מחקר חדש של פרופ' גילה קורץ בוחן שילוב מציאות מדומה בהכשרת אחים ואחיות

מחקר חדש של פרופ' גילה קורץ, דקנית הפקולטה לטכנולוגיות למידה ב־HIT מכון טכנולוגי חולון, בוחן שילוב טכנולוגיית המציאות המדומה (VR) בהכשרת אחים ואחיות בישראל.

פרופ' גילה קורץ
פרופ' גילה קורץ

במסגרת שיתוף פעולה עם בית הספר לאחיות של הקריה האקדמית אונו, נבחן השימוש בתרגול על מערכת VR כמסייע בלמידה ובהבנת ההליך הרפואי.

לצורך המחקר פותחה סימולציית מציאות מדומה אינטראקטיבית על ידי חברת Minerva XR, שמפעילה את מעבדת XRH ב־HIT. הסימולציה מדמה הליך רפואי מורכב של הכנסת צנתר לשלפוחית השתן באישה, במטרה לבחון כיצד טכנולוגיות immersive יכולות לשפר את איכות ההכשרה הקלינית של דור העתיד של האחים והאחיות בישראל.

המחקר משלב בין מומחיות קלינית, חדשנות טכנולוגית ופדגוגיה מתקדמת, ומהווה צעד משמעותי בקידום ההכשרה הקלינית בתחום הסיעוד ובהטמעת כלים חדשניים במערכת ההשכלה הגבוהה. כמו כן, הוא מדגים כיצד שילוב טכנולוגיות מתקדמות עשוי לתרום לשיפור איכות ההכשרה, להגברת בטיחות המטופלים ולהיערכות מערכת הבריאות לאתגרי העתיד.

באופן מסורתי, סטודנטים וסטודנטיות לסיעוד מתרגלים מיומנויות קליניות במעבדות סימולציה או במהלך ההתנסות המעשית בבתי החולים ובמרפאות. עם זאת, מספר ההזדמנויות לתרגול מוגבל ולעיתים מלווה בחשש מביצוע טעויות בזמן אמת.

טכנולוגיית ה־VR מאפשרת לסטודנטים וסטודנטיות לתרגל שוב ושוב בסביבה בטוחה ומבוקרת, ללא סיכון למטופלות ותוך קבלת משוב מידי על הביצועים. הסימולציה מסייעת בחיזוק תחושת הביטחון העצמי, בשיפור הדיוק בביצוע ההליך ובהעמקת הלמידה החווייתית.

טכנולוגיית ה־VR יוצרת סביבת למידה עשירה, ויזואלית ורב חושית, המעניקה לסטודנטים והסטודנטיות חוויה אימרסיבית של נוכחות מלאה בתוך הסצנה הקלינית. הסביבה התלת־ממדית מאפשרת תצוגה אנטומית מדויקת ויכולת לבחון את ההליך מזוויות מבט מרובות, באופן שאינו אפשרי בלמידה מסורתית. נוסף על כך, תורמים האינטראקטיביות בזמן אמת, המעקב אחר תנועות הידיים והמשוב המיידי על דיוק הביצוע, לפיתוח מיומנויות מוטוריות עדינות ולהפחתת העומס הקוגניטיבי בלמידת הליכים מורכבים. סביבה זו גם מאפשרת התמודדות חוזרת עם תרחישים מורכבים שקשה לדמות במציאות, ובכך מרחיבה באופן משמעותי את היקף החשיפה הקלינית של הלומדים.

מחקר ההערכה בחן את עמדותיהם של 60 הסטודנטים והסטודנטיות שלקחו חלק בתהליך, כלפי טכנולוגיית ה־VR מבחינת קלות שימוש, תועלת כאמצעי הכשרה ורצון ללמוד באמצעות סימולציות VR בעתיד. הממצאים כולם היו חיוביים ביותר.

מטעם הקריה האקדמית אונו, השתתפו בתהליך ד"ר שרית שמעוני קנט, ד"ר סירת אבו חמד, ד"ר סלאם חדיד וגב' מיכל יסעור.

פרופ' גילה קורץ, דקנית הפקולטה לטכנולוגיות למידה: "המחקר הראה שגם בקרב סטודנטים וסטודנטיות בעלי חשיפה מועטה ל־VR בעבר, טכנולוגיית המציאות המדומה התקבלה כיעילה, נוחה לשימוש ובעלת פוטנציאל ממשי לשילוב בתוכניות ההכשרה הקליניות בסיעוד. ממצאים אלה מבססים את המציאות המדומה ככלי הכשרה אפקטיבי, בטוח ובר קיימא בהשכלה הגבוהה ומציבים אותה כנדבך מרכזי בעיצוב הדור הבא של ההכשרה הקלינית בסיעוד."

עידו פרץ, מייסד Minerva XR ומנהל מעבדת XRH ב־HIT: "המחקר שביצענו יחד עם בית הספר לאחיות של הקריה האקדמית אונו, מדגים בצורה ברורה את הפוטנציאל האמיתי של טכנולוגיות XR בעולם הרפואה וההכשרה הקלינית. הצלחנו להראות כיצד סביבת מציאות מדומה אינטראקטיבית מאפשרת לסטודנטים וסטודנטיות לתרגל הליכים רפואיים באופן חזרתי, בטוח ומדויק יותר, תוך העלאת תחושת הביטחון והמעורבות שלהם בתהליך הלמידה. עבורנו ב־Minerva XR ובמעבדת המציאות המורחבת של ,HIT זו הוכחה לכך שהטכנולוגיה אינה רק כלי משלים ללמידה, אלא פלטפורמה שמסוגלת לשנות את הדרך שבה מכשירים את דור המטפלים הבא."

קריאה נוספת