האופן שבו אנו רגילים להיחשף לתוצרי עבודתם של סטודנטים בבתי הספר למקצועות העיצוב הוא באמצעות הגשות סיום סטודיו או פרויקטי גמר. לרוב, העבודות מוצגות בסיום התהליך, כחלק מהצגתה של קבוצה מסוימת הפועלת במסגרת אותו שנתון, נושא ורמת לימוד.
תערוכת "באמצע", המתקיימת מדי שנה מבקשת להציג חתך רוחבי של פעילות המחלקה כולה, באמצעות ליקוט עבודות נבחרות של סטודנטים וסטודנטיות מכלל שנות הלימוד. התערוכה שמה דגש על הקשרים התהליכיים הנרקמים בין השנים השונות, ומציעה התבוננות במושגים כגון צורה וחומר, מבניות ושכבתיות – לצד מושגים נוספים – דרך הפריזמה התהליכית שמייצרים לימודי העיצוב בתואר הראשון.
התערוכה מספקת הצצה לתהליכי היצירה בנקודות זמן שונות לאורך ארבע שנות הלימודים, ומאפשרת מבט ייחודי על אופני העבודה, החשיבה והלמידה של המחלקה כגוף אקדמי לעיצוב.
בין הפרויקטים המוצגים:
שירן מספרת על הפרויקט שלה "אחרי ה־7 באוקטובר הרגשתי שאני מתרחקת מהעשייה ומהאהבה שלי לעיצוב. החלטתי לעצור, לפרוס את השנה השלישית, ולאפשר לעצמי זמן לחזור ולזכור למה בחרתי בתחום הזה מלכתחילה. דווקא המרחק עזר לי להתאהב מחדש בתהליך היצירה. הפרויקט נוצר במסגרת סטודיו בהנחיית עמוס בראלי, שהחזיר אותי למקום יותר אינטואיטיבי, חומרי ופואטי בעיצוב. במקום להתחיל מפרקטיקה ותוכניות – התחלנו מהפשטה, מאמנות, מצורה, מאווירה ומרגש. דרך פירוק של עבודות אדריכליות ושפה צורנית מופשטת, נבנה בהדרגה מרחב שהוא פחות “מבנה” ויותר חוויה רגשית. הפרויקט, הממוקם בכפר בבאלי ומשקיף אל נוף ג’ונגלים פראי, מתוכנן כמסע הדרגתי של התכנסות פנימה. המבקר יורד קומה אחר קומה דרך סדרת חללים — החל מהתנתקות מהעולם החיצוני, דרך טיהור, קרקוע, התבוננות והכוונה, ועד מדיטציה והתמסרות לשקט. זהו ניסיון עבורי לתכנן אדריכלות שמאפשרת לאדם לעצור לרגע, להקשיב לעצמו, ולהרגיש שוב".
הפרויקט "מדרגות- מחווה" של אביטל ריין מתרגם לחלל את תפיסת החופש של המשפחה, שבה אין הבחנה בין מותר לאסור. היעדר הגבולות והקווים האדומים מעניק לילדים מרחב פתוח להתפתחות ולביטוי עצמי.
הדירה כולה בנויה מקונסטרוקציית סנדות עץ המחוברות בחבלים, כאשר המעבר בין הקומות נעשה על ידי סולמות ויוצר מפלסי ביניים פונקציות השונות נעשה באמצעות סולמות ומפלסי ביניים המכילים את הסיטואציות היומיומיות השונות של חיי המשפחה.
ג'ניפר גסקו תכננה מבנה עבור צ׳ן שי וטיאן יו, מהגרים סינים שהגיעו לישראל לשנתיים לעבוד בענף הבנייה. שהייתם התארכה והם נשארו שבע שנים ומנסים לבנות כאן עתיד. הבית מתוכנן כמרחב זמני, תחנת מעבר בין רצון להשתקע לבין מציאות של חוסר ודאות ותלישות. השימוש בקרטון מסמל ארעיות, מעבר ושבריריות, אך גם את היכולת ליצור תחושת בית מחומרים פשוטים וזמניים.
ראש המחלקה: אדר' אודי קרמסקי
אוצר התערוכה: רועי זליחובסקי
התערוכה מתוכננת, מאורגנת ומופקת על־ידי צוות סטודנטיות מהמחלקה, במסגרת קורס לעיצוב תערוכות.
התערוכה מתקיימת בטרמינל עיצוב בת ים, רחוב אהוד קינמון 32.
אירוע הפתיחה לקהל הרחב יתקיים ביום חמישי, 28.5 בשעה 19:30. התערוכה תימשך עד יום שני 1.6, בשעות 9:00 – 17:00.
