האם בינה מלאכותית יכולה להחליף מרצה בכיתה? מחקר חדש שנערך בוחן את השאלה

פריצת הדרך של כלי בינה מלאכותית גנרטיבית משנה את פני ההשכלה הגבוהה. אבל האם היא יכולה גם להחליף את המרצה בכיתה? מחקר חדש, שערכו ד"ר מיטל אמזלג ואלומה אפל מהמכון הטכנולוגי חולון, מציע הצצה מרתקת לעתיד ההוראה ומצביע על שילוב מבטיח בין אדם למכונה.

ד
ד"ר מיטל אמזלג

האם סטודנטים יכולים ללמוד תכנות בעזרת צ'אט מבוסס בינה מלאכותית, ולהצליח בדיוק כמו אלו הלומדים עם מרצה אנושי? זו הייתה נקודת המוצא של מחקר חדשני שנערך בפקולטה לטכנולוגיות למידה ב־HIT, בהובלת ד"ר מיטל אמזלג, מרצה בכירה ואלומה אפל, סטודנטית במסלול הישיר למצטיינים לתואר שני. לצידן שותפים למחקר גם ד"ר אילת בוטמן וערן אהרונסון מבית הספר למדעי המחשב בפקולטה למדעים במכון.

הניסוי: מרצה אנושי מול צ'אט בינה מלאכותית

במחקר השתתפו 66 סטודנטים בשנה הראשונה לתואר ראשון במדעי המחשב, שנחלקו לשתי קבוצות. האחת למדה שיעור תכנות באמצעות הוראה מסורתית בכיתה והשנייה למדה את אותו החומר בלמידה עצמית, דרך צ'אט מבוסס בינה מלאכותית (Gemini). כדי לאפשר השוואה הוגנת, הופק מראש פרומפט אחיד שניתן לכלל הסטודנטים בקבוצת הניסוי.

התוצאות הפתיעו אפילו את החוקרות עצמן: לא נמצא הבדל מובהק בציונים בין שתי הקבוצות, אך קבוצת הניסוי השקיעה פחות ממחצית מזמן הלמידה של קבוצת הביקורת. במילים אחרות, סטודנטים שלמדו באמצעות AI הצליחו באותה מידה ובפחות זמן.

למידה גמישה – אבל לא מושלמת

לצד הקיצור בזמן וההישגים הדומים, חוויית הלמידה שתיארו הסטודנטים חשפה תמונה מורכבת יותר: משתתפי קבוצת הניסוי דיווחו על שביעות רצון גבוהה מהלמידה: הם הרגישו שהם לומדים בקצב שלהם, יכולים לשאול שאלות ללא הגבלה ולקבל תשובות מיידיות – חוויה שהם הגדירו כ"מותאמת אישית, מעניינת ומהנה".

אבל לא הכול ורוד: סטודנטים גם ציינו אתגרים, ובראשם חוסר דיוק בתשובות, קושי לשמור על ריכוז ותחושת שעמום או חוסר מוטיבציה. בנוסף לכך, נמצא קשר שלילי בין ניסיון קודם עם כלי GenAI לבין ההישגים במבחן, תוצאה שייתכן שמצביעה על שימוש לא מבוקר או תלות בכלים הללו.

החוקרת הראשית: "השילוב הוא המפתח"

ד"ר מיטל אמזלג מסבירה כי הבחירה בנושא נולדה מתוך רצון לבחון השפעות ממשיות על הישגי הסטודנטים, ולא רק את תחושותיהם. "עניין אותנו לבחון כיצד למידה מבוססת בינה מלאכותית משפיעה בפועל – בציונים, בהשקעת זמן, ובתחושת הסטודנטים", אומרת אמזלג. לדבריה, ממצאי המחקר מחזקים את החשיבות של שילוב מושכל בין שיטות הוראה מסורתיות לבין כלים חדשניים.

"כל הזמן אנחנו בוחנים במכון דרכים חדשניות ללימוד הסטודנטים ולהכנתם לעולם המשתנה. הממצאים מהמחקר הזה מעודדים אותנו לשלב למידה עצמית באמצעות AI – שהיא מיומנות חיונית בעידן הנוכחי – מבלי לוותר על ההנחיה האנושית שכה חשובה לפיתוח החשיבה והביקורתיות", מוסיפה ד"ר אמזלג.

מה הלאה?

המחקר, שהוגש כפרויקט גמר לתואר שני בטכנולוגיות למידה, מהווה רק את תחילת הדרך. בימים אלה ד"ר אמזלג עובדת על מחקר המשך, הבוחן את השפעת השימוש ב־GenAI על סטודנטים במוסד אקדמי אחר ובתחום תוכן שונה. לדבריה, "הבינה המלאכותית לא תחליף מרצים, אלא תהפוך לאחד הכלים המרכזיים שישמשו אותנו בתוך כיתת הלימוד, כחלק ממתודולוגיה מודרנית ומשולבת."