האלגוריתם שימנע את הרצח הבא 

אלימות במשפחה, גניבות, קטטות, ילדים נעדרים, תאונות דרכים, ניסיונות התאבדות, מקרי רצח – ניידות משטרה בכל ערי העולם נקראות לתת מענה מהיר ויעיל לאירועים כאלה ואחרים בכל שעות היממה. עבודת המשטרה מצילה חיים, מונעת פגיעות ברכוש ובנפש, והיא חיונית ביותר לכולנו. אך האם יש דרך לשפר את ביצועיה? 

ד"ר סופיה אמדור מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול טכנולוגיה במכון טכנולוגי חולון מציעה פתרון חדשני שעשוי לייעל את פעילות המשטרה, ואולי אף למנוע את הפשע הבא. מדובר באלגוריתם חכם להקצאת משימות, שמשגר את הצוות הנכון לאירוע הנכון, באופן מהיר ויעיל יותר מהביצועים המקובלים היום. האלגוריתם, שפותח על ידי ד”ר אמדור בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ועם משטרת באר שבע, בוחר בניידת המתאימה לכל מקרה חירום על פי מספר פרמטרים: מיקום הניידת (המרחק ממקום האירוע), מידת הדחיפות, והיכולת האישית והמקצועית של השוטרים עצמם. כאמור, האלגוריתם החדשני נבנה עבור המשטרה, אך ד”ר אמדור מדגישה כי ניתן בקלות להסב אותו לשימושים ולשירותים אחרים - כמו כבאיות, אמבולנסים, או כל משימה אחרת הדורשת הקצאת משימות יעילה ואפקטיבית. 

"נכון להיום נשענת פעילותה של משטרת ישראל על חמ"לים עירוניים, בהם יושבים שוטרים בשר ודם, שמקבלים קריאות ומקצים את המשימות לניידות בשטח," מסבירה ד”ר אמדור. "שיטה זו יעילה למדי כל עוד מספר המשימות אינו גדול. אך כשקצב האירועים גובר, והקריאות מציפות את המוקד, אנחנו נתקלים במגבלות המוח האנושי: הוא פשוט אינו מסוגל לעבד ולתעדף נתונים רבים כל כך באופן אפקטיבי. המורכבות יוצרת בלבול, אשר באופן כמעט בלתי נמנע מוביל לתקלות, לטעויות, לטיפול לקוי ובמקרים מסומים – גם לטרגדיות שניתן וצריך היה למנוע." 

הפתרון של ד"ר אמדור ועמיתיה מבוסס על מודל כלכלי בשם 'המנגנון לניקוי שוק של פישר' (Fisher Market Clearing Mechanism). "זהו מנגנון של קונים ומוכרים," אומרת ד”ר אמדור. "כל אחד מהמוכרים מוכר מוצר בודד, ולכל קונה יש סכום כסף זהה ותיעדוף אישי בנוגע למוצרים בשוק. המנגנון יודע לחלק את כל המוצרים לכל הקונים, כך שלאיש מהם לא נותר כסף, וכולם מרוצים. איש אינו מקנא בחברו (חופש מקנאה) וחלוקת המוצרים היא אופטימלית (pareto optimal), בדיוק על פי העדפות הקונים."

כדי להתאים את המנגנון החכם לצורכי המשטרה, הגדירו החוקרים את ניידות המשטרה כקונים, ואת משימותיהם כמוצרים שיש לחלקם באופן מיטבי. בעזרת נתוני אמת ממשטרת באר שבע בנו החוקרים סימולציה של העיר והניידות המפטרלות בה, עם קריאות שמגיעות בהפרשי זמן משתנים. על הסימולציה הם יישמו שני אלגוריתמים שונים: הראשון, שנקרא אלגוריתם 'חמדני' (greedy) מבסס את החלטותיו על כללי אצבע פשוטים יחסית – בדומה לפעולת המוח האנושי, בעיקר תחת לחץ; השני הוא האלגוריתם החדש שפותח במסגרת המחקר. השוואת תוצאותיהם של שני האלגוריתמים העלתה יתרון ברור לאלגוריתם החדש, והפער הלך וגדל ככל שהאתגר היה מורכב יותר - במיוחד כאשר קצב הקריאות והאירועים גבר.

"האלגוריתם שלנו פעל טוב יותר בכל הפרמטרים," קובעת ד"ר אמדור. "הוא הביא בחשבון מגבלות של זמן ומרחב, וסיפק מענה מהיר יותר, זמן הגעה קצר יותר, ותגובה טובה יותר לקריאות דחופות. מספר הקריאות שלא קיבלו מענה היה קטן בהרבה, וכך גם מספר הניידות שנאלצו לנטוש זירה כדי להיענות לקריאה אחרת. זאת ועוד: מכיוון שהאלגוריתם שלנו גמיש מאוד, ניתן להתאימו גם לשימושים ולשירותים רבים נוספים. כיום, בשיתוף עם חברת אלביט, אנחנו מפתחים אלגוריתם דומה עבור מערכות אוטונומיות מבוזרות, כמו ציי רחפנים. במחקרים נוספים, בשיתוף עם אוניברסיטת בן גוריון, אנחנו מבקשים לתת מענה לבעיות שעלולות להתעורר במערכות כאלה – כמו קשיים בתקשורת בין הרחפנים, או נפילת רחפן – מצב שמצריך הקצאה מחדש את המשימות."
 

פורסם: 3/3/2021