מבט ישיר אל עומק חללים ארוכים וריקים, מסדרונות, מנהרות, בונקרים תת-קרקעיים, בתי כלא ומוזאונים מאפיינת קבוצה של תצלומים שמעצימים את הארכיטקטורה המאיימת שסיוטי העבר עדיין ניכרים בה.
במשך חמש עשרה השנים האחרונות משוטטת דנה אריאלי באתרים רדופי צללים וזיכרונות כאובים, אזורי מלחמה, השמדה, דיקטטורות רצחניות, ביצורים מעל ומתחת לפני האדמה. אזורי אסון מעשה ידי אדם ששרידיהם עברו הסבה לאתרי זיכרון והנצחה, סוג של אתרי תיירות. אריאלי יוצאת למסעות של מחקר חזותי במקומות הללו ממזרח אסיה ועד מערב אירופה: מחפשת, מצלמת, מראיינת, מציגה ומפרסמת – מנסה ללכוד את מה שהיא מכנה "פנטום", אותן רוחות רפאים מהעבר שהתנחלו בזיכרון האנושי אך נוכחות גם בשטח, בשרידים שהותירו משטרים אפלים וזוועות אחרות שהתרחשו במאה ה־20. למחקריה של אריאלי יש מקור אוטוביוגרפי מובהק, מראשית הדרך במסע אל לב המאפליה הנאצית בעקבות זיכרון השואה במשפחה ובהמשך מסע אל שרידים ואתרים הנושאים את זכר הטראומה המקומית בסדרת הפנטום הציוני. עבודתה של אריאלי משלבת מחקר היסטורי-ארכיוני עם מחקר חזותי ומוצגת על¬־פי־רוב בתערוכות ובספרים המוקדשים לכל אחד מן הפרויקטים.
התערוכה צל רודף מציגה מבחר מתצלומיה של דנה אריאלי מפרויקטים שונים באירופה ובאסיה והם אינם מאורגנים על פי סדר מדעי, היסטורי או גאוגרפי. במקום זאת מדגישה התערוכה מוטיבים בולטים החוזרים בתצלומיה לאורך השנים; אם משום שזו נקודת המבט האופיינית של הצלמת ששבה ומופיעה במקומות שונים ואם משום שאתרי זיכרון והנצחה שונים נוטים לבחור דרכי תצוגה והמחשה דומים. אחדים מעוררי חלחלה ואחרים עשויים לעורר גיחוך. בני האדם שיצרו את האתרים הללו או נפגעו מהם נעדרים מן התצלומים.
מבט ישיר אל עומק חללים ארוכים וריקים, מסדרונות, מנהרות, בונקרים תת-קרקעיים, בתי כלא ומוזאונים מאפיינת קבוצה של תצלומים שמעצימים את הארכיטקטורה המאיימת שסיוטי העבר עדיין ניכרים בה.
בקבוצה אחרת מפנה אריאלי את מבטה אל הצמחייה, אל עולם הטבע הממשיך לחיות ולגדול, לכסות או לחשוף את מה שנבנה ומה שנהרס. יופיו המרהיב של הטבע הירוק מתנגש שוב ושוב בעוצמת הבטון והאבן, בעדות האילמת להיסטוריה אלימה.
קבוצה שלישית של תצלומים מתמקדת בתוכם ובתוכנם של אתרי הנצחה. אלה מבקשים לספר את סיפורם באמצעות חפצים שהפכו לפריטי ארכאולוגיה מודרנית או דיורמות והמחשות תאטרליות מיושנות. האבחנה בין שריד אותנטי לבין תצוגה של "תמונה חיה" מאבדת מחשיבותה כשהמטרה היא לעורר רגש ולהנחיל זיכרון.
דנה אריאלי, ילידת ירושלים 1963, למדה צילום ב"קמרה אובסקורה" וב"בצלאל" ובהמשך פנתה למחקר היסטורי על היחסים בין אמנות ופוליטיקה. פרופ' אריאלי עמדה בראש המחלקה להיסטוריה ותיאוריה ב"בצלאל" וכיום היא חברת סגל בפקולטה לעיצוב בHIT מכון טכנולוגי חולון. בשנים 2018-2012 הייתה דקאנית הפקולטה ואוצרת גלריה ויטרינה.
פרויקט הפנטומים של דנה אריאלי נוצר ומתפתח בשיתוף עם אנשי מקצוע וקהל רחב. המבקרים מוזמנים להיכנס לאתר, לבחור תמונה ולהשאיר בכתב, תגובה, סיפור או זיכרון.