את הכנס פתח פרופ' שאול בר לב, רקטור המכון, שהדגיש כי וסאליוס נחשב לאבי האנטומיה לא רק הודות לידע שצבר, אלא גם בזכות האומץ לחשוב אחרת. "לפניו, הידע על גוף האדם נשען על טקסטים ישנים מתקופת יוון העתיקה – לא מעט מהם מבוססים על ניחושים. וסאליוס היה הראשון שאמר: לא נסתפק בתאוריה – נבדוק בפועל", אמר פרופ' בר לב, והוסיף כי ואסליוס ייסד את מה שאנו מכנים היום "למידה מעשית", במובן המילולי ביותר.
פרופ' אמריטוס אדו פרלמן, ראש המרכז לביומדיקל קונברג'נס במכון, הדגיש כי ימי עיון על מדעניות ומדענים שהניחו את היסודות למדעים המדויקים, חשובים מאוד לסטודנטים בזכות ההשראה, הרחבת ההשכלה הכללית וההבנה כי הלימודים שלהם מבוססים על תגליות שנעשו לאורך מאות ואלפי שנים.
פרופ' אדיר פרידור, יו"ר הוועד המנהל של המכון ויוזם סדרת הכנסים, סקר בהרצאתו את המאה ה־16 כראשית העת החדשה. לדבריו, המאה התאפיינה בתהליך מהפכני מרתק, שכלל ריבוי של מדענים נועזים, תגליות מסעירות, התפתחות מרשימה באומנות והקמת מוסדות כמו גנים בוטניים אוניברסיטאיים. "הרוח המרכזית הייתה התנתקות מציות עיוור לכתבי הקדמונים, שנאכף באדיקות על ידי הכנסייה, וביסוס הידע על תצפיות, מדידות והיסקים הגיוניים," הסביר פרופ' פרידור. תהליך זה שימש בסיס איתן לפריצות הדרך במדעים ובטכנולוגיה שעיצבו את עולמנו כפי שהוא כיום.
מר זיו לנצנר, חוקר ומרצה לאומנות אנטומית מבצלאל, הציג את הממד האומנותי של מורשת וסאליוס. הוא הסביר כי ספרו המופלא "פבריקה" משנת 1543, בן שבעת החלקים, שינה באחת את עולם הרפואה ואת אופן ההוראה של המקצוע בכל האוניברסיטאות: "שפת האיור שפיתח הפכה לאב טיפוס עבור אטלסים רפואיים שפורסמו אחריו. ה'פבריקה' היא מניפסט ויזואלי של הרנסנס: שילוב בין ידע מדעי, דיוק צורני ויופי אידאלי. היא מלמדת שהבנת הגוף אינה רק פעולה רפואית אלא גם פעולה תרבותית: כזו שמאחדת בין אינטלקט, אומנות וחיים."
פרופ' נתן פלד, ראש מחלקת רדיולוגיה בבית חולים אלישע, הדגים את התפתחות אמצעי הדימות בעשורים האחרונים, תוך יצירת קשר מרתק בין מאובנים פרה-היסטוריים ללימודי אנטומיה מודרניים. ההרצאה כללה הדגמה חזותית של אנטומיה באמצעי דימות מתקדמים, כמו טומוגרפיה ממוחשבת, המציגה את המשך הדרך שוסאליוס סלל לפני מאות שנים.
הכנס עסק גם בסוגיות רגישות סביב נתיחות. ד"ר מאיה פורמן, מומחית ברפואה משפטית, דנה בחשיבות נתיחות כחלק מחקירת סיבת מוות בישראל, באילו מקרים מבוצעות נתיחות ומה ניתן ללמוד מהן. פרופ' אברהם שטיינברג, מנהל היחידה לאתיקה רפואית בשערי צדק, הציג את ההתפתחויות ההיסטוריות וההלכתיות של ניתוחי מתים, תוך דיון בעקרונות ההלכתיים ביחס לניתוחי מתים לצרכים שונים, ובעיקר ללימוד אנטומיה והצגת פתרונות הלכתיים-מעשיים אפשריים.
ד"ר אסף מרום מהטכניון, טען כי המהפכה של וסאליוס זרעה את הזרעים להולדת הקליניקה ולשיטה האנטומו-פתולוגית, שביסודה ההתבוננות השיטתית על הגוף. הוא התייחס בהרחבה למקומו של חוש הראייה ולמצבה של האנטומיה כיום, למשבר האנטומיה ולדרכים אפשריות לפתרונו.
פרופ' משה פיינסוד, פרופ' אמריטוס בנוירוכירורגיה, עסק בתהליכים העלומים סביב גילוי מחזור הדם, נושא שהמשיך את קו המחקר שוסאליוס החל.
ברחבת בניין שש הוצב לרגל הכנס המיצב "אנטומיה של מחשבה" של האומן דורון גזית. המיצב, העשוי מבלונים גדולים ומוארכים, מדמה את המוח האנושי ושואב השראה מעבודתו של וסאליוס. לדברי האומן, כשם שוסאליוס חקר את הגוף, כך היצירה חוקרת את המחשבה – מערכת של קשרים, נתיבים וסבכים, שבה המדעי והאנושי שזורים זה בזה.
