הראל וחסון הכינו, יצרו ועיצבו את "הכיסא של עוז" – משטח אשר מתחבר לכיסא ומאפשר לילד עם מוגבלות היושב עליו לא לאבד יציבות וליפול בעקבות תנועות חדות.
עוז שלום רפפורט הוא ילד בן 7 עם שיתוק מוחין והידרוצפלוס מבית "איזי שפירא" שברעננה. ההתמודדות איתן גרמה להתפתחות איטית מהרגיל במוטוריקה הגסה שלו והפכו כל ישיבה על כיסא למשימה מאתגרת ואף מסוכנת.
"כשהגענו בפעם הראשונה לפגוש את עוז, ראינו שכשהוא יושב על כיסא או מבצע תנועה חדה, הוא מפעיל כח ונופל בגלל חוסר במוטוריקה גסה " מספר איליי חסון.
בעזרתה העדיפה של הפיזיותרפיסטית של עוז- ענבל אזוגי, חסון והראל התגייסו למשימה ועיצבו משטח עגול אשר הכיסא מתחבר אליו ומונע מעוז ליפול או להזיז את הכיסא גם כאשר הוא מבצע תנועות חדות. "הפיזיותרפיסטית מספרת שכעת עוז מבצע פעולות שלא עשה קודם לכן" אומר חסון.
את הפרויקט ליוו פרופ' גד צ'רני ודנה יחיא שווקמן, מרצים בכירים במחלקה לעיצוב תעשייתי ב-HIT מכון טכנולוגי חולון ובקורס פיקספרטס מטעם המחלקה.
בקורס פיקספרטס הסטודנטים במחלקה לעיצוב תעשייתי ב-HIT מאתרים שותף או שותפה ("fixpartner") שלו או לה צורך תפקודי יומיומי, ובדיאלוג מתמשך מפתחים מוצר עובד הפותר את הבעיה או מייצר הקלה תפקודית ניכרת. מדובר בקורס ייחודי הן משום שהוא כולל עבודה אחד-על-אחד מול אדם עם מוגבלות, לרוב עם מגבלה פיזית, והן משום שהתוצר חייב להיות כזה שבאמת פותר את הבעיה. למעשה, בניגוד לעבודת עיצוב סטנדרטית, עבור קהל רחב, התוצר של פרויקט פיקספרטס מוענק ל "שותף או לשותפה" עם סיום תהליך העיצוב הפיתוח.
הסרטונים המתארים את מוצרים מופצים בכל העולם דרך האתר ומיועדים לקהילה הבינלאומית של משתמשים פוטנציאליים. כל הפרויקטים מתוכננים מתוך גישת "קוד פתוח" ומאפשרים גישה לקבצים שבעזרתם ניתן לשחזר את הפתרון עבור כל אדם אחר ברחבי העולם. כמובן שהיכולת לשחזר פתרון תלויה במורכבות הפרויקט – הן מבחינה טכנולוגית (הדפסות תל ממד, חיתוך לייזר) והן מבחינת מיומנות הביצוע הנדרשת, אולם רוב הפרויקטים ישימים עבור מעצבי מוצר עם גישה לטכנולוגיה בסיסית.
