כשעמית רז, בוגרת טרייה של המחלקה לעיצוב פנים ב- HITמכון טכנולוגי חולון, ישבה לתכנן את פרויקט הגמר שלה, היא בחרה לא להתרחק מהבית – אלא להסתכל עליו מקרוב. הפרויקט מציע תכנון מחדש ומקיף לפקולטה לעיצוב במכון ונולד מתוך חוויה אישית של רז כסטודנטית בפקולטה עצמה.
נקודת המוצא של הפרויקט הייתה תחושה שהמרחב הקיים אינו ממצה את הפוטנציאל שלו. כיתות הסטודיו בפקולטה מאורגנות סביב מערך תנועה שמתפקד בעיקר כמעבר, ללא מקומות שהייה שמעודדים מפגש ואינטראקציה. שלוש המחלקות בפקולטה- עיצוב פנים, עיצוב תעשייתי ועיצוב תקשורת חזותית, פועלות זו לצד זו, אך כמעט ללא מרחבים משותפים שמאפשרים לסטודנטיות ולסטודנטים להיפגש, להיחשף לתהליכי העבודה אלה של אלה וללמוד אלה מאלה.
במקביל, סטודנטיות וסטודנטים לעיצוב מבלים בפקולטה שעות ארוכות גם מעבר לשעות הלימוד הפורמליות, בלי שיהיו להם מרחבים מותאמים לעבודה, ללמידה ולשהייה מחוץ לכיתה.
מתוך האבחנות הללו גיבשה רז חזון מרכזי לפרויקט: להפוך את הפקולטה ממקום שמגיעים אליו בעיקר כדי ללמוד בכיתה, לסביבת לימודים שחיים בה לאורך כל היום.
במרכז התכנון עומדת החצר שבין בניינים 6 ו־7, שנפתחה והורחבה והפכה ללב הפקולטה – מרחב שסביבו מתרחשות התנועה, הלמידה והעשייה. אל החצר פונים החללים הפנימיים, ולאורכה מוקמו אזורי ישיבה, עבודה ושהייה, שנועדו ליצור הזדמנויות למפגשים אקראיים בין סטודנטים, מרצים מהמחלקות השונות. בכך, הלמידה אינה נשארת עוד כלואה בתוך כיתת הסטודיו, אלא ממשיכה אל המעברים, החצרות והמרחבים המשותפים – דרך מפגש, התבוננות וחשיפה לעשייה של אחרים.
גם שתי הכניסות לפקולטה תוכננו מחדש כחלק מיצירת תחושה של פקולטה אחת ומאוחדת. הכניסה הראשית עוצבה כך שכבר מרגע הכניסה נפתח קו ישיר אל החצר המרכזית, שהופכת לנקודת ההתמצאות ולליבה שאליה מתכנסת כל הפקולטה. הכניסה הנוספת, מצידה, מחזקת את הקשר בין חלקי הפקולטה ואת רציפות התנועה ביניהם – כך שגם חוויית הכניסה עצמה הופכת לחלק בלתי נפרד מהמהלך הכולל של איחוד המבנים סביב מרכז משותף.
לצד המרחבים המשותפים, תכננה רז את כיתות הסטודיו באמצעות מחיצות דינמיות, המאפשרות לחלל להשתנות בהתאם לצורך – מלמידה בקבוצות קטנות ועד ביקורות והגשות – ומשמשות גם כמשטחי תצוגה לעבודות הסטודנטים. בבניין 7 נוספו אזורי עבודה גמישים ללמידה עצמאית, קבוצתית ומקוונת, ובבניין 6 נוספו מרחבי עבודה ושהייה מחוץ לכיתות.
בקומה העליונה של בניין 6 תוכנן גם אודיטוריום מחלקתי, בקנה מידה אינטימי המותאם לצרכים השוטפים של המחלקות – הרצאות, ביקורות, הצגות ומפגשים. אודיטוריום זה משלים את האודיטוריום הגדול והציבורי יותר, הממוקם בקומת הקרקע.
אחד המהלכים המרכזיים בפרויקט הוא ניכוס בניין המשטרה הקיים כחלק מהפקולטה, והפיכתו ל"בניין השגרירות" – הפנים של הפקולטה כלפי הרחוב והקהילה. אל הבניין הועברו הגלריה והאודיטוריום המרכזי, המאפשרים לפקולטה להציג את עשייתה באופן מכובד ובולט בתערוכות, באירועים ובפרויקטי גמר, ובה בעת להיפתח כלפי חוץ לתערוכות ולאירועים ציבוריים.
כך נוצרת היררכיה ברורה: אודיטוריום מחלקתי המשרת את חיי היום-יום של הפקולטה, לצד אודיטוריום מרכזי שמייצג אותה כלפי העולם שבחוץ.
בבסיס הפרויקט עומדת שאיפה שחורגת מעיצוב חללי לימוד בלבד. "המטרה הייתה ליצור פקולטה שלא רק מלמדת עיצוב, אלא חיה עיצוב", מסבירה רז, "מקום שבו המרחב עצמו מעודד יצירה, מפגש, שיתוף והשראה, ומעניק לסטודנטיות ולסטודנטים תחושת שייכות שממשיכה גם מעבר לשעות הלימוד הפורמליות.
הפרויקט אינו מציג רק פתרון תכנוני לבעיה מוחשית של חוסר במרחבי מפגש, אלא גם מעיד על מחשבה עמוקה על התפקיד שממלא המרחב הפיזי בעיצוב חוויית הלמידה, הקהילה והזהות המשותפת של פקולטה שלמה.
מנחה הפרויקט: אדר' יורם נידם.
בואו להתרשם מפרויקט זה ונוספים המוצגים בתערוכת הגמר של הפקולטה לעיצוב שתינעל ב 19.8.2026
