התעשייה האווירית לישראל IAI והמכון הטכנולוגי חולון (HIT) חתמו על הסכם להקמת מכון מחקר משותף, שיעסוק בשילוב בינה מלאכותית בתהליכי פיתוח, תחזוקה וייצור בתעשייה הביטחונית. ההסכם נחתם בפגישה שבה נכחו נציגי ההנהלה הבכירה של התעשייה האווירית בראשות יו"ר הדירקטוריון בועז לוי ואנשי סגל אקדמי בכיר מהמכון הטכנולוגי בראשות נשיא המכון פרופ' אדוארד יעקובוב, ובמהלכה הוצג החזון המשותף לפעילות המכון בשנים הקרובות.
"זמן יקר שדורש שינוי"
את הפגישה פתח פרופ' יעקובוב אשר הציג את יחידות המכון, הקשר לתעשייה, הסגל הבכיר, ומגוון הסטודנטים הלומדים במכון, וסקר בפני האורחים את הפעילות האקדמית והמחקרית המתבצעת במכון לרבות מכוני המחקר החדשים שהוקמו בו.
יו"ר התעשייה האווירית IAI, מר בועז לוי, הדגיש כי המצב הנוכחי מחייב שינוי עמוק הן בחשיבה והן בפעולה של התעשיות הביטחוניות בישראל, וכי גם האקדמיה נדרשת לתמוך בתהליך זה. לדבריו, המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר חידדה כמה תובנות מרכזיות: הצורך בשינוי שיטת החינוך ההנדסי, שינוי משמעותי בתפיסת ה"time-to-market" מול לקוחות שאינם מוכנים עוד להמתין זמנים ארוכים לאספקה, והצורך הדחוף בפיתוח יכולות ענן ותשתית טכנולוגית עצמאיות, שיחזקו את החוסן ואת העצמאות הטכנולוגית של התעשיות הביטחוניות בישראל.
היו"ר הציג גם נתונים כספיים של התעשייה האווירית לישראל מהמחצית הראשונה של 2026: הכנסות החוצות את רף ה-8 מיליארד דולר, רווח נקי של כמיליארד דולר, וצבר הזמנות של 35 מיליארד דולר. לדבריו, מאחורי המספרים הללו עומדת שאלה מרכזית – מי בפועל עושה את העבודה, ומה נדרש מהמהנדס והטכנאי של היום ושל מחר.
חלק מרכזי מדבריו הוקדש לאופן שבו ההנדסה עצמה השתנתה – מתחום עצמאי ונפרד לתחום שהולך יד ביד עם הייצור, הרובוטיקה וניהול כמויות גדולות, ומחייב גישה של סקרנות ויצירתיות. הוא נתן כדוגמה פרויקט הדפסת תלת-ממד למוצר חלל, שבו מהנדס ותיק ומנוסה ניגש לתכנון על בסיס הידע והניסיון שצבר לאורך השנים, בעוד מהנדס צעיר שהגיע ישירות מהאקדמיה ונחשף כבר במהלך לימודיו לשיטות ולטכנולוגיות מתקדמות, ניגש לאותה משימה מזווית אחרת והציע פתרון חדשני, קל יותר ומותאם טוב יותר לטכנולוגיית ההדפסה. לדבריו, הדוגמה ממחישה את הערך שבחיבור בין הניסיון והידע שנצברו בתעשייה לבין חשיבה רעננה שמגיעה מהאקדמיה, ואת החשיבות של טיפוח סקרנות, יצירתיות וחשיבה פתוחה בקרב הדור הבא של המהנדסים.
בהמשך דבריו הרחיב על שינוי אופי החשיבה הנדרש מהמהנדסים בעידן ה-AI: אם בעבר תהליך פיתוח כנף מטוס דרש איטרציות רבות של ניסויים במנהרת רוח, הכרוכות בזמן ובמשאבים רבים, כיום השימוש ביכולות AI, דאטה וכלי סימולציה מתקדמים מאפשר לייעל משמעותית את תהליך הפיתוח ולצמצם את מספר האיטרציות הנדרשות. לדבריו, לצד הידע ההנדסי המקצועי, המהנדס העתידי יידרש יותר מתמיד ליכולת אינטגרטיבית, חשיבה יצירתית וסקרנות. אלה יכולות שהאקדמיה יכולה לטפח כבר במהלך הלימודים, לצד הקניית הכלים המקצועיים והטכנולוגיים הנדרשים למהנדסי העתיד.
הוא הזכיר גם שתי החלטות מרכזיות שקיבלה החברה מאז ה-7 באוקטובר: מעבר לעבודה סביב השעון במטרה לתת מענה מלא לצורכי מערכת הביטחון, לצד המשך עמידה מלאה במחויבויות ללקוחות החברה ברחבי העולם, ללא עיכובים באספקות. לדבריו, היכולת לפעול במקביל בשתי הזירות חיזקה את אמון הלקוחות בתעשייה האווירית ואת ההערכה כלפי החברה וכלפי מדינת ישראל. עוד הדגיש כי מצוינות הנדסית ויכולת לפתח פתרונות מתקדמים, יעילים ותחרותיים הן מפתח מרכזי להמשך הצמיחה של התעשייה האווירית בשווקים הבינלאומיים.
בהמשך הפגישה הוצג החזון האקדמי למכון המחקר המשותף. לדברי פרופ' מיכאל וינוקור, המוביל האקדמי מטעם HIT, מקצוע מהנדס המערכת – היכולת להסתכל על מערכות מלמעלה ולחבר בין דיסציפלינות שאין ביניהן קשר מובן מאליו – הוא מקצוע שלא ייעלם מהעולם, ושהבינה המלאכותית אינה צפויה להחליף. עם זאת, המכון שואף להכשיר את מהנדס המערכת של העתיד לדעת להשתמש ב-AI ככלי תומך חשיבה: לייעל תהליכי פיתוח, לצמצם תקלות ולחסוך למהנדסים משימות מייגעות שבעבר דרשו זמן ומאמץ רב.
מנהלת המחקר במכון המשותף היא ד"ר אביטל שריפט מהתעשייה האווירית אשר תוביל את הפעילות המחקרית השוטפת אשר תתקיים במכון.
כחלק מההסכם, התעשייה האווירית IAI התחייבה להפנות מדי שנה לפחות שישה עובדים לתוכנית תואר שני בהנדסת מערכות במכון הטכנולוגי חולון. השנה כבר החלו ללמוד בתוכנית שלושה עובדים, למרות הצטרפות מאוחרת יחסית ללוח הזמנים האקדמי.
לצורך ניהול השיתוף תוקם ועדת היגוי משותפת, ובה נציגי שני הארגונים, שתתכנס שלוש פעמים בשנה – בתחילתה, באמצעה ובסופה – לדיון בתקציבים, ביעדי מחקר ובתוצאות שהושגו.
הפגישה ננעלה בדברי סיכום משני הצדדים, שהדגישו את החשיבות ההדדית של השותפות. נשיא המכון סיכם את הדברים ואמר כי כי הגישה החינוכית של המוסד מבקשת לעודד סטודנטים לחשוב לא רק "מחוץ לקופסה" אלא גם בלעדיה לגמרי – ולשאול תמיד "למה". מצד התעשייה האווירית הובעה תקווה כי שיתוף הפעולה יתעמק בשנים הקרובות, מתוך תחושה של מטרה משותפת שחורגת מעבר להסכם הפורמלי שנחתם היום. הביקור החשוב נחתם בסיור בתערוכת הבוגרים של הפקולטה לעיצוב שהותיר אצל האורחים רושם עז.
משתתפים מטעם המכון
משתתפים מטעם התעשייה האווירית IAI
