רשמים מכנס טכנולוגיות הלמידה ה 25, ברלין

דר' ערן גל erang@hit.ac.il   |   פרופ' גילה קורץ gilaku@hit.ac.il
הפקולטה לטכנולוגיות למידה, המכון הטכנולוגי חולון, HIT

בפעם ה 25 ברציפות התקיים גם השנה כנס טכנולוגיות הלמידה בברלין Online Educa Berlin. האירוע נמשך על פני 3 ימים עם עשרות הרצאות, פאנלים ומייצגים. להלן סיכום החוויה שלנו מהכנס השנה.

נתחיל בשורה התחתונה. המסרים המרכזיים שעברו במהלך הכנס:

1. שותפות אסטרטגית בעידן בו הלמידה משחקת תפקיד מפתח בארגון.
2. פחות פתרונות יותר שאלת שאלות.
3. אין לנו דרך לנבא את העתיד. פחות עיסוק בנבואה יותר בעשייה.
4. איום "המכונה" אינו קטסטרופלי כפי שנדמה. הטכנולוגיה תמיד היוותה זרז לשינוי ותמיד הביאה איתה תפקידים ומיומנות חדשות לאדם. כך גם הפעם.
5. אין חדש בזירה האקדמית. הטכנולוגיה מעמידה פוטנציאל אדיר שעדיין אינו ממומש במלואו
   או חלקו.

מפגש למידה מעשיר. דווקא בשולי הכנס בארוחת בוקר חצי מקרית התנהל מבחינתי תהליך הלמידה המעשיר ביותר בכנס. זכינו להשתתף בדיון על עתיד הלמידה הארגונית עם Laura Overton ו Jerome Wargnier (צרפת). השורה התחתונה היא לנצל את ההזדמנות שמתגלגלת לפתחנו בתקופה הנוכחית דרך שותפות עסקית אמתית וקצת יותר גאווה ותעוזה. אנחנו יכולים להניע מהלכים אסטרטגיים קריטיים בארגון. רק אחרי שאנחנו נכיר בזה יתחיל גם הארגון. 

פגשנו אנשים מעניינים (והפעם עם מצלמה פעילה)

דונלד טיילור. אחד המשפיעים ביותר בעולם בתחום. ראש הכנס הנוכחי וגם הכנס המקביל בלונדון בפברואר. פרפורמר אמיתי גם שתופסים אותו בהפתעה בדקה האחרונה של הכנס.

וכמובן אהוב הקהילה הישראלית והעולמית צ'רלס ג'נינגס.

ועוד דמות סופר מעניינת בתחום Gilly Salmon. 

הרצאות ששווה לצטט

Iyad Rahwan, MIT. הציג מחקר מדהים בדבר פערי כשירויות והשפעתם על יכולת השרידות שלנו במקצועות מתפתחיםעתידיים. בצעו מחקר שכלל 700 כשירויות מקובלות מול 300 מקצועות שכיחים. הממצאים מראים שתי אשכולות כשירויות הקשורות אחת לשנייה. חברתי מצד אחד ופיזי מצד שני.  
 

על בסיס מיפוי זה בוצע מיפוי ברמת ערים ומדינות בארה"ב ובהתאם ניתן לאשש טענות ביחס לרמות שכר פר אשכול כשירויות ומה קורה כאשר אדם מחזק אשכול אחד על חשבון האחר.

ממצאי המחקר באתר: http://skillscape.mit.edu/#/landing

עוד מרצה מעניינת שהכרנו בכנס היא Audrey Watters שלדבריה "בועטת במוסכמות ומנענעת את הסירה" כדי לגרום לנו להטיל ספק ולחשוב שוב על מה שנדמה לנו שמכירים או מבינים.
מדברת על הפוליטיקה והתעמולה בסיפור תעשיית טכנולוגיות בחינוך "story telling in edu-tech" ומבקשת להטיל ספק ב"אמיתות" שהתעשייה מייצרת לדבירה לצרכי קידום אג'נדה מאוד מסוימת. בין היתר הראתה את השקופית הבאה שגרמה גם לדיון ער בקהילת הלמידה הישראלית מרחוק.

כל ה"אמיתות" בשקף זה לדבירה של Audrey Watters אינם מגובים מחקרית ונועדו להניע אותנו בכיוון חשיבה ועשייה התואם אג'נדה.

מה דעתי? לא אוהב תיאוריות קונפדרציה באופן כללי. מסכים שיש אמירות שהתרגלנו לצטט בלי באמת לשאול מה עומד מאחוריהן מבחינת מחקר או הוכחה. טיעון זה או אחר לא משנה את העבודה שאנו בעיצומו של שינוי אדיר מונע בין היתר טכנולוגיה. אי אפשר לנבא את העתיד לכן בכל מקרה כל אמירות הנבואה צריכות להיאמר ולהישמע בפרופורציה.
 

Shirley Alexander מאוסטרליה הציגה את התמונה העגומה של מערכת ההשכלה הגבוהה בעולם. עלות ההשכלה גבוהה מאוד, אחוז הנרשמים בירידה ואחוז הנוכחות בשיעורים בצניחה. בשורה התחתונה רוב המסלולים אינם תואמים את סט הכשירויות שנדרש בשוק העבודה (חייב לצין שהכול עובדות ידועות מזה שנים).

שירלי מציעה טכנולוגיה כאמצעי לשינוי מגמה. עיבוד טקסט ע"י יישומי AI כך שיתקבל משוב איכותי רציף על כמות גדולה הרבה יותר של הגשות (מישהו אמר אוטומציה…). כמו כן מציע לימוד מבוסס כשירויות המאפשר תהליך פרסונאלי יותר ומותאם יותר לסביבת העבודה.

היו גם טכנולוגיות למידה בכנס

כחובב מערכות ניהול למידה מושבע נהנתי להכיר ולהקשיב ל Fiona Leteney מחברת Fosway. חברת מחקר המבצעת הערכת מערכות בתחום ה HR הפעילות בשוק האירופאי. בין היתר מפרסמת מדרג של מערכות ניהול הלמידה הבולטות ביבשת.

לפי מחקר שערכו מעל 50% מארגונים אינם מרוצים מפתרון ניהול הלמידה שלהם וחושבים שאינו מתאים ללמידה עכשווית. 
מציגים 7 תכונות בסיס ל LMS מהוות את בסיס ההשוואה בין המערכות. הטענה גם פה היא שאין מערכת טובה אבסולוטית אלא מערכת התואמת צורך, תרבות ותקציב בארגון מסוים:

1. רגולציה. בסיס הקיום של LMS מאז ומעולם.
2. הדרכה (ILT). הרוב תומכות. חלק קטן גם מאפשר ניהול מרכז הדרכה ממש.
3. ניהול כשירויות. פה קיים טווח בין מה ואיך מנהלים. משמירה על כשירות מתמדת ועד תהליכי reskilling המזוהים יותר עם LXP – Learning Experience Platforms.
4. תכוניות או מסלולי למידה. גם פה קיים כמעט בכל LMS.
5. מיקרו למידה.
6. למידה מורחבת Extended Learning. אפשרויות הפצת למידה אל מחוץ לגבולות הארגון וכן אפשרויות מסחר בלמידה.
7. תאימות לנייד. כולם אומרים "כן" רק חלק באמת מספקים את הסחורה.

כמו כן הוצגו עשרות כלים ומערכות בתערוכה בהם StreamitUp ו Kaltura הישראליות. 

אם לשפוט לפי התערוכה הרי שיש דגש חזק יותר על יצירת וניהול ווידאו. כמו כן מערכות ניהול הלמידה עדיין מהוות את בסיס העשייה הדיגיטלית בארגונים והשכלה. 

החלק שלנו

ערן הרצה במושב בנושא למידה מונעת עצמית Self-Directed Learning. הצגתי מחקרי מקרה מתוך עבודה שלי עם ארגון ממשלתי גדול על שינויים בקורסים מסורתיים דרך יצירת מסגרת לימוד עצמית וחברתית מבוססת טכנולוגיה. 

גילה הציגה את הפרויקט המשותף עם דן כהן-ואקס של פעילות חדר בריחה משולבת רובוט אנושי. הנה המצגת.
 

במושב נוסף שגילה הנחתה הציגו משתתפים את האתגרים הלאומיים בשילוב למידה דיגיטלית  במערכות החינוך בתורכיה, גרמניה, דנמרק ורוסיה. אם בעבר האתגר המשותף בכל המדינות  היה תשתית טכנולוגית  לקויה  אזי כעת האתגר הינו פדגוגי  ובמיוחד, פיתוח דרכי למידה המעודדות מעורבות והגברת המוטיבציה מצד הלומדים.

מבחר מקטעי ווידאו באתר הכנס

רשמו ביומנים את הכנס הבא 2-4 בדצמבר 2020, ברלין. בהחלט שווה לפחות פעם אחת לחוות את הכנס הזה. 

פורסם: 09/12/2019