המחקר, שיתבצע במסגרת שיתוף פעולה בין חוקרים וחוקרות מ־HIT ומאוניברסיטאות באתונה ובסלוניקי, עוסק בפרקטיקות של שימוש בבינה מלאכותית גנרטיבית ליצירת תכנים עבור מוזיאונים ואתרי מורשת, ובוחן הן את היכולת לייצר "ייצוגים" אפשריים של העבר, הן יצירה של תרחישים נגד־עובדתיים (counterfactual scenarios) על בסיס מקורות היסטוריים, באמצעות שינוי ממוקד בהנחות העולם הבסיסי ("מה אם X היה קורה אחרת?").
תהליך זה נועד לחקור מנגנונים סיבתיים של אירועים היסטוריים גם ביחס להתרחשויות שלא קרו בפועל, במטרה להבין את השלכותיהם האפשריות. עם זאת, גם כאשר מדובר בהיסטוריות או עתידים "אפשריים", המתודולוגיה מחויבת לשמירה על אמות מידה מדעיות, ולהיצמדות למידע שאוּשש באופן עובדתי.
המחקר מתעתד לבחון, באופן ביקורתי, את תנאי הסף ליצירת תרחישים "אחראיים", את גבולות השימוש בבינה מלאכותית לייצוג היסטורי ואת הפוטנציאל של תרחישים אלה להציע תובנות משמעותיות להבנת העבר, כמו גם להארת שאלות של הווה ועתיד.הוא יצטרף למחקרים קודמים שבחנו את השפעת השימוש ב־AI, ובפרט היבטים של הטיות דמוגרפיות ותרבותיות, ובו בזמן יתמקד גם בשאלה נוספת שכמעט ולא נחקרה עד כה: באיזו מידה מסוגלים מודלים של בינה מלאכותית יוצרת, לשמר הקשרים היסטוריים באופן אחראי (כלומר: תלות בזמן ובמקום, מוסדות, נורמות, טכנולוגיות זמינות והיגיון תקופתי).
כמחקר תאורטי ויישומי, הוא יתמקד במקרי בוחן של אתרי מורשת ביוון תוך דגש על ההקשרים ההיסטוריים והתרבותיים הייחודיים למקום.במסגרתו ייבחנו אסטרטגיות שונות לשימוש בבינה מלאכותית ליצירת תכנים גנרטיביים.המחקר יעמיד את השאלות התאורטיות הרלוונטיות וגם יציג אפשרויות שונות ליישום, שיערכו בשיתוף פעולה עם הצוות המקצועי של אתרי המורשת המקומיים.
הרכב צוות המחקר כולל חוקרות בתחומי המורשת הדיגיטלית והמוזיאולוגיה, אדריכלים, מומחה בבינה מלאכותית ויוצרים, שייקחו חלק הן במחקר התיאורטי והן ביצירת חומרים ויזואליים באמצעות הבינה המלאכותית.
למחקר יהיו שותפים שני מרצים נוספים מהפקולטה לעיצוב: ד"ר איל גרוס ואדר' לילך שטיאט.
