ד"ר נסים דיין ז"ל היה מרצה אהוב ומוערך לפיסיקה, אשר עבד במכון כעשרים שנה ונודע באיכפתיות ובתשומת הלב האישית שהעניק תמיד לכל תלמידיו ותלמידותיו.
בטקס צנוע שנערך במכון הוענקו מלגות לסטודנטים מהפקולטה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הפקולטה למדעים ומהמחלקה לטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה.
רקטור המכון, פרופ' אדוארד יעקובוב, ציין בפתיחת האירוע כי העריך מאוד את ד"ר דיין ז"ל וכי ניהל איתו שיחות רבות. "הגישה שלו הייתה: בוא נשקיע בסטודנט ונראה איך הוא מתקדם. אם הוא מתקדם, מצוין. אם לא, נשקיע עוד", אמר פרופ' יעקובוב. "בשם הסטודנטים והמכון אני מודה לכם מאוד. כל תמיכה של המשפחה עוזרת לסטודנטים להצליח, להיות פחות עסוקים בדאגות ולהתמקד בלימודים. זה חשוב במיוחד כשאנחנו עדיין בצל מלחמה ואיש לא יודע מה צפוי לנו. המדינה צריכה להכפיל את מספר המהנדסים ואנשי הטכנולוגיה בשלוש-ארבע שנים. לא רק להכפיל את המספר, אלא שהם יהיו אלה שמובילים את המדינה ונותנים פתרונות לאתגרים המוכרים לנו. התרומה שלכם תעזור לסטודנטים להתקדם ולהוביל", סיכם פרופ' יעקובוב.
שמואל גולדברג, מנכ"ל המכון הוסיף ואמר כי ניסים ז"ל זכור לו תמיד עם חיוך על פניו. הוא ציין כי הוא באמת אהב את הסטודנטים ואהב את העבודה. הוא היה נוכח הרבה בקמפוס, גם בהפסקות. תמיד ראיתי אותו יושב עם קבוצת סטודנטים בבניין ומסביר להם. היה חשוב לו שיצליחו, שיבינו את החומר ויתקדמו, והוא השקיע גם שעות מעבר למה שנדרש ממנו. תמיד אמר שלום לכל אדם, בחום ובחיוך.
בטקס, שנערך על ידי דקנט הסטודנטים, נכחו אלמנתו של ד"ר דיין, שלושת בניו ושניים מנכדיו. צילה דיין, אלמנתו של ד"ר ניסים דיין ז"ל סיפרה כי בעלה המשיך ללמד עד שבריאותו לא אפשרה. תלמידיו קיבלו את הטלפון הפרטי שלו ויכלו לפנות אליו בכל שעה. כשהייתה בעיה, קיבלו מענה במכון, וכשהייתה התלבטות הוא השתדל לפתור יחד עם התלמיד את התרגיל. בעיניו השכלה הייתה ערך עליון, וקידום החינוך הטכנולוגי היה שליחות.
"הוא היה אכפתי מאוד כלפי תלמידיו, לא רק בחומר הנלמד אלא גם בדרכם ובעתידם. היה רגיש מאוד לכאב של הזולת ולחוסר צדק חברתי. היה איש של אנשים: אהב לשוחח עם התלמידים באותה מידה שאהב להסתובב בשוק ולדבר עם הרוכלים. היה ראש השבט במשפחה שלנו, וחסרונו מורגש מאוד".
ד"ר לימור סהר-ענבר, דקנית הסטודנטים, ציינה כי הבחירה הייתה לא פשוטה, שכן ישנם הרבה סטודנטיות וסטודנטים ראויים הזקוקים לסיוע. "אנחנו גאים בכך שהם ממשיכים ללמוד עם כל האתגרים העומדים בפניהם, ומשלבים לימודים, שירות, משפחה וילדים. אנו נמשיך לספק להם מעטפת תמיכה ולעזור להם והמלגה שלכם תאפשר להם עוד אויר לנשימה על מנת שיוכלו להתפנות ללימודים".
מיכל זכריה, מנהלת המרכז לקידום הסטודנט והחוסן וקרן קרפ ראש תחום חוסן בדקנט הסטודנטים, העלו על נס את תרומתה הנדיבה של משפחת דיין ודיברו על הקשיים איתם מתמודדים אנשי ונשות מילואים וקבע בעיקר בעת מלחמה, כאשר הם נדרשים לשוב ללימודים, להשלים חומרים ולתפקד במלואם ועד כמה חשובה התחושה שמישהו רואה אותם ואת הקושי ויכול לסייע כדי שהם יוכלו להתרכז אך ורק בלימודים.
