המחקר של ד"ר מאיה אושר, במשותף עם פרופ' מירי ברק מהטכניון מכון טכנולוגי לישראל, שואף לבחון תחת הכותרת AI in the ethics courtroom – כיצד סימולציה מקוונת המבוססת על משוב של בינה מלאכותית יוצרת (GenAI), עשויה לתרום לפיתוח מודעות אתית וכישורי בניית טיעונים אתיים בקרב סטודנטים וסטודנטיות בהשכלה הגבוהה. במרכז המחקר עומדת השאלה כיצד תיווך מובנה מבוסס GenAI עשוי להכווין לומדים בבניית טיעונים מבוססים, מנומקים ובעלי עוגן ערכי בהקשר של סוגיות אתיות סביב כלים דוגמת ChatGPT ו -GitHub Copilot. במסגרת המחקר ייבחנו תהליכי קבלת ההחלטות ובניית הטיעונים של הלומדים לאורך שלבי הסימולציה, מתוך ניסיון להבין כיצד GenAI יכול לשמש לא רק ככלי טכנולוגי חדשני, אלא כשותף פדגוגי המסייע לחדד, להצדיק ולבחון מחדש את החשיבה והשיקולים האתיים.
המחקר של ד"ר חגית מישר-טל, במשותף עם פרופ' ענת כהן מאוניברסיטת תל אביב, מבקש לבחון את התרומה והאפקטיביות של סימולציה אינטראקטיבית מבוססת צ'אטבוט, שנועדה לאמן סטודנטים בכשירות בין-תרבותית. (כשירות בין-תרבותית היא היכולת לתקשר, להבין ולהגיב ביעילות עם אנשים מרקעים תרבותיים שונים, הכוללת ידע, מיומנויות וגישה המאפשרת התאמת שירותים ואינטראקציות לצרכים החברתיים, הדתיים והלשוניים של אוכלוסיות מגוונות, תוך הכרה ביחסי כוח והטמעה ארגונית של רגישות תרבותית, ומונעת פערים, תסכול ואי-הבנות.) הסימולציה מזמנת למשתתפים התנסות בדיאלוגים המדמים סיטואציות בין-תרבותיות, מעוררת מודעות להיבטים תרבותיים בתקשורת בינאישית ומאפשרת לתרגל תגובות והתנהגויות מותאמות הקשר. בהתאם לכך, המחקר מתמקד בבחינת תרומתו של השימוש בצ'אטבוט לפיתוח הכשירות הבין-תרבותית של הסטודנטים ובחקר חוויית הלמידה שנוצרה בעקבות ההתנסות בסימולציה.
כשירות בין-תרבותית היא מיומנות חשובה בעידן הגלובלי וכהכנה לשוק העבודה, אך כמעט ואינה נלמדת באקדמיה כחלק מתוכנית הלימודים. חוקרות מסמינר הקיבוצים ומכון TEC פיתחו מודל הכשרה למורים ותלמידים שמיועד להקנות כשירות תרבותית, אך חסר בו מרכיב של תרגול ואימון בהיקף נרחב. שיתוף הפעולה ביננו הוליד את המחשבה על פיתוח צ'אטבוט מאמן מבוסס בינה מלאכותית יוצרת, שיאפשר לסטודנטים להתאמן באמצעות סימולציות ומשוב מיידי על הכשירות הבין-תרבותית שלהם בסיטואציות שונות.
"הצעת המחקר היא פרי של שיתוף פעולה בין ד"ר חגית מישר-טל לפרופ' ענת כהן מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' מירי שינפלד מסמינר הקיבוצים, נוסף על החוקרים הצעירים: גיא כהן, דוקטורנט באוניברסיטת תל אביב ומרצה מן החוץ ב-HIT, מרב רוטרי סבן, דוקטורנטית באוניברסיטת תל אביב וזארה ממונט, מסטרנטית בסמינר הקיבוצים."
המחקר של ד"ר מור פרייברון-ישרים, חוקרת בתחום הוראת מדעי המחשב בדגש על פתרון בעיות, חשיבה חישובית ואבסטרקציה מבית הספר למדעי המחשב ב-HIT, עוסק "בפיתוח מודל חדשני ללמידה פרסונלית ולמידה מקצועית של מורים בעידן ה-AI. המחקר בוחן כיצד מורים משלבים שימוש בצ'אטבוט מבוסס-מודל תשעת התאים בתהליכי רפלקציה, קבלת החלטות פדגוגיות ובניית זהות מקצועית לאורך שלבי הקריירה." המחקר במשותף עם פרופ' אורית אבידור-אונגר ממכללת אחווה.
"המחקר שלנו נולד מתוך מציאות חינוכית חדשה: אנו חיים בעידן של חדשנות, שבו אנשי מקצוע, ומורים בפרט, מתמודדים עם שינויים מהירים ועם משברים גלובליים ומקומיים החוזרים ונשנים (כמו תקופות של למידה מרחוק בעקבות הקורונה, מצבי מלחמה ושינויים תכופים בתוכניות הלימודים הנגזרים מאותם משברים ולעיתים נדרשים כדי להתאים את מערכת החינוך למציאות הנוכחית)," אומרת ד"ר פרייברון-ישרים. "במקביל, עומדים לרשותם יותר כלים טכנולוגיים מאי-פעם, ובמרכזם בינה מלאכותית ולמידת מכונה. דווקא עכשיו מתפתחת היכולת של מורים ללמוד באופן עצמאי, לבנות לעצמם נתיבי למידה ולהתפתח לאורך הקריירה בקצב ובאופן שמתאים להם. עם זאת, במערכת החינוך עדיין חסרים כלים ותשתיות שיכולים לאפשר התפתחות מקצועית מיטבית עצמאית של מורים ולממש את הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות החדשות. כאן נכנס המחקר שלנו: אנו בוחנים כיצד צ'אטבוט מבוסס בינה מלאכותית, המבוסס על תיאוריות בתחומי החינוך ובהתפתחות הפרסונלית של מורים, יכול לסייע למורים לעשות סדר, להבין את נקודות החוזק והאתגר שלהם ולתכנן מסלול התפתחות מקצועית מדויק ורלוונטי, ובעתיד גם לעודד קהילתיות סביב למידה משותפת. התובנות שיתקבלו יוכלו להציע דרכי עבודה חדשניות במערכת החינוך, כאלה שמכבדות את יכולת הלמידה העצמאית של המורה, מנצלות את הטכנולוגיות הזמינות ומחזקות מורים במציאות מורכבת ומשתנה ללא הרף."
