תיירות לאזורי אסון, ובמיוחד לאתרי מלחמה וחורבן אינה תופעה חדשה או מקומית. דנה אריאלי משוטטת כבר שנים באתרים רדופי צללים: אזורי מלחמה, השמדה, דיקטטורות רצחניות, ביצורים מעל ומתחת לפני האדמה באירופה ובאסיה ובוחנת שאלות של זיכרון ודרכי הנצחה. ב־2 ביוני תיפתח בגלריה ויטרינה ע"ש ג'וליה מזרחי בחולון תערוכה המציגה מבחר מעבודותיה באוצרות ד"ר דליה מנור.

לראשונה התצלומים אינם מאורגנים על פי סדר היסטורי או גאוגרפי אלא מקובצים בהתאם למוטיבים בולטים החוזרים בתצלומיה של אריאלי: למשל נקודת מבט אופיינית אל עומקם של חללים ארוכים וריקים, ארכיטקטורה מאיימת שסיוטי העבר עדיין ניכרים בה. בקבוצת תצלומים אחרת היא מתמקדת בדרך שבחרו אתרי הנצחה לספר את סיפור המקום באמצעות חפצים שמוצגים כפריטי ארכאולוגיה מודרנית או דיורמות ובובות בהמחשות תאטרליות. מה זוכרים ומי מנהלים את מנגנון הנחלת הזיכרון – אלה כמה מהשאלות שהתערוכה מעוררת.

במשך חמש עשרה השנים האחרונות משוטטת דנה אריאלי באתרים רדופי צללים וזיכרונות כאובים, אזורי מלחמה, השמדה, דיקטטורות רצחניות, ביצורים מעל ומתחת לפני האדמה. אזורי אסון מעשה ידי אדם ששרידיהם עברו הסבה לאתרי זיכרון והנצחה, שהיו לאתרי תיירות. אריאלי יוצאת למסעות של מחקר חזותי במקומות הללו ממזרח אסיה ועד מערב אירופה: מחפשת, מצלמת, מראיינת, מציגה ומפרסמת – מנסה ללכוד את מה שהיא מכנה "פנטום"; רוחות רפאים מכאיבות מן העבר שהתנחלו בזיכרון האנושי ויש להן גם נוכחות בשטח: שרידים שהותירו משטרים אפלים וזוועות אחרות שהתרחשו במאה ה־20. עבודתה של אריאלי משלבת מחקר היסטורי-ארכיוני עם מחקר חזותי ומוצגת על־פי־רוב בתערוכות ובספרים המוקדשים לכל אחד מן הפרויקטים.

התערוכה צל רודף מציגה באופן אחר מבחר מתצלומיה של דנה אריאלי מפרויקטים שונים באירופה ובאסיה. התצלומים אינם מאורגנים על פי סדר היסטורי או גאוגרפי אלא בהדגשה על מוטיבים בולטים החוזרים בתצלומיה לאורך השנים ונקודת המבט האופיינית של הצלמת אשר שבה ומופיעה במקומות שונים. התוצאה לעתים מעוררת חלחלה ולעתים אפילו מעוררת גיחוך. בני האדם שיצרו את האתרים הללו או נפגעו מהם נעדרים מן התצלומים.

התערוכה מציגה שלוש קבוצות של תצלומים: אחת מציגה מבט ישיר אל עומק חללים ארוכים וריקים, מסדרונות, מנהרות, בונקרים תת-קרקעיים, בתי כלא ומוזאונים, מבט שמעצים את הארכיטקטורה המאיימת שסיוטי העבר עדיין ניכרים בה. בסדרה אחרת תשומת הלב מופנית אל עולם הטבע ובעיקר אל הצמחייה הממשיכה לחיות ולגדול, לכסות או לחשוף את מה שנבנה ומה שנהרס. יופיו המרהיב של הטבע הירוק מתנגש שוב ושוב בעוצמת הבטון והאבן, כעדות אילמת להיסטוריה אלימה.

קבוצה שלישית של תצלומים מתמקדת בפרטים מאתרי הנצחה שתפקידם לספר את סיפור המקום: חפצים ששרדו והפכו לפריטי ארכאולוגיה מודרנית או דיורמות והמחשות תאטרליות. אמצעי תצוגה מיושנים מעידן טרום-דיגיטלי ממחישים שגם לדרכים לעיצוב ולהנחלת זיכרון יש היסטוריה וצרכים משתנים.

דנה אריאלי, ילידת ירושלים 1963, היא צלמת ופרופ' להיסטוריה שמתמחה ביחסים בין אמנות ופוליטיקה בדיקטטורות ובדמוקרטיות. היא למדה צילום ב"קמרה אובסקורה" וכאשר עמדה בראש המחלקה להיסטוריה ותיאוריה ב"בצלאל" שבה ולמדה שם צילום. אריאלי היא חברת סגל בפקולטה לעיצוב בHIT מכון טכנולוגי חולון (ובעבר דקאן הפקולטה 2018-2012) ובמכון מנדל למנהיגות. אריאלי הציגה את הסדרות ה"פנטום" בתערוכות יחיד וקבוצתיות בישראל, בפולין ובגרמניה.

אומרת אוצרת התערוכה, דליה מנור: "התערוכה הייתה משימה מאתגרת בגלל המספר העצום של תצלומים מכל הפרויקטים שדנה אריאלי יצרה לעומת החלל הקטן שעומד לרשותנו. הרעיון היה לרכז בכמה עשרות תצלומים את התמצית של עבודת המחקר שלה, את הלב החזותי שנמצא בכל הפרויקטים ולתת לעבודות לבטא את הרעיונות כמעט ללא מלים, דרך הדימויים בלבד."

שיח גלריה עם האמנית והאוצרת יתקיים ביום חמישי 13.6.24 בשעה 19:00

צל רודף