתן.
תכנון קורס הוא מפתח להצלחת תהליכי ההוראה והלמידה. קורס שתוכנן היטב, תוך התחשבות בצורכי הלומדים/ות, בדרישות המקצועיות ובעקרונות פדגוגיים מנחים – יהיה בהכרח קורס אפקטיבי יותר.
מדריך זה מציע תהליך שיטתי לבניית קורס איכותי, החל משלב ההגדרה הראשוני של מטרות הקורס, דרך תכנון תכני הלמידה ואופניה ועד לקביעת אמצעי ההערכה המתאימים ויצירת סילבוס.
יישום המלצות המדריך יסייע לכם, המרצים/ות, לפתח ולהעביר קורסים איכותיים ומותאמים לצורכי הלומדים/ות, שישרתו את מטרות ההוראה שלכם ויקדמו למידה משמעותית. לנוחותכם, בסוף המדריך מצורף טמפלייט מפורט לתכנון סילבוס שכולל בתוכו את שלבי המדריך השונים. בהצלחה!
כדי לתכנן את הקורס שלכם באופן מיטיבי, ישנם כמה פרטים "יבשים" שכדאי לקחת בחשבון. אפיון ראשוני של אופי הקורס, קהל היעד שלו ומסגרת הלמידה יסייע לכם בשלבים הבאים של התכנון.
שימו לב: אין צורך שכלל הפרטים הללו יופיעו בסילבוס הסופי.
מאפייני הקורס
קהל היעד
הגישה המומלצת לתכנון מהלכי למידה נקראת "תכנון לאחור" (Backward Design). גישה זו מתמקדת בתוצאות הרצויות: עם מה נרצה שהסטודנטים/ות שלנו יצאו מהקורס? מה נרצה שידעו/יוכלו לעשות בסופו?
תכנון לאחור מסייע לנו להתמקד בלומד/ת ולא רק בתוכן, ובכך מבטיח לנו למידה משמעותית ופעילה יותר. הגישה המסורתית בתכנון קורס היא גישה ממוקדת־תוכן: ראשית חושבים על נושאי הלמידה וחומרי הקריאה, ורק לאחר מכן (אם בכלל!) על שאר הסעיפים. לעומת זאת, התמקדות בתוצאות הלמידה הרצויות מבטיחה לנו המשכיות וקשר ברור בין מטרות הקורס, דרכי ההערכה ופעילויות הלמידה שנתכנן.
אז קדימה, בואו נתחיל מהסוף!
מטרות למידה
היות שמדובר בבסיס לתכנון הקורס כולו, מומלץ להשקיע מחשבה בניסוח מטרות הלמידה בקורס. להלן מספר המלצות ומודלים לניסוח חכם של מטרות:
כדי לקבוע מטרות מדויקות וישימות לקורס, ראשית שאלו את עצמכם: מהם הידע/המיומנויות/התפיסות שהקורס מבקש להקנות לסטודנטים/ות?
טיפ: חלקו את מטרות הקורס למטרת על ומטרות ביניים. השגה של כלל מטרות הביניים תוביל להשגת מטרת העל של הקורס.
בבואנו לנסח מטרות למידה, ניתן להיעזר במודל SMART – כלי שימושי לכתיבת מטרות ויעדים באופן ברור ואפקטיבי. ראשי התיבות באנגלית מייצגים את המאפיינים שאליהם יש לשאוף בעת ניסוח מטרות:
דוגמה לניסוח מטרת SMART:
בסיום הקורס "תכנון ובנייה ירוקה" (Time-bound), כל סטודנט/ית יהיו מסוגלים לזהות ולהסביר לפחות חמישה עקרונות ושיטות עיקריות לבנייה ידידותית לסביבה (Specific, Measurable), ולהציע דרכים ליישמם בתכנון ובביצוע של פרויקט בנייה ספציפי (Relevant). זאת, תוך התבססות על הידע והמיומנויות הנרכשים בהרצאות, קריאת החומר המחויב וביצוע משימות היישום במהלך הקורס (Achievable).
מטרה כזו תאפשר לסטודנטים/ות להבין בבירור מה מצופה מהם, ותסייע לכם לתכנן את ההוראה שלכם ואת אירועי ההערכה בהתאם.
בנג'מין בלום, פסיכולוג אמריקאי, הציע חלוקה של רמות חשיבה שונות שמופעלות בתהליכי למידה.
הגדרה מדויקת של רמת החשיבה הנדרשת, תסייע לנו לבחור פעילויות למידה ומשימות הערכה.
רמות חשיבה – הטקסונומיה המעודכנת של בלום
| רמת חשיבה | הסבר | פעלים לדוגמה |
|---|---|---|
| זכירה | שליפת מידע רלוונטי מהזיכרון לטווח ארוך | לזהות, למנות, לתאר, להגדיר, לשיים, לאחזר, לציין |
| הבנה | יצירת משמעות ופרשנות לחומר הנלמד | להסביר, להבהיר, לנסח מחדש, לסווג, להדגים, לסכם, להסיק, להשוות, להבחין, לדון, להביע, לפרש |
| יישום | שימוש בחומר הנלמד במצבים חדשים | ליישם, לחשב, לבנות, להדגים, להחליט, לראיין, לנבא |
| ניתוח | פירוק החומר הנלמד למרכיביו, והבנה כיצד המרכיבים קשורים זה לזה ולרעיון הכללי | להבחין, לבחור, להפריד, לקטע, לקשר, לארגן, לעמת, להשוות, להסיק, לפרק לגורמים |
| הערכה | לבחון מידע ולשפוט אותו לאור קריטריונים וסטנדרטים | לשפוט, להעריך, לבקר, להעיר, לדרג, להצדיק, לטעון, לעמת, לאמת, להמליץ, לבחון |
| יצירה | שימוש בחומר הנלמד על מנת ליצור דבר חדש | ליצור, להמציא, לתכנן, לעצב, לשער, לעבד, לפתח, לתכנת, לגבש |
כעת, לאחר שהגדרנו מה הסטודנטים/ות שלנו ידעו ויוכלו לעשות בסיום הקורס, נוכל לקבוע כיצד יש להעריך את הלמידה שלהם. בחלק זה של המדריך נעמוד על הקשר שבין מטרות הלמידה לאירועי ההערכה, נציג סוגים שונים של הערכת למידה ונמנה את השיקולים שכדאי לקחת בחשבון בעת עיצוב אירועי ההערכה בקורס.
כדאי לדעת: כיום קיים מגוון רחב של כלים דיגיטליים וכלי בינה מלאכותית, שיכולים לשמש אתכם בעת בניית אירועי הערכה ובעת ביצוע הערכה. כלים אלו עשויים לחסוך לכם זמן עבודה יקר ולספק משוב מיידי ואפקטיבי לסטודנטים/ות! פנו לצוות המרכז לקידום ההוראה להתאמת כלי ההערכה הנכון לקורס שלכם.
את אירועי ההערכה בקורס נגזור מתוך מטרות הלמידה שהוגדרו בשלב הקודם. אירוע הערכה התואם למטרת הלמידה יאפשר למרצה להעריך האם אכן הושגה מטרת הלמידה בפועל. לשם הדוגמה, נחזור על מטרות הקורס שניסחנו בסעיף הקודם וכעת ננסח אותן בצורה של אירועי הערכה.
בבואנו להגדיר אירועי הערכה בקורס, מומלץ להביא בחשבון את הנקודות הבאות:
הערכה מסכמת
הערכה מסכמת (Summative Assessment) היא הצורה הנפוצה ביותר של הערכה, ומטרתה לאמוד את מידת השליטה בחומר ולכמת אותה בציון (לרוב מספרי). הערכה מסכמת תתבצע לרוב באמצעות מבחן בתום/באמצע הקורס או, לחלופין, באמצעות עבודת גמר.
דוגמאות: מבחן מסכם, עבודת גמר (שלא מוגשת בשלבים לאורך הסמסטר).
הערכה מעצבת
הערכה מעצבת (Formative Assessment) מתרחשת לאורך כל הקורס ונועדה לספק משוב לסטודנטים/ות על ביצועיהם לשם שיפור הלמידה, ובה בעת לספק משוב למרצה על ההוראה. יתרונה של ההערכה המעצבת הוא ביצירת הזדמנויות ללמידה ושיפור. הערכה מעצבת תתבצע, בדרך כלל, באמצעות מספר אירועי הערכה קטנים לאורך הסמסטר, בנקודות אסטרטגיות ברצף הלמידה. המשוב יתמקד יותר בפידבק מילולי ופחות במתן ציון (לעיתים קרובות מרצים/ות יסמנו את האירוע כבוצע/לא בוצע). המשוב יינתן באמצעות המרצה, הערכת עמיתים או הערכה עצמית.
דוגמאות: מטלה מתגלגלת, קורס מבוסס פרויקט (PBL), תרגילי כיתה/בית, תלקיט, משימות כתיבה.
הערכה מתמשכת
הערכה מתמשכת (Continuous Assessment) משלבת בין הערכה מעצבת להערכה מסכמת. הרציונל המנחה של הערכה מתמשכת הוא ריבוי ופיזור אירועי ההערכה בקורס, כדי ליצור הזדמנות ללמידה ושיפור לאורך הסמסטר/השנה. הערכה מתמשכת מאפשרת למרצה לקבל תמונה רחבה יותר של הישגי הסטודנטים לאורך זמן, ולסטודנטים/ות לקבל משוב מתמשך על תהליך הלמידה שלהם.
הערכה מסכמת מתרחשת בסוף תהליך הלמידה ומתמקדת בהערכת תוצאותיו.
הערכה מעצבת מתרחשת לאורך כל תהליך הלמידה ומתמקדת בשיפור הלמידה.
מחקרים מצביעים על הערכה מעצבת ככלי מרכזי ליצירת למידה פעילה ומשמעותית. במידת הניתן, שלבו אירועי הערכה מעצבת לאורך הקורס. הקפידו להתאים את מספר אירועי ההערכה והיקפם להיקף הקורס, והימנעו מיצירת עומס.
עבור כל אירוע הערכה, קבעו את הדברים הבאים:
מטרת הלמידה שאותה האירוע מעריך: בהתאם למטרות הלמידה שהוגדרו בשלב הקודם. מבחן מסכם או עבודת גמר יעריכו את כלל מטרות הלמידה ונושאי הקורס. מטלה מצומצמת יותר תבדוק מטרת ביניים.
סוג האירוע: מבחן, בוחן, תרגיל כיתה, פרזנטציה, מטלה מתגלגלת, תלקיט, מטלת גמר.
סוג המשוב: משוב מילולי/מספרי, הערכת עמיתים, הערכה עצמית.
מועד: בתום הסמסטר/באמצעו, בתום כל יחידת לימוד וכו'.
אחוז הציון: משקלו של אירוע ההערכה מסך הציון הסופי של הקורס.
תוכן האירוע: בהתאם לנקודות שנלקחו בחשבון עד כה, צרו את תוכנו של אירוע ההערכה. ודאו כי התוכן עולה בקנה אחד עם מטרת הלמידה הנבדקת, וכי הנושאים הרלוונטיים נלמדו בכיתה.
הנחיות: עבור כל אירוע הערכה, ספקו הנחיות מדויקות ללומדים/ות הכוללות הגדרה מראש של קריטריונים להערכה ואחוז הציון.
מחוון: מחוון מדויק מאפשר לסטודנטים/ות להתכונן לאירוע ההערכה בצורה האפקטיבית ביותר.
בגישה המסורתית, ארגון תכני הקורס הוא השלב הראשון בתכנון קורס. בגישת ה"תכנון לאחור", קודם כול הגדרנו מטרות למידה ובחרנו דרכי הערכה מתאימות. עכשיו הגיע הרגע לארגן את רצף הלמידה ולשבץ בתוכו את תכני הקורס שלנו. גישה זו מבטיחה מהלך מוגדר היטב וחווית למידה משמעותית וקוהרנטית יותר עבור הסטודנטים/ות.
מפו את הנושאים המרכזיים שיגדירו את יחידות הלימוד בקורס (3-6 לסמסטר)
↓
ארגנו את היחידות לפי רצף לוגי ברור
↓
העריכו את מספר השיעורים הנדרש ללימוד כל נושא וצרו רצף כרונולוגי בהתאם
↓
מקמו את אירועי ההערכה שעיצבתם בשלב הקודם על פני אותו רצף כרונולוגי
↓
קבעו את התכנים הרלוונטיים לכל יחידת לימוד בהתאם למטרת הלמידה
המלצות ונקודות למחשבה
העזרו בתבנית לתכנון קורס [ בעברית | באנגלית ] הכוללת הנחיות לכל שלב בדרך!
ברכות, הקורס שלכם מתוכנן לעילא ולעילא! כעת אתם מוכנים להתחיל את הסמסטר. אבל למעשה, תהליך שיפור ודיוק הקורס שלכם לא מסתיים כאן, אלא ממשיך לאורך הסמסטר וגם בסופו. אחרי שהתנסיתם בפועל בהוראת הקורס, תוכלו להביט לאחור ולהסיק מסקנות: מה עבד? מה היה מוצלח פחות? מה כדאי לשנות לקראת הפעם הבאה?
כלי חשוב ויעיל מאין כמותו בהקשר זה הוא משובי הסטודנטים/ות. בתום כל סמסטר, הסטודנטים/ות מתבקשים למלא סקרי הערכת ההוראה. מדובר בכלי מרכזי עבור המכון, הפקולטה והמרצה לקבלת משוב מהלומדים/ות על חווית הלמידה שלהם בקורס. בסקר הסטודנטים/ות מתבקשים להעריך את שיטות ההוראה, התכנים הנלמדים, דרכי ההנחיה של המרצה והיבטים נוספים של הקורס.
תוצאות הסקר מסייעות לפקולטה ולמכון לזהות מרצים/ות מצטיינים, וכן להציע סיוע במידת הצורך. בנוסף לכך, הסקר הוא משאב חשוב עבורכם כמרצים/ות, ויאפשר לכם לזהות נקודות חוזק וחולשה בתהליך הלמידה, לאתר קשיים שהסטודנטים/ות חוו ולהעריך את האפקטיביות של שיטות ההוראה.
משוב אמצע הסמסטר הוא הזדמנות נוספת לקבלת משוב, לצורך שיפור ודיוק הקורס. בשונה מסקר הערכת ההוראה, משוב אמצע הסמסטר הוא אופציונלי ופנימי – כלומר, הוא מועבר על ידי המרצים/ות כיוזמה אישית שלהם (ולכן דווקא נהנה מאחוזי משוב גבוהים יותר, בדרך כלל). היתרון של משוב אמצע הסמסטר הוא הפנייה הישירה שלכם כמרצים/ות לסטודנטים/ות, וההזמנה לנהל שיח פתוח על מהלך הלמידה. מטרת השאלון היא לקבל תמונה ברורה של חווית הלמידה בקורס, ולסייע בזיהוי אתגרים שניתן להתמודד איתם תוך כדי הסמסטר.
מומלץ לנסח שאלון מקוון קצר ואנונימי, לשלוח אותו לסטודנטים/ות סביב שיעורים 7-6 ולבקש שימלאו עד לשבוע שלאחר מכן. לצורך ניסוח השאלון, תוכלו להיעזר בשאלון לדוגמה ולערוך אותו עם ההתאמות הנדרשות לקורס שלכם או, לחלופין, ליצור שאלון משלכם.
ברכות! בשלב זה הקורס שלכם מתוכנן ובנוי לעילא. כעת נותר רק לצקת אותו לתבנית הסילבוס הרשמית של המכון. לרשותכם מסמך סילבוס למילוי עצמי [ בעברית | באנגלית ], הכולל את כל המידע הנדרש על ידי המכון הטכנולוגי חולון. הורידו עותק והתחילו למלא!
זכרו: יש לכלול מידע נוסף בהתאם לדרישות הפקולטה שבה אתם מלמדים/ות.
כל שנותר כעת הוא לאחל לכם בהצלחה בהוראה!
כמוסד וכסגל אקדמי, שמנו לנו למטרה לאפשר סביבת למידה מכילה ואמפתית ולקדם למידה אפקטיבית ומשמעותית עבור כלל הסטודנטים/ות. המדריך שלפניכם כולל המלצות לתקשורת מיטבית שלכם כמרצים עם הסטודנטים/ות, לאורך הסמסטר או שנת הלימודים.
תפקידנו כמרצים הוא אומנם ללמד, אולם למידה כוללת מעבר לתהליך הקוגניטיבי גם מרכיבים רגשיים וחברתיים. מחקרים מראים כי גישות הוראה המכירות בחשיבותם של מרכיבים אלו ומטפחות אותם, מקדמות למידה אפקטיבית יותר. ככל שהסטודנטים חשים "נראים" יותר, כך מתחזקת המחויבות שלהם לתהליך הלמידה ולקבוצה שבמסגרתה הם לומדים.
פדגוגיה אמפתית שמה דגש על יצירת תקשורת מיטבית בין המרצה לסטודנטים ובינם לבין עצמם, מתוך הבנה שסביבת למידה מכילה תקדם ותעודד למידה אפקטיבית ומשמעותית. גישה זו מציבה במרכז לא רק את העברת התכנים והידע, אלא גם תקשורת פתוחה ומכבדת ויצירת תשתיות לקהילה לומדת. מרצים המיישמים פדגוגיה אמפתית בכיתה משקיעים מאמצים בהכרת הסטודנטים כבני אדם עם צרכים, חוויות ורקע ייחודיים. הם מעודדים דיאלוג פתוח במהלך השיעורים ומקפידים על מתן משוב אישי ומונחה ככל הניתן.
המחקרים מראים כי פדגוגיה אמפתית יכולה להגביר את המוטיבציה, המעורבות וההנאה של הסטודנטים מהלמידה, לחזק את תחושת השייכות שלהם ולהשפיע על הישגיהם הלימודיים. מעבר לכך, גישה זו מכשירה את הסטודנטים לפתח מיומנויות "רכות" חיוניות כמו אמפתיה, רגישות וסובלנות כלפי האחר, המהוות יסודות חשובים בחברה רב-תרבותית ומגוונת.
שימו לב: אין פירוש הדבר שעל המרצה לשמש כפסיכולוג/ית או חבר/ה! מרצים אינם אנשי בריאות הנפש, ובכל עת עליהם להקפיד על יחסים ענייניים ומקצועיים עם הסטודנטים/ות.
שלבו פעילויות שיטפחו תחושות אוטונומיה, מסוגלות ושייכות כדי לעורר את המוטיבציה הפנימית של הלומדים/ות ולחבר אותם אל תהליך הלמידה.
הציעו הזדמנויות להערכה מעצבת ולמשוב במהלך הקורס, ככל הניתן.
השתדלו להנגיש חומרי הוראה שונים, כגון טקסטים ארוכים וקצרים, סרטוני למידה, הרצאות מצולמות, אינפוגרפיקה אינטראקטיבית ועוד.
רפלקציה אישית או קבוצתית, על תהליך הלמידה.
צרו הזדמנויות למשוב עבורכם כמרצים גם לאורך הקורס, על מנת "להרגיש" את הכיתה ולדייק את תהליכי הלמידה. ניתן להציע משוב סיכום בסוף שיעור או, לחלופין, לערוך סקר באמצע הסמסטר.
הקפדה על זמני השיעור משמעותית ביצירת אווירה מכבדת בכיתה, לשני הכיוונים.
גלו גמישות והתחשבות בכל הנוגע למטלות, במידת האפשר והנדרש. במקרה של בקשות דחייה, שמעו את טיעוני הסטודנט/ית ושקלו כל מקרה לגופו.
הקפידו לא להעלות מסות של חומרי למידה ושמרו על מבנה קבוע: חלוקה לנושאים או מפגשים המכילים חומרי חובה, שיעורי בית וחומרי רשות.
המפגש הראשון בקורס מאפשר להגדיר את נורמות הלמידה, להבהיר את מטרותיה ולתאם ציפיות לגבי התנהלות בקורס. בתכנון המפגש התייחסו להיבטים הבאים:
אספו מידע ראשוני על ידע קודם בתרגיל כיתה מקדים או בזמן השיעור. אספו מידע מקולגות, ממזכירות או מהסטודנטים/יות עצמם.
ארגנו את סביבת המפגש הפיזית או הווירטואלית והכינו מראש את חומרי הלימוד הנחוצים למפגש. התלבשו באופן הולם. שימו לב לאינטונציה, לטון הדיבור ולהבעות הפנים שלכם.
חשבו אילו מאפיינים תרצו להבליט ותכננו את ההצגה העצמית. חשבו מה הסטודנטים/ות ינסו לפענח לגביכם וממה כדאי להימנע בהצגה זו.
שקלו להימנע מ'מנהלות' בדקות הראשונות (הצגת הסילבוס וכדומה), והתחילו מיד בתוכן מעניין.
הדגישו את חשיבות הקורס ואת ערכו עבור הלומדים/ות ועבור המקצוע. הציגו את דרישות הקדם של הקורס והיבטים מרכזיים שלו מתוך הסילבוס.
חברו בין נושאי המפגשים למהלך הלימודי המלא. הציגו את המבנה גם במפגשים הבאים והעלו אותו לאתר הקורס.
בקשו מכל לומד/ת להציג את עצמם או צרו מטלה קבוצתית.
צרו מרחב לשיח פתוח, שיאפשר את יצירת החיבור הראשוני ביניכם. בשיחה ציינו את חומרי הלימוד וערוצי התקשורת המקובלים (שעות קבלה, מענה בדוא"ל, בפורום, קבוצת וואטסאפ…). הקשיבו לצורכי הלומדים/ות העולים מן השיחה. המליצו להם כיצד להתמודד עם קשיים נפוצים בלמידת הקורס. שדרו סקרנות, אמפתיה ונגישות.
כמענה לשאלה תוכלו להציג את הציפיות שלכם מהם ולהסביר את הדרישות ואת חשיבותן להצלחה בקורס (ביצוע מטלות, השתתפות בשיעור, קריאה מקדימה).
צרו סקר בכלי הדיגיטלי Mentimeter ובחנו את רמת הידע המקדים של הלומדים/ות, שאלו את על עמדותיהם ביחס לנושא הקורס או בקשו שיכתבו שאלות שמעניינות אותם בנושאים אלו.
שלחו לסטודנטים/ות הודעה בתום כל מפגש או לקראת המפגש הבא (מומלץ דרך ה־Moodle).
התייחסו לנקודות הבאות:
ניהול שיח מכיל ומכבד בכיתה האקדמית חיוני לקידום סביבת לימודים פורייה, מכבדת וצומחת עבור כלל הסטודנטים/ות והמרצים/ות. שיח מכיל מקדם יחסים מיטיבים בין קבוצות שונות בכיתה ומעודד אווירת למידה פורייה. על ידי חיזוק נורמות השיח המכבד, ניתן ליצור סביבה שבה כל סטודנט/ית מרגישים בנוח להתבטא, ובכך לקדם את ההצלחה האקדמית של כלל הסטודנטים/ות בקמפוס.
מקורות:
סדנת "חשיבותה של ההוראה האמפתית בזמן חירום", אפרת ליברמן 2023
סדנת "הוראה ולמידה בזמן חירום", ד"ר איתמר שבתאי 2023
פריש-אבירם, נ' ולארי, ש' (2022). הכיתה המכילה באקדמיה: מדריך. מרכז אקורד, האוניברסיטה העברית
