המחקר, שפורסם בכתב העת "American Journal of Gastroenterology", התבסס על ניתוח נתונים של 950 אלף ישראלים צעירים, שנבדקו בשנים 2005–2020 במסגרת שירותי בריאות כללית, במעקב של 13 שנים בקירוב. במהלך התקופה אובחנו 430 מקרים של מחלת כבד סופנית, כשגיל האבחון הממוצע עמד על 30 בלבד.
המדד מבוסס על שילוב של גיל, רמות אנזימי כבד (AST, ALT) וספירת טסיות דם, ומשמש כיום בעיקר בקרב בני 35 ומעלה ובקרב אנשים המצויים בסיכון גבוה למחלת כבד שומני מטבולית (MASLD), אולם הממצאים החדשים מצביעים על כך שלמדד יש ערך ניבוי גם בקרב צעירים בריאים, שאינם נכללים בקבוצות הסיכון הקלאסיות.
החוקרים מדגישים כי מחלת כבד שומני מטבולית (MASLD), נפוצה מאוד בקרב צעירים בישראל ובעולם, אך ברוב המקרים אינה מאובחנת בזמן. איתור מוקדם עשוי לאפשר טיפול ושינוי אורח חיים שימנעו הידרדרות למחלת כבד סופנית, העלולה להוביל להשתלת כבד או אף למוות.
ד”ר מיכל קשר מרון, אנדוקרינולוגית מהמרכז הרפואי 'מאיר' בכפר סבא שהובילה את המחקר, הסבירה כי חלק ניכר מהחולים לא זוהו מראש משום שלא עמדו בקריטריונים הקיימים לבדיקת כבד. לדבריה, ״הממצאים מדגישים את החשיבות של בחינה מחדש של המדיניות – ייתכן שיש מקום לשלב בדיקות FIB-4 כחלק מהמעקב השגרתי גם אצל צעירים."
ד”ר תומאס קרפטי, ראש מעבדתHEAL HIT שותף למחקר, והוביל את החלקים הקשורים לניתוח הנתונים הדיגיטליים ולפיתוח מתודולוגיות חדשניות, שאפשרו את עיבוד מאגרי המידע הענקיים שעליהם התבסס המחקר. ״היכולת לשלב כלים אנליטיים מתקדמים עם נתוני אמת מהשטח, מאפשרת לנו לזהות תבניות סיכון שלא נראו בעבר, במיוחד בקרב אוכלוסיות צעירות שנחשבו עד כה מחוץ למעגל הסיכון," מסביר ד”ר קרפטי.
