חדשות ואירועים

משמח לראות יותר נשים פונות למקצועות טכנולוגיים

ראיון עם ד"ר אילת בוטמן ראש המחלקה למדעי המחשב
 

"אין לנשים כיום מגבלה לבחור להתמקצע בכל תחום שהן בוחרות בו וכיף לראות יותר ויותר נשים פונות למקצועות טכנולוגיים", אומרת ד"ר אילת בוטמן, ראש המחלקה למדעי המחשב בפקולטה למדעים אשר נכנסה לתפקידה לפני כחצי שנה. 

 

ד''ר בוטמן


ד"ר בוטמן מחזיקה בתואר ראשון מאוניברסיטת בר אילן במתימטיקה ומדעי המחשב, תואר שני תחום AI בהנחיית פרופ' שרית קראוס ותואר שלישי בתחום Stringology בהנחיית פרופ' עמיהוד אמיר, אף הם מאוניברסיטת בר אילן.


"אני רואה באנשי מדעי המחשב מקבילים של הפסיכולוגים במדעי החברה. בשני המקצועות אנחנו פותרים בעיות של אנשים אחרים. השירות שלנו לאנושות הוא ביכולת למצוא פתרונות לבעיות מורכבות בתחומים שונים כמו חיזוי מזג אוויר, עיבוד והבנה של מידע קולי וויזואלי, תקשורת בין בני אדם והפצת מידע, בניית מודלים מחקריים, כמו מודלים של המוח, היכולת לחוות מציאות שונה כפי שנעשה במציאות מדומה ומרובדת.


השנה פתחנו תואר שני עם ובלי תזה. זה מאפשר לנו להעניק לבוגרים להיות שותפים בפריצות הדרך המחקריות והתעשייתיות הבאות . החזון שלי הוא לראות את המחלקה מרחיבה את שיתוף הפעולה עם תעשיות ההייטק בארץ ובעולם. יש לי נחת לראות בוגרים שלנו בתפקידי מחקר ופיתוח בחברות הייטק מתקדמות. כחלק מהחזון אנו מגייסים חברי סגל צעירים העוסקים בתחומים של למידה עמוקה Deep Learning על ענפיה השונים ,מה שיאפשר לנו ליצור קבוצת מחקר חזקה בתחום ולהרחיב את השורות בתחום של AI . בתכנון גם קיום כנס בינ"ל , אשר ייערך במכון הטכולוגי בקרוב."


לדברי אילת, היום ברוב המוסדות האקדמיים בארץ יש מספר לא מבוטל של נשות סגל ויחד עם זאת היא אינה מרגישה שהעובדה שהיא אישה גורמת לה לנהל את המחלקה למדעי המחשב באופן שונה.
"יש מקומות שבהם נשים תורמות זווית הסתכלות אחרת לפתרון בעיות ופיתוח אבל קיימים תחומים, כמו התחום שאני חוקרת – תחום תיאורטי במדעי המחשב שדומה לפתרון חידות לוגיות, שבו אין יתרון לאשה על גבר ולהיפך. 


תחום המחקר העיקרי של אילת הוא תחום תיאורטי הנקרא Stringology אשר עוסק בבעיות השאובות מתחומים שונים כמו עיבוד מידע טקסטואלי, ביולוגיה חישובית ומבני נתונים.
כניסתה של אילת לתפקיד התרחשה באמצע משבר מגפת הקורונה אשר כפתה על המוסדות להשכלה גבוהה לעבור ללמידה מרחוק. 


"המעבר הזה הוא דוגמה לשינוי פדגוגי, שדובר עליו הרבה מאד שנים, אבל בארץ, לפחות, האקדמיה לא עשתה צעדים משמעותיים לשילוב של למידה מרחוק עד המגפה", היא אומרת. "ההרגשה הייתה שיעבור זמן ארוך מאד עד שהשילוב הזה יתממש. מרגע שנוצר הצורך, האקדמיה עברה מהר מאד ללמידה מרחוק. גילינו מגוון רחב של שיטות טכנולוגיות ופדגוגיות חדשניות שלא עשינו בהן שימוש בעבר. אני שואפת לשלב שיטות אלה לטובת הסטודנטים גם כשנחזור לשגרה ולא לחזור ללמד בהכרח רק בצורה המסורתית בה לימדנו. 


המסקנה שלי לימים שלאחר המגפה היא שיש להציע לסטודנטים ולסטודנטיות מגוון רחב של אפשרויות לימוד כך שהם יוכלו לבחור את האופן בו יוכלו ללמוד באופן מיטבי. 


דוגמה לפרויקט בינלאומי כזה הוא פרויקט ITEM (Innovative Teaching Educating in Mathematics) , פרויקט ארסמוס עם האיחוד האירופי, בו אני שותפה. בבסיס הפרויקט עומדת ההכרה שלימודי המתמטיקה במקצועות טכנולוגיים נראים לסטודנטים כתלושים ומנותקים מהמקצוע שהם לומדים. הם לא רואים את הקשר שבין מתמטיקה להצלחה המקצועית שלהם. הם יודעים שמתמטיקה זה מקצוע חשוב אבל לא ממש מבינים למה. כחלק מהפרויקט אנחנו מדגימים לסטודנטים עד כמה כל נושא אותו הם לומדים במסגרת קורסי המתמטיקה קשור לבעיות מעשיות בתחום ההתמחות שלהם. אנחנו מציגים את הבעיה המעשית לפני שאנחנו מציגים את הנושא המתמטי. התגובות של הסטודנטים הן מאד חיוביות והמוטיבציה שלהם ללמוד מתמטיקה וההבנה שלהם את המקצוע עולה עקב כך. את הפרויקט התחלנו עוד לפני פרוץ המגפה אבל שיטות העבודה שלנו עברו התאמות למצב שנוצר עקב המגפה.”


פורסם: 02/03/21