כנס בסדרת המדענים הדגולים הוקדש לאבי המדע המודרני
גלילאו גליליי

הכנס השישי בסדרת המדענים הדגולים, התמקד השנה בתגליותיו של גלילאו גליליי ובהשפעתן על המדע והטכנולוגיה עד ימינו, עם הרצאות על חקר החלל, פיזיקה, הקשר בין מדע לדת וגשרים פורצי דרך.

צילום: אילנית קיצוני
צילום: אילנית קיצוני

הכנס שהתקיים בHIT מכון טכנולוגי חולון, הוקדש לגלילאו גליליי, הפיזיקאי, האסטרונום והפילוסוף האיטלקי שנחשב לאבי המדע המודרני שקבע שהמדע חייב להתבסס על תצפיות, ניסויים, מדידות וגזירת חוקי הטבע.

הכנס הזה וקודמיו, הינם ביוזמת פרופ' אדיר פרידור, יו"ר הוועד המנהל של המכון ומתמטיקאי, ובארגונו יחד עם פרופ' האשם זועבי. בכל שנה הוא מוקדש למדען או מדענית שהותירו חותם משמעותי על עולם המדע.

פרופ' אדיר פרידור. צילום: אילנית קיצוני
פרופ' אדיר פרידור. צילום: אילנית קיצוני

 

את הכנס פתחו דברי הנחיה, ברכה מוקלטת של נשיא המכון, פרופ' רפאל ברכאן שנעדר בשל שהות בחו"ל, וברכות של פרופ' אדוארד יעקובוב, רקטור המכון ושל פרופ' זועבי., ראש המחלקה לפיסיקה בHIT . המשותף לדברים היה הקישור בין גלילאו להווה: כשם שהטלסקופ שינה את דרכי הידיעה, כך משנות אותן היום סימולציות ובינה מלאכותית, ובעידן שבו תשובות זמינות במהירות, האחריות לשאול שאלות, להטיל ספק ולבדוק נשארת בידי האדם.

מהמטוטלת ועד הירחים של צדק

בהרצאה הראשונה שרטט פרופ' פרידור את דרכו של גלילאו. כנער בכנסיית פיזה הבחין שזמן התנודה של מטוטלת אינו תלוי במסתה, ומכאן הדרך קצרה לשעון מטוטלת. השאלה אם כדור הארץ באמת נע, שעלתה בעקבות קופרניקוס, הובילה אותו לחקור נפילה חופשית, ומשם לניסוי המחשבה על הספינה הסגורה, שממנו נגזר עקרון היחסות של גלילאו, הקשור גם לתורת היחסות של איינשטיין. גלילאו, הדגיש פרידור, קבע שאין להסתפק בהגיון: צריך לצפות, לערוך ניסויים, למדוד ולהסיק חוקים. את הטלסקופ ההולנדי שיפר מהגדלה של פי שלושה לפי 20–30, וב-1610 גילה בו הרים ומכתשים על הירח, ירחים הסובבים את צדק ומופעים של נוגה – ממצאים שערערו את תפיסת הארץ כמרכז היקום. אחד מירחי צדק, אירופה, הוא היום יעד מרכזי בחיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ.

בהמשך היום, עלו והרצו הדוברים והדוברות הבאים:

  • פרופ' רון פולמן, אוניברסיטת בן גוריון– ניסויים באוניברסיטת בן-גוריון בניסיון להבין כיצד תורת הקוונטים ותורת היחסות הכללית מתקיימות יחד.
  • פרופ' יוסף ורבין, האוניברסיטה הפתוחה– עקרונות היחסות והשקילות של גלילאו, וכוחות הטבע במונחי סימטריות ושבירתן.
  • פרופ' יעקב קליין, מכון ויצמן – תנועת גלגול וחיכוך ברמה הננומטרית, ויישומה בטיפול בניוון מפרקים.
  • פרופ' חיים דותן, HIT – תכנון גשר הזכוכית הראשון בעולם בז'אנגג'יאג'יי, והקשר למחקרי גלילאו על חוזק קורות.
  • פרופ' נתן אביעזר, אוניברסיטת בר-אילן – המתח בין גלילאו לכנסייה, ותוכנית להתאמה בין פרק בראשית לבין המדע.
  • ד"ר גלית ולנר וד"ר עמוס ברדע, HIT – פאנל על הפילוסופיה של המדע והטכנולוגיה: הטלסקופ כמכשיר המכוון את המחקר, וקריאה ישירה ב"ספר הטבע".
  • ד"ר מורן פרנקל-פינטר, האוניברסיטה העברית – אסטרו-ביולוגיה וחקר ראשית החיים.

פרופ' פרידור סיכם את מקומו של גלילאו בין דמויות המדע של העת החדשה:
"המאה השש-עשרה נתפסת בהיסטוריה כראשית העת החדשה ואכן פעלו בה, בתחומים שונים, מדענים פורצי דרך, לרבות ליאונרדו דה-וינצ'י איש האשכולות, יוהן קפלר האסטרונום, אנדראס וסאליוס אבי האנטומיה ורבים אחרים. בחברת כל אלה בולט גלילאו גליליי באור מיוחד: הראשון שקבע את תפיסות היסוד של המדע המודרני – ניסויים, מדידות וגזירת חוקים, הראשון שחקר באופן כמותי את תנועתם של גופים – כאשר חלק מרעיונותיו מוצאים את מקומם בתורת היחסות, הראשון שביסס באופן נחרץ בתצפיות ובמדידות את מבנה מערכת השמש, הראשון שהבין לעומק את נושא החוזק של חומרים לנוכח הכוחות הפועלים עליהם וכן מי שהגה תובנות עמוקות החוצות בין תחומי הידע השונים. לא לשווא נחשב גלילאו בעיני רבים כאבי המדע המודרני."

 

קריאה נוספת