זיכרון_כמעט_מלא
MEMORY_ALMOST_FULL

שלושה הדפסים המתעדים מסעות שמאניים שחווה ליברמן כחלק מתהליך חניכה במסורת הטולטקית (טרום-אצטקית). רסיסי המסעות נלכדו בכתיבה אוטומטית, הומרו לפרומפטים ועברו רדוקציה דיגיטלית בתוכנה ייחודית שכתב ליברמן עבור הפרויקט. לבסוף הודפסו ההדפסים באמצעות פלוטר-עט. כך עבר כל מסע כמה תחנות – מהחוויה השמאנית דרך עיבודים אלגוריתמיים ועד לשובו אל המציאות המוחשית.

ליברמן הוא מחנך, מעצב ואמן הפועל בממשקים שבין יצירה, מחקר וטכנולוגיה. עבודתו משלבת עולמות של עיצוב חוויית משתמש, פיתוח מערכות אינטראקטיביות וחקירה אמנותית של שפות קוד ואלגוריתמים.

"מכונת שנאה" הוצגה בגרסתה המקורית ב-2013 כמכונה בעלת הערכה עצמית נמוכה המשוטטת במרחבי טוויטר, חושפת מילות זעם המופנות כלפי מכונות ומדפיסה אותן. השנה, 2025, מכונת השנאה התבגרה והרחיבה את פעולתה לבינה מלאכותית מחוללת, והטקסטים שהיא מדפיסה הם גילויי דעת בנושא היחיד שמעסיק אותה: בעיית המכונות.

בן-שמחון וטנא הם אנשי בינה מלאכותית העוסקים גם באמנות. הם נפגשו כאלגוריתמיקאים בכירים בחברת AOL כשהתמחו בלימוד מכונה ובניתוח שפה טבעית. משם צמחה אהבתם למודלי שפה, והם משתמשים במכונה ובבינה המלאכותית ככלי ליצירה ובתוך כך חושפים את הכשלים במכונה ובתפיסת האדם את יכולותיה.

צמח יוצר סביבה גנרטיבית של רעש חזותי (Noise) המבוסס על תנועה אקראית של חלקיקים. תנועות הצופה מתמזגות עם העבודה כנוזל אלגוריתמי פלואידי, ומתוך אי-הסדר של היקום מתהווה ומופיע מבנה של צורות ראשוניות.

צמח החל את דרכו באמנות פלסטית והמשיך למדיה חדשה, אמנות קינטית, אמנות אינטראקטיבית, אמנות גנרטיבית בזמן אמת, מיפוי וידיאו והקרנת תלת-ממד. בעבודותיו הוא שואף להשתמש בשיטות עבודה באופן אינטרדיסציפלינרי כדי לחקור נושאים כגון התהוות, טרנספורמציה, משך וגדילה של צורות.

סדרה מתמשכת של הדפסי תצריב שנוצרו בשלבים שונים מ-2011 ועד היום. כל אחד מההדפסים מציג הודעת שגיאה שנצרבה בזיכרון הדיגיטלי של אותה תקופה.

שרתיאל היא אמנית הדפס, תחריט, צילום, פסיפס ופיסול. היא עסקה שנים רבות בעיצוב, ומאז שנת 2005 היא יוצרת ומתמחה בהדפס ובתחריט. בעבודותיה היא מרבה לעסוק במתח שנוצר בין הדימוי ומשמעותו לבין המדיום שבו הוא מוצג.

אורגניזם מהונדס ספקולטיבית שפותח באמצעות שילוב של ביולוגיה סינתטית מתקדמת ואלגוריתמים של בינה מלאכותית. ה"חיה" תוכננה במיוחד לייצור יעיל ובר-קיימא של חלבון איכותי לצריכה אנושית.

ברטל הוא אמן, מעצב ומרצה בכיר ב-HIT מכון טכנולוגי חולון. עבודותיו עוסקות במרחב האורבני כזירה לביטוי יחסי הכוח החברתיים-פוליטיים תוך בחינה ביקורתית של הדימויים והסמלים המכוננים את תרבות ההמונים.

דימויים מציפים את המרחב הציבורי, פרסומות ומודעות תלויות סביב אתרי בנייה ועל משאיות שחולפות בכביש. לפעמים הם נדמים לשברים של מציאויות אחרות בתוך זו שאנחנו חיים בה, ונראה שבאמצעות מסגור נכון אפשר להשטיח את המציאויות ולהלחים אותן זו לזו.

קשת הוא יוצר ואמן חזותי. הוא משלב בין פרקטיקה ומחקר חברתי ותרבותי בשדה הרחב של תרבות חזותית וחומרית.

העבודה מציעה אפשרות ספקולטיבית לאופן שבו "ממצאים" מתקופתנו עשויים להתפרש בעתיד. פרידמן מציג ארטיפקט תלת-ממדי שהדפיס מתוך קובץ דיגיטלי. הקובץ עבר תהליך שיבוש ומתוכו חולץ קוד ששימש ליצירת פאטרן ייחודי לו. לפי התוכנית הזאת הודפס השטיח המוצג לצד האובייקט כתולדה משובשת שלו.

פרידמן הוא יוצר מולטי-דיסציפלינרי העוסק במלאכת יד ובציור מסורתי כמו גם בעיצוב תעשייתי קלאסי ובתוכנות CAD. הוא עושה שימוש בטכנולוגיה ככלי מחולל עיצוב וחוויה ומתנסה בעיצוב פרמטרי וגנרטיבי.

ניסוי שני הסדקים, שנועד לבדוק אם קרינה מתפשטת כגל או כשטף של חלקיקים, הוא בעיני רודה התגלית המדעית המערערת באופן המובהק ביותר את תפיסת המציאות. עבודת הקולאז' האודיו-ויזואלית שלו המבוססת על טקסט פואטי מקורי מבטאת את התחושה המוזרה שנוצרת בעקבות הפנמת ההשלכות של הניסוי.

רודה יוצר במגוון מדיומים: וידיאו, פילם, צילום, אמנות דיגיטלית ועוד. הוא מציג עבודות צילום ווידיאו בתערוכות בארץ ובעולם, יוצר וידיאו מקורי להופעות חיות של מיטב המוזיקאים בארץ, ובשנים האחרונות יצר סדרת סרטונים המבוססים על ספוקן וורד פואטרי.

אנחנו לא נוהגים להתעכב על טעויות, אבל לעיתים טמון בהן יופי. לפניכם אסופה של טעויות, או בשמן המקובל "באגים". אלו צילומים שצולמו במצלמת טלפון, וכל מה שמפריד בינם לבין תמונה רגילה הוא באג בקוד של המצלמה. אין פה ציור או עיצוב פסיכדלי, אין פה יצירה ממוקדת מטרה של צבע וקומפוזיציה. יש פה צילום ספונטני שמגלה את היופי שבטעות.

גינוסר היא מעצבת וחוקרת אלגוריתמים ומרצה ב-HIT מכון טכנולוגי חולון. היא למדה תקשורת חזותית ומדעי המחשב בדגש על ראייה ממוחשבת ומתמחה בטיפוגרפיה וביצירת נקודות השקה בין עיצוב וקוד בפן המעשי ובפן המחקרי. יצירתה עוסקת באלגוריתמיקה ויזואלית עם התמחות בתחומי הכתב העברי.

גרוּס פיתח בטעות טכניקת אנימציה המבוססת על מחולל תמונה לתמונה. גליצ' בלולאת המשוב גרמה למערכת להבהיר את התמונות שהוזנו אליה ואת הדמויות שמופיעות בהן, ונראה שהמודל פירש את הדימויים כרישומים על דף. כך נוצר דימוי המתפתח באופן סמנטי ומאפשר בהכוונה קלה לספר סיפורים.

גרוּס הוא אומן, מתכנת, משורר, חוקר אלגוריתמים ומלמד יצירתיות חישובית ב-HIT מכון טכנולוגי חולון. הוא יוצר מיצבים אינטראקטיביים, מופעי מולטימדיה, שירה אילוצית ואלגוריתמית ואומנות קוד.

בשנת 2023 הוצב רובוט מבוסס בינה מלאכותית בדמותו של ניקולאוס קופרניקוס במוזיאון המדע בוורשה. הבעות פניו של קופרניקוס, הפאוזות בדיבורו ומבטו המהורהר נוצרו כחלק מאסתטיקה שנועדה לדמות אנושיות. הסרט מתעד את המפגש בין הרובוט למבקרים במוזיאון וכיצד השיבוש נועד להסיר מחיצות בין האנושי למלאכותי.

דץ הוא יוצר דוקומנטרי שסרטיו שודרו בערוצי הטלוויזיה המרכזיים והוצגו בפסטיבלים ברחבי העולם. לאחרונה הוא יצר עבור כאן 11 סדרת רשת בשם "לחץ התחל" העוסקת בממשק שבין גיימינג, תרבות וטכנולוגיות מתקדמות כמו VR ו-AR, תוך חקירת השפעותיהן על החברה ועל התרבות העכשווית.

צילום ריאליסטי של ציפור שנמצאה מתה בפתח ביתה של היוצרת עומד במרכז שיח עם מודל שפה מבוסס בינה מלאכותית, שהוא מעין ישות מדמת-רגש המתבקשת להגיב על אובדן אגבי. העבודה מציפה את השיבוש הרגשי בין האנושי למלאכותי: בין תיעוד ישיר של מוות לבין אלגוריתם שמציע את מה שנראה לו כרגש, נחמה, פרשנות וזיכרון.

סאקס היא מעצבת גרפית ויוצרת חזותית, מרצה ב-HIT מכון טכנולוגי חולון, בעלת הסטודיו A designstudio לעיצוב ומיתוג, פעילה חברתית ומתנדבת בארגון לבריאות הנפש.

הפרויקט בוחן את קומקום התה כאובייקט תרבותי, צורני ופונקציונלי באמצעות פירוקו לחלקים והרכבתם שוב ושוב לכדי אובייקטים זמניים היוצרים ארכיון וריאציות קרמיות בעבודת יד. זוהי בחינה של קראפט והתמסרות לעמלנות ולאמת של תהליך פיזי בעולם דיגיטלי מהיר וקפריזי.
*הפרויקט התחיל בתוכנית הרזידנסי של בית בנימיני.

שטיינבוק היא מעצבת מוצר, שותפה בסטודיו Reddish ופרופסור במחלקה לעיצוב תעשייתי ב-HIT מכון טכנולוגי חולון.

דמיינו עולם עתידני שבו רובוטים מפתחים רגשות מורכבים בזמן שבני האנוש מעלים את התודעה שלהם לענן הדיגיטלי. באיזה אופן ישתנה אז המושג "זכויות אדם"? העבודה מציגה כתב זכויות חדש שנוצר לאחר שיחה מעמיקה עם ChatGPT על המורכבויות החדשות של העולם ההיפותטי הזה. מתוך השיחה הוגדרו חמש זכויות בסיסיות שלהן זכאי כל מי שקיים בכל צורת חיים, בין אם אנושית בין אם מכאנית.

הארת'סטון היא יוצרת חזותית שהחלה לאחרונה ליצור בכלים דיגיטליים לאחר שאובחנה אצלה תסמונת גנטית המקשה עליה את השימוש בעבודת ידיים.

אסופת תצלומים שהורדו ממצלמות במעגל סגור המוצבות באזור כפרי הררי ולצידם רישום גדול-ממדים המבוסס על אותם דימויים. ההצבה של הדימויים מחוץ להקשרם המקורי והשילוב הבלתי צפוי של מצלמות אבטחה וזיהוי מבוסס AI עם טבע פראי יוצרים גליצ' לא מתוכנן של נרטיב סאטירי, מפתיע וביקורתי. המחקר נתמך על ידי הקרן הבריטית למחקר ופיתוח UKRI.

שפר היא דוקטורנטית לאמנות המתמקדת בטכנולוגיות מתקדמות לשימוש אישי וחוקרת את הכוח המוטמע בהן ואת השפעתן על הפרט, על התפיסה של העצמי ועל החברה.

העבודה מציעה שיבוש חזותי של אחת הסצנות הקולנועיות החרוטות ביותר במודע ובתת־המודע התרבותי. סמל ה-Preloader, אייקון אוניברסלי של טעינה והמתנה, משובץ בתוך הדימוי בדיוק ברגע שמצופה ממנו להיחשף והופך את ההשהיה לפרקטיקה פוליטית. באמצעות פעולת עריכה פשוטה העבודה משבשת לא רק את הציפייה של הצופה, אלא גם את המבנה התרבותי של זיכרון חזותי.

עזר הוא טיפוגרף, מעצב פונטים, אמן קונספטואלי ופרופסור ב-HIT מכון טכנולוגי חולון. הוא בוחן את מקומה של התרבות החזותית בטכנולוגיה ובתקשורת האנושית והציג פרויקטים ספקולטיביים ועבודות אמנות במוסדות כמו ה-MoMA בניו יורק ו-V&A בלונדון.