פרויקט גמר בתואר שני בעיצוב, עוסק בהישרדות קהילות יהודיות על אף אנטישמיות ממושכת

בתקופה שבה שנאת יהודים מתרחבת ומתפשטת בכל רחבי העולם, ויהודים חוששים לגלות את זהותם ברחוב, החליטו שתי סטודנטיות לבחון כיצד הקהילות היהודיות הצליחו להמשיך להתקיים ולשגשג לאורך היסטוריה של רדיפות מתמשכות. מתוך המחשבה הזו, צמח פרויקט הגמר הייחודי "נר תמיד", של קרן רלוי ומרים לשם מוסלי, בוגרות התואר השני בעיצוב לסביבה טכנולוגית.

קרן רלוי ומרים לשם מוסלי בדקו איך נשתמרה הזהות היהודית בקהילות נרדפות לאורך ההיסטוריה. הפרויקט מציע מבט חריג על הזהות היהודית לאורך הדורות, באמצעות הנצחה וערכים. הוא משתמש באמצעים ויזואליים ובטכנולוגיית בינה מלאכותית כדי למפות את הקשר שבין אירועים אנטישמיים לתפיסות ערכיות, שהתפתחו בקרב הקהילות היהודיות במהלך ההיסטוריה של העם היהודי.

קרן רלוי הגיעה למסע הזה מסיפורה האישי. לפני 17 שנים חייה השתנו כליל, כאשר אביה נרצח בפיגוע דריסה בירושלים. הזעזוע שחוותה העלה בפניה שאלות מהותיות על ייחודו של העם היהודי ומקומו בעולם. גם מרים לשם מוסלי הגיעה לפרויקט מנקודת מוצא אישית: כנכדתו של ניצול שואה שכל בני משפחתו נספו באושוויץ-בירקנאו, היא גדלה עם זהות יהודית עמוקה אך גם עם תהיות על משמעותה.

השתיים נפגשו במסגרת לימודי התואר השני 'עיצוב לסביבה טכנולוגית' ב־HIT, כאשר כל אחת חקרה נושא שונה: קרן התמקדה בהנצחה ומרים – בהגירה יהודית במהלך ההיסטוריה. מרים גילתה שהסיבות להגירה לאורך ההיסטוריה נבעו, כמעט תמיד, מאנטישמיות, רדיפות ותחושת היעדר ביטחון במקום שבו הקהילות שהו.

פרויקט "נר תמיד", בהנחיית ד"ר סייפן בורגיני מהפקולטה לעיצוב, יצר שני מסדי נתונים ייחודיים: האחד מתעד את כלל האירועים שבהם נספו יהודים מרקע אנטישמי, מתקופת יציאת מצרים ועד היום. השני אוסף ערכים יהודיים מתוך ספרות יהודית לאורך ההיסטוריה, ומסווג אותם לפי תקופות וקטגוריות תוכן כגון דת ורוחניות, מוסר, אינדיבידואליזם וחשיבה ביקורתית.

מרים מדגישה את הייחודיות של העבודה: "התחלנו לאסוף את המידע הזה – זה קודם כל מאגר שלא קיים בכלל בעולם. זה בפני עצמו מפתיע: איך זה שלא קיים איזה מקום מרוכז לכל האירועים האלה "?

המידע הוצג באמצעות הדמיה ויזואלית מתקדמת: מפה תלת־ממדית עשויה שעווה, שהטופוגרפיה שלה מייצגת את מספר הנספים בכל מיקום גאוגרפי, ואינפוגרפיקה של הערכים שאספו.

"זה מפתיע אותי עד כמה ההיסטוריה חוזרת על עצמה," אומרת מרים. "התחושות שלנו ב־7 באוקטובר היו כל כך דומות – איך עשו לנו את זה, דברים שהם רוע טהור. קהילות, בדיוק כמונו, חוו את זה לפני אלפי שנים".

קריאה נוספת