כנס טכנולוגיות הלמידה ברלין (Online Educa Berlin) הינו מאירועי טכנולוגיות הלמידה הגדולים בעולם שהתקיים גם השנה בשבוע הראשון של דצמבר זו פעם 23 ברציפות. בכנס נוטלים חלק כל שנה כ 2500 משתתפים מ כ-80 מדינות עם נוכחות בולטת של מדינות אירופה.
להלן סיכום של עיקרי התכנים והמייצגים בכנס השנה:
סיפור – Storytelling
הסיפור נמצא בליבה של התרבות והחברה האנושית בכלל. בעלי מקצוע רבים עוסקים בסיפור (Storytelling).
Aleks Krotoski מציינת מספר מושגי בסיס בסיפור:
-
Prequel- סיפור שמגיע אחרי המקרה ומנסה להסביר אותה.
-
Reboot – לכתוב מחדש את הסיפור במידה ולא עובד
-
Retcon- שינוי נרטיב קיים. לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה בלי קשר למציאות. למשל אם דמות מתה והסיפור משתבש. אפשר להחיות אותה בלי קשר למציאות של הסיפור. כך למשל קרה בסדרה "
דאלס" בה דמות אהובה בשם בובי מת בסוף עונה מסוימת וקם לתחיה בעונה שלאחר מכן בשל הירידה ברייטניג. .
-
Fanon – שינוי סיפור על ידי האוהדים. עוקבים.
אוריינות – בתחילת vמאה הקודמת המשמעות היא היכולת לקרוא literacy. כיום מדובר על יכולת לייצר סיפור.
ועוד זווית על סיפור:
התמודדות עם אריכות ימים – Longevity
נושא שעלה מספר פעמים מזוויות שונות מפי דוברים שונים בכנס. אריכות הימים אותה אנו חווים כחברה יוצרת איומים לצד הזדמנויות ושינוי מהותי בכלכלה, בחיי משפחה ובחברה בכלל.
Abigail Trafford כתבה מספר ספרים בנושא.
היא מכנה את הזקנה גיל ההתבגרות השני. כמו בגיל ההתבגרות אין עבודה או זהות מקצועית. עבור מתבגרים יש מערך שלם שתומך בהם. עבור מזדקנים עדיין אין.
מערכת השכלה (הנוכחית) שעיקרה מסתיים גילאי 20-30 לא אפקטיבית בעולם בו אנחנו עובדים עד גיל 80. השינוי המתבקש: למידה לכל הגילאים בכל סביבות – מהפכה טכנולוגית ורעיונות.
הדוברת הזכירה את המונח
Ageism – הפלייה על רקע גיל (מבוגר לרוב) ועל הצורך של כולנו להשתחרר מהלך מחשבה זה. השינוי הדמוגרפי מהווה הזמנות מעולה ראשית כל למזדקנים שיכולים להגדיר עצמם מחדש, לארגונים ולחברה בכלל.
מספר דוברים התייחסו למונח New age economy. כלכלה בה מוגדרים כללים חדשים. לדוגמה יציאה לגמלאות הינה יציאה לחופשה ולא ניתוק מוחלט ממעגל העבודה. קיים אתגר פיזי כמובן. השינויים הינם ברמת החוק, מערכות תומכות ומערכות למידה.
חינוך והשכלה גבוהה
מערכת החינוך הטובה בעולם משנת 2000 והלאה לפי מבחני פיזה הנה המערכת של פינלנד.
Pasi Sahlberg מציין סיבות בגינן מדינות לא מצליחות להשתפר במבחני פיזה:
-
העדר תחרות בין בתי ספר
-
סטנדרטים נמוכים מראש במערכת
-
בעלי מקצוע ברמה נמוכה – מורים ומנהלים
-
אין מספיק מידע ומבחנים כדי לבצע בדיקות מדויקות יותר.
-
שוק (לא) פתוח ללמידה
מנגד מדינות מובילות מראות מספר מכהים משותפים באשר למערכות החינוך שלהן:
-
שיתופיות בתוך המערכת בין בתי ספר
-
לקיחת סיכונים ויצירתיות.
-
בעלי מקצוע חזקים. הכשרות והסמכות חמורות יותר. דומה יותר לרפואה מחינוך
-
אמינות
-
חינוך לכל
בסקר נערך בפינלנד לרגל 100 שנות עצמאות ציינו מרבית התושבים כי ההישג המשמעותי ביותר של המדינה הינה מערכת חינוך פתוחה לכולם ובאיכות גבוהה .
בתמונה יחס בין מצוינות בחינוך לבין הון של מדינות OECD אפשר לראות שישראל במקום אמצעי. מדינות מובילות הן כמובן פינלנד, קנדה ויפן. ממש על סף ארבעת הגדולות ניצבת דרום קוראה.
עתיד הלמידה, מגמות וטרנדים
Heather McGowan פרסה את יסודות הכלכלה של העידן העכשווי אותו היא מכנה Augmented (רבוד). בעידן המידע היינו צריכים ללמוד כלימערכת כדי לתפקיד טוב יותר. בעידן Augmented אנחנו צריכים ללמוד מהכלי או עם הכלי ולבדל את עצמנו מהטכנולוגיה כדי לייצר זהות מקצועית חדשה. עלינו לבצע כל הזמן מעגלי למידה, זניחה ולמידה מחדש – Learn, unlearn, relearn.
גם Heather מתייחס לשינוי המהותי בכלכלה בשל אורך החיים הפרודוקטיביים העולה דרמטית. בעבר היה מקובל לחשוב כי גיל 45 הינו שיא הקריירה. בחברות הטכנולוגיה המובילות גיל הממוצע 30. איך יראו החיים שלנו עם הגענו לשיא כאשר לפנינו עוד 40-50 שנה של קריירה?
עוד דובר מעולה (תמיד) בתחום החדשנות בלמידה הינו
Stephen Downes הקנדי. להלן קישור
למצגת מהרצאתו.
AR/AR.
בין מגמה עתידית למציאות עכשווית. המון יישומים, בעיקר עבור התעשייה, דגש על מיומנות פזיות כגון טכנאים.
חברת
https://www.augmentedrealityexperts.de/ הציגה יישומים לטכנאים בחברת BMW בין היתר על בסיס Microsoft HoloLens. שילוב בין ידע בזמן אמת (טקסטווידאו) לתמיכה צעד אחר צעד בתהליך תוך הנחיה גראפית על גבי המנוע.
חברת
4System (פולין) הציגה יישומי תמיכה לטכנאים על גבי טלפון נייד או משקפיים. לדבריהם את התהליך כתוב הלקוח באקסל והמערכת שלהם יודעת לתרגם מגליון ליישום Unity.
הכשרה מקצועית
חברת LinkedIn בלטה בכנס בשתי הרצאות אודות פערי כשירות וניידות עובדים. ה Data שאוספת החברה ממעל 550 מיליון משתמשים, מאפשר לה לאתר מגמות בעולם התעסוקה וכן לחזות אותן מראש. מחקר שנעשה ב 2015 מצביע על כך כי עובדים עוזבים ארגונים לטובת אחרים בעיקר בשל היעדר הזדמנויות התפתחות בארגון בו עובדים.
LinkedIn מציינים 5 תחומי עיסוק להן קיימת דרישה מואצת בשנים האחרונות ובהן נוצרים פערי כשירות ברמת השוק כולו (מחסור בעובדים): רובוטיקה, למידת מכונות, IoT ("אינטרנט של דברים"), BigData ו AI (בינה מלאכותית).
בהתאם לפרופיל המשתמשים ב LinkedIn ניתן לקבוע איפה בעולם קיים מחסור כשירויות נדרשות ומנגד איזה מדינות עתידות לכסות את הפערים. זהו מידע עסקי שהחברה מוכרת כשירות לארגונים הנאבקים כאמור למלא משרות נדרשות.
לדברי Patrick King מ LinkedIn Learning (מערכת ניהול למידה וכשירויות המבוססת על יכולות LinkedIn בשיתוף מאגר הקורסים המכוון Lynda.com). עולם התעסוקה משתנה אך אינו קטן לטובת מכונות בניגוד לחלק מהתחזיות. מקצועות חדשים נולדים כל הזמן והעתיד יציע המון מקומות עבודה (15 מליון מקומות עבודה חדשים עד 2025) רק לא במקצועות המוכרים לנו (היום). אפשר להניח כי חלק ממקצועות אלו יתמקדו בהדפסה תלת מימד, רובוטים אנושיים, הנדסת מזון וכלכלה וירטואלית (
Bitcoin).
תהליך האוטומציה (החלפת אדם במכונה) מבליט כיום דווקא כישורים בין אישיים, כישורים שלא ניתן בשלב זה ללמד מכונה לבצע.
עוד על הכשרה מקצועית, בהרצאה מעולה של
Alan Ryan מארגון הבריאות הבריטי (NHS). אחד הארגונים הגדולים ביותר בעולם עם 1.6 מילון עובדים.
בצד השני של אריכות ימים ישנם את חברי מקצועות הרפואה שצריכים ללמוד מחדש כל הזמין איך להתמודד עם התופעה מבחינות פיזיות ומנטליות.
שימור עובדים לפי ראין נתמך בתנועה פנים ארגונית בין תפקידים ואפיל המצאה של תפקידים חדשים בארגון.
הלמידה היא קודם כל עסק אדיר המגלגל מיליארדים כל שנה בהשקעות פנים וחוץ ארגוניות. ריאן כמו אחרים בכנס צופה כניסה של יישומי AI בצורה דרמטית יותר. בעיקר בתחום שירות הלקוחות. עתיד הלמידה (הכשרה רפואית) לראייתו יכלול יישומי AR ולמידה מותאמת אישית.
עד זווית מעניינת על הכשרה לתפקיד הנה התוכנית
Apprenticeship Levy בבריטיניה שהוזכרה ע"י מספר דוברים, חלק בנימה חיובית וחלק בנימה שלילית. מדובר תוכנית לעידוד למידה תוך כדי עבודה. התוכנית נותנת תמריצים כספיים לארגונים לשכור אנשים ללא ניסיון ולבסס יכולות בתוקפת התנסות.
מודל 70-20-10 וכיצד ליישם אותו
צ'רלס ג'נינגס ושניים משותפיו לפורום
70-20-10 (Vivian Heijnen, Jos Arets) העבירו סדנה על יישום המודל. במוקד תהליך היישום שמציעים מעבר לשיח על למידה לשיח על ביצועים.
הם מציעים מודל להתערבות בן 5 שלבים הדומה אופן מחשיד למודל ADDIE רק במקום "למידה" משתמשים במונח ביצוע. הם מכוונים לחמישה בעלי תפקיד בארגון (לא בהכרח חמישה אנשים שונים) האמונים על כל שלב במודל
-
Performance Detective. ניתוח עסקי, ניתוח ביצועים, מרכיבים סביבתיים. ניתוח פערים.
-
Performance Architect. עיצוב כלל הפתרון
-
Performance Master Builder. בונה את הפתרון קודם כל באזור ה 70 של המודל.
-
Performance Game Changer. שלב ההטמעה, ניהול השינוי. יצירת קואליציה בארגון ושפה משותפת לקיום הפתרון
-
Performance Tracker. מדידה של השפעת התהליך באותם כלים שהם השתמש בשלב התכנון – detective.
הגדרתם למודל (באתר) מאפשרת הבנה מעמיקה יותר של המודל הנתפס לעיתים כמתכון פשטני ליחס מתודות הדרכה בארגון.
לדבריהם השינוי הוא קודם כך שינוי תפיסתי (Mind set) מלמידה לקראת עבודה לעבודה לצורך למידה.
הם מציעים מספר הצצות למתודות העבודה שלהם דרך כלים לניתוח הצרכים בארגון לאור המודל. הקישור הבא מציג מאמר קצר על המתודה ותהליך הניתוח הראשוני .
בינה מלאכותית AI
הרבה מקום יחסי מוקדש לבינה מלאכותית ומקומה בטכנולוגיות למידה. בכנס לא מעט ביקורת על האדרת יתר של אנשי המקצוע ליישומי AI. השורה התחתונה היא שאנו בראשיתו של עידן. קיום עיקר יישומי AI בלמידה מופנים לבדיקת רמאות בבחינות והגשת עבודות.
מס' דוברים מציינים כי כיום ובעתיד הנראה לעיין עיקר הפוטנציאל ב AI ללמידה הינה פרסונליזציה ולמידה אדפטיבית (התאמה תוך כדי למידה על בסיס ביצועים ונתונים משלימים).
המושב בו לקחתי חלק – Learning L&D Needs
המושב התייחס לסט כשירויות עדכני שעל איש הלמידה (L&D- Learning & Development) בארגון לסגל.
Jo Cook הזכירה מחקרים מתוך הירחון
T&J בדבר סט כשירויות העדכני.
אחד המחקרים שניסה לנבא סט כשירויות עבור אנשי למידה עד 2020 הציג בראש את 3 כשירויות:
-
הבנה עסקית
-
חיבור עסקי (שותפויות)
-
הבנה טכנולוגית
עוד הציגה ג'ו מחקרים המצביעים על פער תפיסתי בין אנשי הדרכה למנהלים בארגון בדבר איכות פתרונות למידה שאנו מספקים. כך למשל מנהלים העריכו מאוד שימוש בלומדות בעוד אנשי הדרכה "אוהבים" פחות פתרון מסוג זה.
בשורה התחתונה אנשי למידה צריכים לתפקד כיועצים עסקיים ולחבר בין אסטרטגיה עסקית לאסטרטגיה לימודית (לא קיים הבדל בין השניים מבחינת הדוברת)
ההרצאה שלי עסקה בקורס פיתוח הדרכה לארגונים שפיתחתי יחד עם
ינאי זגורי עבור התואר השני בטכנולוגיות למידה. הקורס מתייחס לשבעה מצבים המיצגים התמודדות של איש הלמיד בארגון. עבור כל מצב הותאם מודל וכן משימה ליישום בארגון בו עובדים הלומדים.
שבעת המצבים הם: הדרכות רגולציה, כניסה לארגון (On Boarding), הדרכותהטמעות תוכנה, שינוי חוצה ארגון, ניהול כשירות, הכשרה לתפקיד חדש ושינוי מרכיב תפקיד. כמו כן שולבו בקורס מרצים אורחים רבים יחסית שעזרו לגשר על הפער בין "מעבדה" לשטח בכל אחד מהמצבים.
כלים ומערכות
כמו בכל כנס טכנולוגי גם הפעם הזדמנות להכיר ספקים ומערכות שמייצגות מגוון פתרונות שוק.
הנציגות הישראלית המכובדת :
-
-
Campusm. תכלול מאגרי ידע וכלים עבור סטודנטלומד בפורטל נייד אחד. חברה בריטית במקור, בבעלות ExLibris הישראלית.
http://www.campusm.com/
-
-
-
-
-
TripleA. מערכת לימוד ואימון מיומניות רכות. מבוססת הקלטות ווידאו (לומדמרצה) ומשוב הדדי למול הסרטונים שמועלים למערכת.
http://en.triplea.de/
-
Triseum. משחקי מחשב מושקעים ביותר ללימוד מקצועות. כרגע יש בהיסטוריה ומתמטיקה. הכל באנגלית. ניתן לבצע לוקליזציה לדברי החברה.
https://triseum.com/
-
פורסם:13.12.17