הפרויקט, בהנחיית אדר' יורם נידם, ממוקם במפעל השמנים הנטוש של 'חסונה' בלוד ומתמקד בשימור בית בד היסטורי ובשטח שסביבו, עם תכנון המרה של האתר למרכז תרבותי וקהילתי סביב נרטיב עץ הזית.
עץ הזית נחשב לסמל חשוב בכל שלוש הדתות המונותאיסטיות, ומגלם ערכים אוניברסליים של שלום, שורשיות והתחדשות. ערכים אלה מהדהדים את רוח העיר עצמה. המטרה המרכזית היא לחזק את הזהות המקומית של העיר הרב תרבותית ולשמש כקטליזטור להתחדשות העיר העתיקה.
לצד שמירה על המורשת ההיסטורית, המתחם המיועד לשימור ישלב מספר אזורים פונקציונליים: אגף בית הבד המסורתי, מוזיאון נרטיבי המתאר את קשר העיר עם עץ הזית ואגף קולינרי, שיתפקד כחלל סדנאות ובילוי עם דגש על שמן הזית המקומי. תכנון זה מהווה גם את השלב הראשון ביצירת פארק עירוני סביב המתחם, שמשלב מטעי זיתים ושטחים פתוחים ומציע מקום למפגשים קהילתיים ופעילויות עירוניות.
"הקונספט המרכזי של הפרויקט טמון בשימור ובחידוש, כאשר הדיאלוג בין הישן לחדש יוצר מרחב עירוני חי, פתוח ונגיש," אומרת שרונה. "קירות המבנה ההיסטורי, שנמשכים החוצה ומתחברים עם קווים מיתר המבנים העירוניים, מעצבים רצף של חללים ציבוריים ומייצרים סופרפוזיציה בין שכבות זמן שונות. דיאלוג זה מבטא את החיבור בין עבר לעתיד – שמירה על המורשת לצד יצירת חוויות חדשניות שמשדרות חיים ופעילות עירונית."
החזון של שרונה אבל־סמסון הוא להפוך את "עיר הזית" למוקד חווייתי שימשוך את קהילות העיר וגם את תיירות החוץ, ובכך להחזיר את העיר העתיקה למעמדה ההיסטורי כלב העיר המתחדשת. מדובר בפרויקט ששואף להחיות את לוד ולהפוך אותה לדגם ומופת של התחדשות עירונית, תוך שמירה על הערכים המקומיים וההיסטוריים.
הזכייה במלגה היא עדות להכרה ולתמיכה של הקרן בפרויקטים אדריכליים, שמקדמים את ההתחדשות העירונית בפריפריה ושואפים לשלב בין תרבות, היסטוריה ופיתוח.
