עולם הבריאות הדיגיטלית

פרויקטי סטודנטים בשירות הרפואה הדיגיטלית


כבר במהלך לימודיהם נחשפים סטודנטים ב HIT לעולם המחקר ולסוגיות ממשיות בעולם המעשי של הרפואה הדיגיטלית. אוהד ודמיטרי, פיתחו תוכנה שסייעה במחקר על חולי פרקינסון. אלכסיי יצר מודל לזיהוי מקדים של מחלת התלסמיה בעלת יכולות גבוהות משל המטולוג.

 


ניתוח פעולת ההליכה והצעדים של חולי פרקינסון כמנבאים לנפילות
אוהד בן חיים ודמיטרי פטשוב, בוגרי המכון בהנדסת חשמל ומתמטיקה שימושית, פיתחו תוכנה שסייעה במחקר על חולי פרקינסון.


פרויקט הגמר שלהם היה בשיתוף פעולה עם בית החולים איכילוב, כסיוע במחקר על חולי פרקינסון. "באיכילוב הגו ניסוי במסגרתו בחנו אפשרות לטפל בחולי פרקינסון מבוגרים באמצעות מציאות מדומה (VR) דרך חיישנים שמוקמו ברגלי החולים", מסביר אוהד, "התוכנה, שהייתה מעין משחק מציאות מדומה, 'הכריחה' את החולים להתגבר על מכשולים כגון משוכות שגרמו להם להגביה את צעדיהם, או שלוליות שגרמו להם להאריך את הצעדים בכדי לדלג מעליהן. התפקיד שלי היה לנתח ולמצוא איך ומתי הם נכשלים בצעדים שלהם".

 

אוהד בן חיים

אוהד בן חיים


"כאשר הצגתי את ממצאי המחקר, יחד עם שותפי לפרויקט, נציגי בית החולים איכילוב התפעלו מאוד וביקשו שנציג אותם בכנס של ביו-רפואה בחיפה באותו החודש", הוא מספר. "הצגנו את המחקר שלנו שם וראינו עוד עשרות פרויקטים, שכל אחד מהם ניסה לפתור בעיה רפואית אחרת, למרות שלאף מציג לא היה רקע ברפואה. כולם באו מתחומים כמו מתמטיקה, מחשבים או הנדסה. פתאום הבנתי שהלימודים שלי, גם בהנדסת חשמל וגם במתמטיקה שימושית, התחברו ונתנו לי כלים כל כך נרחבים ועמוקים שאפשרו לי 'לתקוף' בעיות הרבה מעבר לעולמות הללו.


"הלימודים ב - HIT היו מעשיים ופרקטיים. במסגרת הלימודים תרגלתי הרבה פרקטיקות, בעיקר בכל הקשור ללמידת מכונה, שהיום אני עושה באופן שוטף ביום-יום במסגרת עבודתי, אותה מצאתי מיד לאחר סיום הלימודים", סיכם. 


מערכת לזיהוי מקדים של מחלת התלסמיה
בוגר נוסף של התואר במתמטיקה שימושית והנדסת חשמל הוא אלכסיי נומזוב. פרויקט הגמר של אלכסיי עסק במחלת התלסמיה, מחלה תורשתית של תאי הדם האדומים, הגורמת לאנמיה קשה ומלווה בנכות שמצריכה קבלת טיפול רפואי, בעיקר עירויי דם, במשך כל החיים.

 

זיהוי מקדים מהווה אחד המרכיבים העיקריים ברפואה מונעת של המחלה.  על פי המודל שפיתחתי אחוז ההצלחה של זיהוי המחלה היה בסביבות 93-94%- גבוה יותר מיכולת זיהוי של רופא המטולוג.

 

אלכסיי התחיל את הפרויקט כבר בשנה ב', בעשיית מחקר ביו-רפואי מאוד פרקטי - זיהוי גנים של תלסמיה. החשיבות, קיום הגנים אצל שני ההורים – מעלה את הסבירות להעברתם לילדיהם ולהגברת הסיכוי שהילדים יחלו במחלה.


"הורים לא תמיד מודעים לכך שהם נשאים של המחלה, גם אם הם לא בהכרח חולים בה", הוא מדגיש, "זאת מחלה קשה שמותירה מום קשה בילד ותנאי ההישרדות נמוכים מאוד בשנים הראשונות". 


פרויקט הגמר נערך בשיתוף קופת חולים 'כללית' ועסק בזיהוי גנים של תלסמיה אצל ההורים, באמצעות אלגוריתם מתמטי וסטטיסטיקה. אחוז ההצלחה היה גבוה מאוד - בסביבות 93-94%, גבוה יותר מיכולת הזיהוי של המטולוג.

 

אלכסיי נומזוב

אלכסיי נומזוב


"הלימודים במכון הם אלה שהובילו אותי לתחום המחקר הביו רפואי בתעשייה ובאקדמיה ואיפשרו לי כבר בשנה ב' להיחשף למחקר אמיתי", מציין אלכסיי. הראייה לדבריו – "אחד ממובילי ענף ההמטולוגיה ראה את הפרויקט והתרשם עמוקות". "החשיפה הזו, לעולם המעשי, כבר בשלב הלימודים, עזרה לי מאוד להכיר מקרוב את השימוש במהלכים טכנולוגיים בתחום הרופאה" הוסיף.


לאחר סיום התואר עבד אלכסיי כעוזר מחקר במכון ויצמן ולאחר מכן המשיך לתואר שני בחקר מדעי המוח, בתחום של שיקום חולים שעברו שבץ מוחי. כיום אלכסיי עובד כמהנדס וחוקר אלגוריתמים בחברת הייטק, ושוקד על בניית מכשיר המודד לחץ דם באופן רציף ובצורה לא חודרנית. 


"הרקע הבסיסי שקיבלתי במהלך הלימודים צף כמעט על בסיס יומי בעבודה שלי. בזכות קורסים פרקטיים ומעשיים במהלך התואר, והתנסות בדברים שאני נתקל בהם בשגרת היום שלי בעבודה" סיכם".

 

 

 

 

פורסם: 12/08/2021