מאת ד"ר ערן גל. הפקולטה לטכנולוגיות למידה, HIT
הכנס והתערוכה Learning Technologies הינו מאירועי הלמידה הדיגיטלית הגדולים בעולם. נערך מסורתית בלונדון עם עוד מספר כנסים תחת אותו מותג ברחבי העולם.
אירוע מחולק לשני ערוצים:
השתתפות בתערוכה שונה מאוד מכנס סדור. דומה יותר לשוטטות בעיר שלא מכירים כאשר הלמידה נקבעת בעיקר מהמקומות בהם אתם בוחרים לעצור ולהתעמק.
השורה התחתונה
אין חידוש דרמטי בנוף טכנולוגיות הלמידה העולמי. השוק נמצא בצמחיה אדירה וכמות הספקים בהתאם. המסר שכולם מתיישרים לפיו לא השתנה בשנתיים האחרונות:
סוקר כמה מערכות מעניינות וחברות עם אמירה ששווה להכיר. כמובן לא את כולם וכמובן לא מבקש להמליץ או לטעון לעליונות כל שהי למערכות אותן סוקר.
מערכות ניהול הלמידה
מציאות מדומה – VR
ללא ספק תופס חלק הולך וגדל בנוף טכנולוגיות הלמידה. המעבר המתבקש משירותי פיתוח למחוללים עצמאיים מורגש היטב. חברת Trvantis האמריקאית (פחות מוכרת בארץ אבל בארה"ב מתחרה ראש בראש עם Articulate בשוק המחוללים) מציע מוצר חדש בשם CenarioVR המאפשר לחולל תרחישי VR אינטראקטיביים באמצעות טעינה פשוטה של סרטון 360. סביבת התנסות בחינם לכל המעוניין.
שווה להזכיר גם את שירות הניהול והמחולל של Immerse. נותנים שירות פיתוח או גישה למחולל בענן. התנסיתי ב"תיקון צינור נפט". חוויה מדהימה! הפריטים והאינטראקציה יוצאים מן הכלל. עדיין כמובן עם פקדים ולא פעולה ממשית של היד (סיבוב ידית הוא למעשה לחיצה על הדק וסיבוב היד בכיוון). מאפשרים תרחיש בו עד 5 משתתפים במקביל הצופים גם אחד בשני.
מערכת ניהול למידה עם ממשק אפשרי ל LMS. אוספים נתונים על כל פעילות בתרחיש ומציעים דוח התקדמות אישי.
ממש אהבתי
מערכת ניהול פרויקטים ופגישות פנים אל פנים. Klaxoon (צרפת). מזכיר קצת שילוב של Trello עם Padlet. ממשק וחווית משתמש מדהימים! בנוסף מוצר נפרד המאפשר עבודה offline באמצעות חומרה (קופסה) לכל החברים שלא יכולים עדיין להפעיל ענן בארגון.
עוד ארגון מאוד מעניין הוא פופקורן הבריטית. חברת פיתוח תוכן מקצועית שמציעה בין היתר מסלול התמחות לאנשי למידה במסגרת תוכנית הכשרה לאומית. התכנית מאפשרת לאנשים לקבל הכשרה מקצועית והתנסות בארגונים רלוונטיים במטרה לצמצם אבטלה ב UK. הכל במימון המדינה. פופקורן נותנים את מסגרת החניכה למפתחי הדרכה במשך 18 חודשים בארגונים עסקיים. בסיום הארגון יכול לקלוט את העובד. בתכנית מאפשרת לעובד יום בשבוע ללמידה בו עובר את החלק הפרונטלי של התהליך. כל היתר מבוצע Online. בסיום פרויקט גמר המקבל שיפוט חיצוני בלתי תלוי והסמכה בתקווה.
פינה חמה לישראלים בכנס
בתערוכה הציגו 4 חברות ישראליות. בנוסף לפחות 20 משתתפים ישראלים (מאלו שהצלחתי לאתר).
ולסיום – פגישה מקרית עם קרייג וויז, בלוגר ויועץ מהוותיקים בתחום, אחד המשפיעים ביותר בתעשייה.
שאלתי את קרייג לגבי ה Buzz של שילוב AI במערכות ניהול למידה וכמה לדעתו אנחנו האמת שם ?
קרייג: כל המערכות הטוענות כי מבוססות AI הן בסופו של דבר רכיב בתהליך קבלת ההחלטות בתחום הלמידה. לעולם לא יוכלו באמת להחליף אדם במשימות ותהליכים כל כך מבוססי יחסי אנוש. אין דרך לזהות רצונות של אדם, אין דרך לזהות מערכות יחסים בין אנשים בתוך מערך ארגוני. אוטומציה וניבוי אפשרי רק על מה ניתן לנבא או לדמות. לדוגמה: עובד מצטיין בלימודים וביצועים אבל בעל יחסי אנוש בעיתיים או שנמצא בעימות מול מנהליו לא יתקדם בתפקידו או שיתקל בחסמים שונים אום המכונה לא יכולה לנבא או להסביר.
LXP הוא מונח זמני. המערכות הללו תוכננו במקור לתמוך באנשים, מבוססי פרסונליזציה אבל עם הזמן מנסים להתחרות ב LMS ומוסיפים לעצמן עוד ועוד יכולות nעולם לניהול הלמידה. תהליך הלמידה של הלומד לא יכול להיות "אישי" אם יש בו פריטים שהארגון או המנהל בחר "לדחוף" לעובד. למעשה הבחירה הזו תשפיעה על האלגוריתם שאמור לעקוב אחרי "העדפות" לומד ותגרום לסטייה ממסלול ההמלצה שמבוסס בחירת משתמש. מערכת LXP מתקשות להגדיר את עצמן ונעות בין מערכת אישית לארגונית בלי באמת לספק יציבות באף אחד מהקצוות.
ומה לגבי AI כבסיס למנוע המלצה: כל מי שטוען כי המערכת שלו מבוססת AI דורש חקירה והבנה עד כמה באמת יש פה AI. לרוב מדובר במנועי המלצה המבוססים על מסדי נתונים – Data sets. חשוב לבדוק מהם מסדי הנתונים, מאיפה מקבלים אותם, עד כמה עדכניים. מהם הפרמטרים באלגוריתם המשפיעים על החיזוי. האם אדמין המערכת יכול לשנות את הפרמטרים האלו להתאמה משמעותית יותר לארגון בו עובד?
מאוד טרנדי להגיד היום AI, אנחנו צריכים כצרכנים להיות קצת יותר מפוקחים וקצת יותר מבינים כדי לנהל שיח משמעותי עם ספקים סביב השירותים או היכולות שאנחנו באמת מקבלים מול מה שמבטיחים לנו
פורסם: 16.02.2020