"לעבודה!" היא תערוכה בשני פרקים שיוצגו במהלך 2025", אומרת תמר לב און, אוצרת התערוכה ומרצה בפקולטה לעיצוב. "היא עוסקת בשאלות העולות בטווח שבין יצירה להוראה, ומנסה לייצר ולהציג תמונת עומק של סגל הפקולטה לעיצוב כמורים ואנשים יוצרים. זהו מבט על ההרכב העכשווי שלנו – מעצבים, אדריכליות, אומנים ויוצרות, שחולקים עמדה של חינוך."
התערוכה מתחילה ומסתיימת ביסודות העיצוב. מצד אחד בלבני-בניין של עיצוב טוב ומצד שני בקסם שלו. יחד עם זאת, התערוכה גם דנה בשאלות כדוגמת 'איך נראית עבודת אומנות של מחנך?', 'האם ישנה שפה משותפת בין הלימוד והחינוך ליצירה ובין היצירה עצמה?', ו'מה בין הוראת עיצוב לעיצוב הוראה?' והיא עוסקת ביחסי הגומלין שבין עבודת הסטודיו להוראה.
היא מבקשת לתת לסטודנטים ולקהל הרחב, הזדמנות להציץ אל מאחורי הקלעים של עבודות המרצים ולהכירם מחוץ לכיתה, פותחת חלון לעשייה ה"אמיתית" של עיצוב בעולם שאינו תאורטי וגורמת לשינוי בתנועת המידע: במקום להיות אלה שמגדירים את החומר הנלמד, המרצים "מנחים את עצמם" ומגלים כיצד הם מתנהלים בעולם.
"אני חושבת על התערוכה כולה כעל יצירה אחת גדולה, סוג של קולאז' מרובה איברים", מציינת תמר לב און. "היא ייחודית במובן שבו מעצבות, אומנים ואדריכליות מציגים זה לצד זה עבודות שהחומר המקשר ביניהן הוא רעיוני. כלומר, המוצגים לא חולקים צורה או חומר אלא מציעים נקודות מבט שונות על שאלות פדגוגיות. על הקירות ובחלל נוצרים הקשרים ומפגשים בין-תחומיים שלא היו קורים בדרך אחרת."
התערוכה בנויה משמונה אזורים, שבכל אחד מהם מוצגת סדרת עבודות בעלות נושאים משותפים, המנוסחים כשאלות.
"לעבודה!" נפתחת ונסגרת בהיבטים מרכזיים של יסודות העיצוב. מצד אחד, כאמור, לבני בניין של עיצוב טוב, ומצד אחר הקסם שהוא מאפשר. נקודת הפתיחה מנסה לזקק נוסחאות של עיצוב נכון, טוב ויפה ונקודת הסיום מציגה עיצוב מצוין שמנצל את המדיום לטובת אקטיביזם, התנדבות והנכחת סוגיות חברתיות.
בין שתי הנקודות האלה נפרשים שני מסלולים מקבילים, אחד מעשי ואחד רעיוני, ובהתאמה מוצגות שתי תערוכות ב־2025, שכל אחת מהן שייכת לאחד המסלולים.
המסלול המעשי, שנרקם לאורך התערוכה הראשונה מבין השתיים, מתחיל בחלל הגלריה המרכזי בשאלה אם קיימת הגדרה ל"עיצוב טוב". האם עיצוב טוב מחייב יופי? האם יופי יכול להוות אלטרנטיבה?
הפרק הבא שואל איזו משמעות יש כיום להפרדה בין תחומי העיצוב והאומנות, ופורש עבודות ממדיומים שונים שמנכיחות ערכי בסיס: הנחת הצבע בציור, האצבע שנכנסת לפריים הצילומי, הפרספקטיבה הרישומית, ההתבוננות בחלל מתוכנן כרצף של קומפוזיציה, משטחים וצורות.
לאחר מכן מוצגות סקיצות כבסיס לתהליכי עבודה ולתוצרים סופיים, במקרה זה ספרים, ואחריהם העיסוק בחומר, המעורר שאלות באשר למרכיביה הפיזיים והמדעיים של המקומיוּת: מה בין החומר הגולמי לחומר המעובד ולמוצר? איך קושרים בין מקום, חומר ועיצוב?
בהמשך בוחנת התערוכה תחומים שונים של טרנספורמציות – בתחילה חומריות: מחומר לחומר, ממדיום אחד לאחר, מעבודה ידנית לטכנולוגית. היא שואלת כיצד משמרים מורשת תרבותית וחומרית, ומהם המקום והאתיקה של שימוש ב־AI בתהליכים יצירתיים.
מסלול התערוכה עובר לחלל השני של הגלריה, ובנקודה הזו אנחנו עוצרים לרגע וחוזרים להתבוננות פנימה ולשאלה: האם עמדת הוראה מחייבת "נאה דורש נאה מקיים"? כלומר, האם מחויבות לחינוך משמעה בדיקה של כל משימה על בשרנו? האם חשוב שנלמד מה שאנחנו יוצרים וניצור מה שאנחנו מלמדים?
בחלל זה מוצגות עבודות מ"העולם האמיתי", מעבודות מסחריות לעשייה חברתית. מוצג כאן סוג נוסף של טרנספורמציות: כאלה שמאפשרות מעבר בין תחומים באמצעות חומר או מעשה שמשנה צורה, אקט שמאפשר שימוש מחדש, קיימות ומִחזוּר.
לצד ההמצאתיות שמאפשר המעבר בין שדות העיצוב, הוא גם פותח צוהר למקורות השראה ותרגום בין-תחומיים. זהו כלי עבודה המאפשר חיפוש, התבוננות ופרשנות, המהדהדים במעשה ההוראה.
נקודת הציון האחרונה במסלול היא של הכאן והעכשיו, "החיים עצמם". כאנשים יוצרים אנחנו לא יכולים להתעלם מרוח הזמן ומהסביבה. האם אומנות ועיצוב הם פריווילגיה? האם המציאות שינתה את הגישה שלנו לעשייה ואולי גם את אופן ההוראה והלמידה? חלק מן העבודות במקטע זה הן תגובות אישיות וחופשיות למצב וחלקן עבודות אקטיביסטיות, והן מדגימות את האופן שבו אנחנו מבקשים לשמר את העולם הערכי סביבנו באמצעות דימויים ואובייקטים. עצם היותנו מעצבים שבחרו לעסוק בחינוך, מחייב אותנו להביע דעה, לנקוט עמדה ולחנך למעורבות.
מציגים: אביגיל ריינר, אביחי מזרחי, אודי קרמסקי, אורי בן צבי, איל גרוס, איל ששון, אילון ערמון, אילן גריבי, איתן ברטל, איליאס מסינס, אלירון טובי, ארז בכר, אריאל ליפשיץ, אשר אלבז, גד צ׳רני, ג'ודית אשר, גנאדי רויטיך, דפנה איכילוב, דפנה נועם גופר, הדס סט, זאב אנגלמאיר, חנן קמינסקי, חנן שלונסקי, טל פרגר גלילי, טלי אברהם, יניב ברפמן, ירון אליאסי, לוקה אור, מיכל צרפתי, נעמה אגסי, נעמה בנזימן, עדי ברנדה, עודד עזר, עמוס בר-אלי, ענת סאקס, עפרי ליפשיץ, פיודור נתנאל בזובוב, שולי שטראוס, שירי פיורוביץ, תומר ספיר, תמר וייזל
התערוכה תינעל ב־24.1.25
אוצרת: תמר לב-און
