פרופ' טנא, חבר סגל במכון ויצמן למדע, מכהן כיו"ר ועדת המינויים העליונה ב־HIT וחבר במועצה האקדמית של המכון כבר שנים רבות. הוא נחשב לאחד מגדולי המדענים בתחומו בעולם; שיתופי הפעולה המחקריים שלו חובקי תבל והוא עטור פרסים וזוכה להוקרה.
בפתח האירוע שנערך בפני חברות וחברי סגל המכון, נשא נשיא HIT, פרופ' אדוארד יעקובוב, את ברכתו ותיאר את תרומתו של פרופ' טנא למכון: "פרופ' טנא עומד על משמר המצוינות האקדמית מתוקף תפקידו כיו"ר ועדת המינויים העליונה האחראית למינוי פרופסורים, והודות לפעילותו הקפדנית והאיכותית בתהליכי המינוי, המכון זכה להסמכה חסרת תקדים: להעניק באופן עצמאי, בין כותלי המכון, דרגת "פרופסור חבר" בחמישה תחומי ידע: מתמטיקה, פיזיקה, מדעי המחשב, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה וניהול טכנולוגיה. כמו כן, פרופ' טנא לוקח חלק בבחירתם של מקבלי תואר לשם כבוד מן המכון מתוקף חברותו בוועדה לתארי כבוד ותורם תרומה מדעית רבת ערך למכון כחבר המועצה האקדמית. אנו שמחים שמדען דגול, בשיעור קומתו של פרופ' רשף, נמצא עימנו ואני מברך אותו על זכייתו בפרס ישראל."
קיבוץ אושה, על גבול רכס הכרמל, הוא המקום שממנו מתחיל סיפורו של פרופ' טנא. הוריו עלו לארץ בשנות השלושים ונשאו עימם את כובד הזיכרון האירופי: בני משפחה שנותרו מאחור ונרצחו בשואה. בבית שבו גדל שלטו ספרים ושיחות. אביו ערך עיתון, אמו הייתה מורה והסקרנות הייתה לחלק בלתי נפרד מאישיותו.
לפני שהפך למדען, היה פרופ' טנא לוחם. הוא שירת בחיל הצנחנים ונלחם על שחרור ירושלים, עבר את מלחמת ההתשה ומצא את עצמו עם פלוגתו בצד המערבי של תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים. שם, בהמתנה בין הדיונות, כתב את הפרק הראשון בדוקטורט שלו, כמדען שסייע למערכת הביטחון.
לאחר שחרורו פנה ללימודים באוניברסיטה העברית, סיים דוקטורט ויצא לפוסט־דוקטורט בשווייץ. כשחזר לישראל הגיע למכון ויצמן למדע, שם נקלט כחוקר ומאז לא עזב.
הקריירה המדעית שלו נפתחה בתאי שמש פוטו־אלקטרוכימיים. הוא הביא למכון ויצמן למדע את מיקרוסקופ הסריקה הראשון לחקר חומרים בישראל, והקים סביבו את יחידת המיקרוסקופיה שהתפתחה לאחד ממרכזי התשתית המחקרית הגדולים בארץ. נקודת המפנה הגיעה כשפנה לעבוד עם חומר שכמעט לא נגעו בו: טנגסטן-דיסולפיד. התוצאות שינו את כל מה שהיה ידוע בתחום – נצילות שיא בתאים סולאריים, שהביאו לפרסומים בכתבי העת המדעיים הנחשבים בעולם ולשיתופי פעולה פעילים עם מעבדות בסין, יפן ואירופה שנמשכים עד היום.
גם בחיים האישיים שמור הקשר למדע: רעייתו, פרופ' אלה זאק, דקנית הפקולטה למדעים ב־HIT, שותפה לפרסומים של שניהם המופיעים בקביעות בכתבי העת המובילים בעולם.
הוועדה אשר בחרה בו לקבלת פרס ישראל, נימקה את הבחירה: "פרופ' רשף טנא הוא אחד המדענים החשובים והבולטים שקמו בישראל. הוא תרם תרומה עצומה לחקר החומרים ולכימיה פיזיקלית ואי-אורגנית, והוביל במשך עשרות שנים מהפכה מדעית בתחום החומרים הננומטריים הדו-ממדיים השכבתיים. עבודתו ביססה את מעמדה של ישראל בחזית המחקר המדעי העולמי".
את הרצאתו בחר פרופ' טנא לסיים במשפט קצר שסיכם הכל: "הסיפור לא נגמר."
