גם בניית טיל מתחילה מרכיב קטן אחד
מדוע עשית זאת?
"דווקא משום שהכרתי טוב כל כך את המוצר, שבנינו לו כבר אב-טיפוס, וידעתי טוב מכולם במה זה כרוך, ומה היא כמות הזמן האין סופית הנדרשת להשקעה. עם כל הכבוד לנו, ידעתי שיש בעולם חברות טכנולוגיה רפואית גדולות וחזקות מאיתנו. הרגשתי שלא המצאנו את הגלגל. כנראה לא האמנתי במוצר עד הסוף, ולכן לא רציתי לוותר על מקום עבודה מסודר לטובת הרפתקה שהיה די ברור לי שתסתיים ללא הצלחה ממשית".
עדי מיכאלי, גדל בראשון לציון ומתגורר בה עד היום יחד עם אשתו דנה, מרפאה בעיסוק, ועם בנם הפעוט עומר בן השנתיים וחצי. הוא סיים לימודי טכנאי והנדסאי עוד בטרם התגייס לצה"ל, שם שירת כאיש בקרת ירי של מסוקי אפאצ'י בחיל האוויר. "מגיל צעיר התגלה שיש לי חשיבה טכנית. הייתי זה שמפרק תמיד את מערכת הסטריאו ושאר מכשירים אלקטרוניים, שאפשר היה ללמוד משהו מהם. למזלי, הוריי לקחו את זה ברוח טובה, ועל אף הקושי מצאו תמיד את הדרך לתת ביטוי ליכולות הטכניות שלי. כבר בשנות ה-80, למשל, כשעידן המחשבים האישיים רק התחיל, רכשו לי מחשב אישי, שהיה עניין יקר באותם הימים".
שלושה ימים לאחר שחרורו כבר החל עדי מיכאלי לעבוד כמהנדס פיתוח בחברת "טלרד", והתמיד בעבודה זו במשך שמונה שנים, במהלכן למד במכון לתואר ראשון. "בחרתי ללמוד ב-H.I.T המכון טכנולוגי חולון, משום שזה היה מקום שאיפשר לי לשלב בין לימודים לבין עבודה במשרה מלאה. יכולתי להמשיך ולעבוד גם בלי לימודים אקדמיים, אבל ידעתי שחשוב ללמוד, להשכיל ולהרחיב את האופקים המקצועיים שלי". מיכאלי סיים את לימודיו בהנדסת מערכות ממוחשבות, בהצטיינות, בשנת 2002, "שהייתה השנה האחרונה שבה התואר האקדמי ניתן מטעם אוניברסיטת תל-אביב. למעשה, זה היה תואר בהוראת מקצועות טכנולוגיים, ולמדתי אותו במשך חמש שנים, כי לצד לימודי ההנדסה היו משולבים בו גם לימודי חינוך", הוא אומר.
בדיעבד, הוא לא מצטער על לימודי ההוראה. "נושאים רבים שנלמדו במסגרת הזאת, כמו למשל, טכניקות עמידה בפני קהל או העברת חומר, עוזרים לי היום בעבודתי, כשאני צריך להציג מצגת או להרצות בפני מהנדסים במסגרת LOGTEL – מרכז הדרכה לתחום התקשורת. בלימודי ההוראה היו גם היבטים תיאורטיים, שאולי ביום יום קשה לראות את הכלים שהם נתנו לי, אבל זה בהחלט העניק לי רבדים חדשים של חשיבה".
הוא המשיך את לימודיו לתואר שני במינהל עסקים, בבית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל. "שם עשיתי שנה קלנדרית אינטנסיבית מאוד, שבסופה קיבלתי תואר שני עם התמחות בניהול חברות היי טק. פתאום הבנתי את תחום ההיי טק בפרספקטיבה רחבה הרבה יותר. זה עוזר כאשר מבינים גם את הצדדים הניהוליים, הכלכליים והשיווקיים של העולם הזה".
צעצוע משוכלל או מכונה לזיהוי מוקדם של סרטן
מזה כשנתיים עדי מיכאלי עובד כמהנדס אפליקציה בחברת IES, שעוסקת בהפצה של מכשור ורכיבים אלקטרוניים. "רכיבים FPGA של חברת XILINX הם רכיבים גולמיים, מעין פלטפורמה בתולית, שכל אחד יכול להשתמש בה לצרכים התכנוניים שלו. הם נדרשים כאשר צריך לבנות טיל, או מכשיר רפואי או אפילו צעצוע משוכלל. התפקיד שלי כמהנדס אפליקציה הוא לעזור לכל לקוח כזה, להצליח להפוך את הרכיב של החברה שלנו ליעיל עבורו, בקידום המטרה המקצועית שהציב לעצמו".
"מדובר בתפקיד מאוד מעניין ומגוון, משום שאני עובד עם סוגים שונים של לקוחות ושל משימות. רבים מן הלקוחות שלי הם לקוחות צבאיים, שמפתחים מערכות לחימה שלעתים נראות ממש דמיוניות. מדובר בטילים, במערכות מכ"ם, מערכות במטוסים, מערכות מודיעיניות ועוד".
אתה גם יוצא לשטח?
"במסגרת התפקיד שלי אני נמצא עם הלקוחות במעבדות, במרכזי הפיתוח שלהם, בתוך חברות ההיי טק. יום אחד אני בירושלים, יום אחר בחיפה. הביקורים שלי בשטח מסייעים לי לעשות את ההתאמה הנכונה בין הרכיבים לבין המטרה לשמה החברה מעוניינת בהם. לרוב, אני עובד מול פונקציות בכירות בחברות ההיי טק: מנהלי הפיתוח, סמנכ"לים, מנהלים טכניים. אני צריך לשכנע אותם שהרכיבים האלה יתאימו בצורה הטובה ביותר למטרות שלהם. לאחר מכן אני מתחיל לעבוד מול המהנדסים עצמם. יש לי ותק של שמונה שנים כאיש פיתוח, שעוזר לי מאוד משימה".
נראה שאתה אוהב אתגרים.
"בהחלט. אתגרים מתאימים לאופי שלי. אני תחרותי, עוסק בספורט, משחק כדורסל, הולך למכון כושר וגם צולל לפעמים. כמובן כשיש זמן, כי זה לא פשוט לנהל קריירה ומשפחה. להיות שותף למיזם טכנולוגי של מוצר כלשהו, שבו אהיה מעורב מרמת ההמצאה ועד היישום הסופי. אני רוצה לקום בבוקר כדי לעבוד בשבילי ולא בשביל מישהו אחר. אני שואף להצלחה עסקית וכלכלית, שאינה תלוית משכורת. אשמח לצאת ממעגל השכירים".
