החזון שלי הוא להביא את תחום האלקטרו-אופטיקה למוביל בארץ

פרופ' אהרן פלד שמח על ההזדמנות שנפלה בחלקו להצעיד קדימה את הפקולטה.

פרופ' פלד נמנה עם ותיקי המרצים בפקולטה. לעומת אנשי אקדמיה שעברו לעבודה במפעלים, פרופ' אהרן פלד, מרצה ותיק במחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה במכון, עשה את הדרך ההפוכה - מן התעשייה אל האקדמיה. "הגעתי ל-H.I.T. מכון טכנולוגי חולון, בשנת 1981, לאחר שנות עבודה ב'אלתא', בתעשייה האווירית, שם עסקתי בנושאים הקשורים בייצור, בתחום המיקרו-אלקטרוניקה. הייתי אז ד"ר צעיר כבן 30, והרגשתי שאיני מוצא שם ביטוי לידע ולרצון שלי לחקור תופעות מדעיות וטכנולוגיות מעניינות. העדפתי האישית הייתה לוותר על עבודה קבועה עם משכורת גבוהה בתעשייה, ולנסות קריירה אקדמית".

במכון הוא בהחלט מצא את מבוקשו, ואף יותר מזה - הוא מצא בית. "ההתפתחות שעברה מאז על המכון פשוט מדהימה", הוא מודה, "בשנת 1981 היו לי שישה סטודנטים בלבד, וכיום כ90- סטודנטים בכל קורס. כיום, כמחצית מן הסטודנטים במכון כולו לומדים הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, ולדעתי זהו הישג עצום. את הגל הזה כבר אי-אפשר לעצור. כיום, ברור לכולם, שהמכון נמצא בכיוון אחד - למעלה".

פרופ' פלד, יליד רומניה, עלה עם הוריו לישראל בהיותו בן 11. הוא גדל בירושלים וסיים את שלושת תאריו באוניברסיטה העברית. "הדוקטורט שלי היה בתחום האופטו-אלקטרוניקה", הוא מסביר ושמח להדגים את דבריו באמצעות ערכות הדגמה השמורות במשרדו שבמכון. "תחום האופטו-אלקטרוניקה עוסק בשימוש במקורות אור, בגלאים ובמערכות נוספות לשימושים שונים, כמו: תאורה, לייזרים, הדמיה, תקשורת אשר זורמת בסיבים אופטיים. כיום, זהו תחום שמתפתח מאוד בתעשייה, שכן רוב המידע שעובר בקווי הטלפון, למשל, נעשה באמצעות סיבים אופטיים, שבהם יש אפשרות להעביר כמות עצומה של מידע".

אלקטרונים מול פוטונים

פרופ' פלד, אשר נחשב למומחה בעל שם בין-לאומי בתחומו, מספר על שלושה כיוונים של פיתוחים שלו בתחום הלייזרים. "הראשון הוא ויזואליזציה של תהליכים מהירים מאוד באמצעות טכניקות של עיבוד תמונה. השני הוא רישום של אלמנטים אופטיים ממוזערים באמצעות תהליך הפוטו-דפוזיציה - תהליך, שבאמצעות לייזרים מסוגלים לייצר תבניות מיקרוסקופיות למטרות טכנולוגיות שונות. הפיתוח השלישי שלי, בשיתוף פעולה מדעי פורה עם ד"ר נינה מירצין, הוא שימוש במודלים חדישים בתהליכי חלחול קוונטי של פוטונים בגלבו אופטי".

בתחום הפוטו-דפוזיציה, הוא דמות מוכרת בעולם. הוא היה ממייסדי ICPEPA, איגוד בין-לאומי של מומחים, העוסקים בתהליכים מעוררים באמצעות פוטונים. "במקור", הוא מספר, "עסקתי באלקטרוניקה פיזיקלית ובמיקרו-אלקטרוניקה של מוליכים למחצה. עברתי במחקרי לתחום האלקטרו-אופטי, כי יש לו קשר הדוק לאלקטרוניקה, ועם זאת גם ליישומים, שהאלקטרונים לבדם אינם מסוגלים לספק. הפוטונים חסינים, לרעש, למשל, ואי-תלות זאת מאפשרת ליצור אפליקציות מעניינת מאוד. אפשר, למשל, לבצע הדמיה באמצעות פוטונים, בצורה טובה הרבה יותר מאשר באמצעות אלקטרונים. אגירת המידע על-ידי אלקטרונים גם דורשת יותר נפח מאשר אגירת מידע על-ידי פוטונים, ולכן סביר להניח, שבעתיד, רוב המידע יאוכסן ויעובד באמצעים אלקטרו-אופטיים.

התחום הזה משלב מספר התמחויות: הנדסת אלקטרוניקה, הנדסת חומרים ופיזיקה. השילוב הזה מעורר סקרנות רבה בקרב הסטודנטים, ובשנתיים האחרונות פתחנו לימודים לתואר שני בהתמחות זו".

תרומה למעמדה של ישראל בעולם

פרופ' פלד, תושב גן-יבנה, נשוי, אב לשלושה וסב לשלושה, מרבה לנסוע בעולם בשליחות עבודתו המחקרית. האיגוד הבין-לאומי המקצועי ICPEPA, שכאמור, הוא היה בין יוזמיו (לצד חוקרים מגרמניה ומיפן), מארגן מדי כשנתיים כנס בין-לאומי עתיר מדענים, המציגים מחקרים חדשים בתחום, וכנס זה נערך בכל פעם במדינה אחרת. הכנס הראשון התקיים ביפן, בשנת 1992, ואילו הכנס של שנת 2006 היה בווירג'יניה, ארה"ב ("פעם ראשונה באמריקה"). בדרך התקיימו כנסים גם בצרפת ובאיטליה, אך פרופ' פלד זוכר במיוחד את הכנס שהתקיים בארץ, בשנת 1995, בחסות H.I.T.-מכון טכנולוגי חולון, במקום מיוחד - מוזיאון ארצות המקרא בירושלים. "הייתי גאה בכך, שהמכון ואני תורמים למעמדה של ישראל בעולם. מדובר בשנים, שבהן ישראל לא הייתה אהודה כל כך בקרב מדינות העולם, וכנס ברמה כזאת הוסיף לדימויה החיובי בעולם", הוא אומר.

בעתיד, פרופ' פלד מתכוון להמשיך את מחקריו המרתקים, לפתח את הקשרים הבין-לאומיים עם חוקרים בעולם ולהקפיד גם להיות מרצה שהסטודנטים אוהבים.