במסגרת הקורס, בהנחיית צמרת הראל־כנות וד"ר אשר אלבז, יצאו הסטודנטיות והסטודנטים לסיורי מחקר עם תלמידות ותלמידי כיתות ב’ מבית הספר "יחד" בחולון. הילדות והילדים הובילו את הסטודנטים והסטודנטיות במרחבים המשמעותיים עבורם בסביבת בית הספר והשכונה. הם הצביעו על מקומות, עצמים, מסלולים, אזורי משחק ומרחבי שהות, ושיתפו באופן בלתי אמצעי את חווייתם מן העיר. הסטודנטיות והסטודנטים תיעדו את הסיורים באמצעות תצפיות, רישומים, צילום, שיחות וניתוח של תנועות ופרשנויות במרחב.
ייחודו של הקורס הוא בכך שהילדות והילדים אינם נתפסים כמשתמשים פסיביים שיש "להתאים" להם פתרונות, אלא כשותפים פעילים לבניית ידע מרחבי. הם מפרשים את העיר בדרכם, מזהים בה אפשרויות, גבולות, משחקים, זיכרונות ומקומות שייכות. את הידע הזה לומדים הסטודנטיות והסטודנטים לתרגם לתוצרים עיצוביים ממשיים.
המהלך האקדמי בקורס נע בין שלושה שלבים מרכזיים ומחבר דרכם בין מחקר, הוראה, עשייה חברתית ותכנון ממשי במרחב: לימוד תאורטי של גישות עכשוויות בינתחומיות בתכנון, אדריכלות וחינוך; מחקר פעולה בשטח עם הילדות והילדים; ופיתוח תוצר עיצובי פיזי, המותקן בסופו של התהליך בבית הספר ומשמש את הילדות, הילדים והקהילה.
אירוע הסיום של הקורס נערך בבית הספר "יחד" בחולון, ובו הוצגו והותקנו תוצרים אינטראקטיביים שפותחו בעקבות המחקר עם הילדות והילדים. התוצרים לא נולדו כהצעות תאורטיות בלבד, אלא כאובייקטים פיזיים שממשיכים לחיות במרחב בית הספר. הם מזמינים משחק, תנועה, מגע, איסוף, שהות, גילוי ודיאלוג בין הילדות והילדים לבין סביבתם.
בין התוצרים שפותחו בקורס, ניתן לציין את 'משולשים תחושתיים', העוסק במגע, תנועה וחוויית הליכה משתנה; פרויקט 'הגשר', שנולד מתוך התבוננות באופני טיפוס, ישיבה ותנועה סביב עץ וספסלים; 'מרחב כוריאוגרפי', שבחן את תנועת הילדים ביחס לאובייקטים, מרחקים ופעולות קבוצתיות; ואת 'עץ האוספים', שהתבסס על פעולת האיסוף של הילדים והילדות במרחב העירוני והטבעי, והפך אותה למרחב למידה, תצוגה ודיאלוג.
הקורס מדגים כיצד ניתן לייצר למידה אקדמית שאינה נשארת בכיתה בלבד, אלא יוצאת אל העיר, פועלת עם קהילה אמיתית ומחזירה אליה תוצר ממשי.
דקנית הסטודנטים, ד״ר לימור סהר־ענבר: "קורס זה הינו חלק מקורסים 'משלבי עשייה חברתית', המופעלים על ידי דקנט הסטודנטים. יש כאן שילוב בין ידע אקדמי, אחריות חברתית, יצירתיות, מחקר ותרומה ישירה לקהילה.
נכחתי באירוע הסיום של הקורס "עיצוב עירוני על פי הילדים" וחוויתי את התלהבותם של הילדות והילדים הפוגשים את הדמיון והרעיונות שלהם באים לידי ביטוי במתקנים שבנו הסטודנטיות והסטודנטים. היה מרגש לשמוע את אחד הילדים, שאמר ש'זהו היום הכי כיף שהיה לו בבית הספר'."
הצלחת הקורס נובעת מחזון המרצים שיצא לפועל, הסטודנטיות והסטודנטים המוכשרים, הליווי השוטף של אחראית היחידה למעורבות חברתית בדקנט הסטודנטים ושיתוף הפעולה עם בית הספר ללימודים רב-תחומיים ב־HIT עם בית הספר "יחד" בחולון, התלמידות והתלמידים, המנהל וצוות המורות והמורים".
במובן זה, "עיצוב עירוני על פי הילדים" אינו רק קורס בעיצוב עירוני; הוא מעבדה חיה לשאלה כיצד עיר יכולה להילמד, להיחוות ולהיבנות מחדש דרך הגוף הקטן, המבט הסקרן והדמיון של הילדות והילדים. מתוך נקודת המבט הזו, מתבהרת גם אמירה רחבה יותר: עיר שטובה לילדים היא עיר טובה יותר לכולם.
