כנס "עתיד התעשייה בישראל #2" של HIT וכלכליסט, הפגיש את מקבלי ההחלטות עם מובילי התעשייה והאקדמיה, ועסק במעבר מהכשרה אקדמית מסורתית למודלים יישומיים ומחוברים לשטח. במוקד הכנס עמדו הצורך המיידי באנשי ונשות מקצוע מעשיים ומיומנים; הפער בין ההכשרה התאורטית באוניברסיטאות לצרכים האמיתיים של התעשייה; והקריאה לשיתוף פעולה רחב בין האקדמיה לתעשייה, לעיצוב עתיד ההכשרה הטכנולוגית בישראל.
"המודל המסורתי של האקדמיה סיים את תפקידו"
ראשון הדוברים היה מר פנחס (פיני) כהן, יו"ר חבר הנאמנים של ,HIT שקבע כי "המודל המסורתי של האקדמיה סיים את תפקידו. סטודנטים וסטודנטיות היום, לא מחפשים תעודת גמר. הם מחפשים דרך ליצירת ערך, לפתרון בעיות ולמימוש מחשבתי. היום הידע מכפיל את עצמו בקצב מסחרר, בייחוד על יסוד מודלים של בינה מלאכותית, שמסכמים ומנתחים עבורנו את המידע. בעידן כזה," סיכם, "האקדמיה חייבת להילחם על קיומה ועל נחיצותה, ויעשו נכון קברניטי המועצה להשכלה גבוהה אם יגדירו מחדש את תפקידי האקדמיה במאה ה־21".
פרופ' עמי מויאל, יו"ר הועדה לתכנון ותקצוב במל"ג שם דגש על המונח "חינוך רלוונטי" וטען כי מערכת החינוך, הצבא, התעשייה והאקדמיה צריכים לשלב זרועות ,וליצור אקו-סיסטם ובכך לשנות את הרצף החינוכי מהגן ועד התעשייה. לדבריו, מעבר להקניית ידע יש להשקיע מאמצים בהקניית חשיבה ביקורתית,חשיבה יצירתית, יכולת עבודה בצוות למידה עצמאית ועוד מיומנויות שמשקלן אף עולה על משקל הידע, כי לדבריו אלה פניו של המהנדס החדש. פרופ' מויאל ציין כי השינוי בשוק התעסוקה מגביר את הצורך בהקניית מיומנויות ולדבריו זו צריכה להיות המשימה לאורך כל הרצף החינוכי.
מהכשרה תאורטית לקמפוס של תעשייה
נשיא המכון, פרופ' אדוארד יעקובוב, ציין כי לנוכח שוק עבודה דינמי, המכון חייב, בכל עת, להתאים את עצמו: "הסעיף הראשון בתוכנית האסטרטגית של המכון עוסק בדיוק בזה – תוכניות לימודים רלוונטיות לשוק העבודה של המחר. השנה, למשל, כתבנו מחדש ומהיסוד את כל תוכנית הלימודים במדעי המחשב. אבל גם זה לא מספיק: צריך להכניס הרבה יותר קורסים מבוססי פרויקטים. החלום שלנו הוא שכל סטודנט וסטודנטית יצאו מכאן עם שני פרויקטים שביצעו עם התעשייה, שיהיו כרטיס הכניסה שלהם, כך שכשהם יוצאים לתעשייה הם כבר לא ג'וניור. נוסף על כך, אנחנו חולמים להקים בתוך המכון קמפוס של תעשייה, כך שמהיום הראשון ללימודים יהיו לכל סטודנט וסטודנטית גם שיעורים, גם פגישות וגם פעילות בבניין של התעשייה".
בתשובה לשאלה האם המכון יהפוך בעתיד לאוניברסיטה, השיב פרופ' יעקובוב: "בעיניי, אוניברסיטה היא קודם כול רוח שמאפשרת לחדש, להיות יחד עם התעשייה ועם החברה ולהעניק לסטודנטים ולסטודנטיות יותר ויותר. אנחנו מוסד אוניברסיטאי במובן זה שאנחנו מלמדים לחשוב: לא רק בתוך הקופסה, לא רק מחוץ לקופסה, אלא לפעמים ללא קופסה כלל. אני מאמין שבהמשך, המועצה להשכלה גבוהה וות"ת יביאו לשולחן את האפשרות שמוסדות יקבלו סטטוס של אוניברסיטה יישומית".
"המכון אינו שוקט על שמריו," הוסיף וסיפר כי בשיתוף מנהל החינוך בעיריית חולון נפתחו לפני כשנה שלושה גני ילדים מדעיים טכנולוגיים, שבהם מדריכים סטודנטים וסטודנטיות מהמכון: "החינוך הטכנולוגי חייב להתחיל בגן הילדים ולהימשך ברצף אחד עד לאקדמיה," סיכם פרופ' יעקובוב.
בינה מלאכותית בפרופורציה הנכונה
רוב הדוברים התייחסו לכניסתה המסיבית של הבינה המלאכותית לחיינו. יו"ר התעשייה האווירית, מר בועז לוי, אמר: "עולם ה־AI חשוב מאוד, אבל צריך לשים אותו בפרופורציה הנכונה ולהוריד ממנו את ההילה שאופפת אותו. בבינה המלאכותית שבה אנחנו משתמשים, יש מעט מאוד 'מלאכותיות' והרבה מאוד בינה ומאחוריה עומד בעיקר בנק נתונים. כשאין לך נתונים, שום אינטליגנציה מלאכותית לא תעזור. מאחורי כל הפעילות הזאת, עומדת עבודה של מהנדסים, שצריכים להגדיר מה הם רוצים לקבל והגדרה נכונה מקצרת תהליכי פיתוח משנים ארוכות לחודשים ספורים".
על תפקיד האקדמיה בעידן החדש אמר לוי: "תפקיד האקדמיה הוא לקחת אדם עם כישורים מסוימים וללמד אותו לחשוב. הכלי עצמו לא כל כך חשוב – אני למדתי הנדסה לפני הרבה שנים, ועדיין אני יודע להיכנס לכלים חדשים שנולדו אתמול ולהפעיל אותם, כי לימדו אותי לחשוב כמהנדס. הייתי מקדיש באקדמיה יותר זמן לחשיבה בסיסית, ופחות לפתרון משוואות דיפרנציאליות – את זה המערכות כבר יודעות לעשות היום בקלות".
ארבעה מושבים, שאלה אחת גדולה
בארבעת מושבי הכנס נדונה השאלה המרכזית: כיצד מתאימים את עולם האקדמיה לאתגרים המשתנים של מדינת ישראל, לצד שאלות נוספות:
התשובה שעלתה מהכנס ברורה: דווקא בעידן שבו הידע זמין לכולם, ערכה של האקדמיה אינו במידע שהיא מוסרת אלא בדרך החשיבה שהיא מקנה. ההון האנושי שישראל זקוקה לו, ייבנה ברצף אחד – מגן הילדים המדעי טכנולוגי ועד לפרויקט המשותף עם התעשייה. או כפי שמלמדים ב־HIT, לא רק בתוך הקופסה ולא רק מחוצה לה, כי אם לפעמים ללא קופסה כלל. כי הילדים שלומדים היום בגן, עדיין לא יודעים שמשהו הוא בלתי אפשרי ולכן הם יהיו אלה שיהפכו אותו לאפשרי.
