החוקרים השוו בין מדד מסת הגוף המקובל – BMI לבין מדד חדש שפותח לאחרונה על ידי האיגוד האירופי לחקר השמנה (EASO), ומצאו כי למדד החדש יש יכולת טובה יותר לאתר ולהגדיר מצבי השמנת יתר, שמגבירים את הסיכון למגוון מחלות ולתמותה. המחקר בוצע בשיתוף עם פרופ' דרור דיקר מקבוצת 'כללית' ופרופ' אורנה רגס מאוניברסיטת אריאל, ופורסם בכתב העת Annals of Internal Medicine.
מסביר ד"ר קרפטי: "בישראל, כמו במקומות רבים בעולם, מקובל לאבחן מצבים של עודף משקל והשמנת יתר על סמך מדד ה־BMI – מסת הגוף המחושבת על פי גובה ומשקל. לאחרונה קבע ארגון EASO האירופי שלא די במדד ה־BMI כדי לקבוע השמנת יתר מסוכנת, ויש להוסיף אליו את היחס בין הגובה להיקף המותניים ואבחון של מחלה כרונית אחת לפחות. במחקר שלנו ביקשנו להשוות בין רמות הדיוק והאמינות של BMI לאלה של המדד החדש."
במסגרת המחקר נבחנו נתונים של 44,000 בני אדם בגילים 79-18, שנאספו לאורך כמעט 20 שנה (2018-1999) על ידי הסקר הלאומי לבריאות ותזונה של ארה"ב (NHANES). ניתוח סטטיסטי מעמיק העלה כי 18.8% מאלה שנחשבו לבעלי משקל עודף על פי מדד ה־BMI לבדו ( BMIשל 30-25), נכללו בקטגוריית השמנת יתר על פי המדד של EASO. עוד נמצא כי השינוי בהגדרה כרוך בסיכון גבוה ב־50% לתמותה בהשוואה לאנשים בריאים במשקל תקין, ואף מגביר את הסיכון למגוון מחלות: יתר לחץ דם (79.9%), דלקת מפרקים (33.2%), סוכרת (15.6%) ומחלות לב (10.5%).
החוקרים מסכמים: "במחקר זה ערכנו ניתוח נתונים מקיף ומצאנו שהמדד החדש של EASO משקף את האוכלוסייה המצויה בהשמנת יתר באופן מדויק יותר ממדד ה־BMI המקובל." ד"ר קרפטי מוסיף: "נכון להיום קשה ליישם את ההגדרה החדשה בישראל מפני שהיקף המותניים נמדד אצל כ־5% בלבד מהמטופלים. לכן, כדי לזהות מטופלים בסיכון בשלב מוקדם יש לחתור לשינוי תפיסתי בקרב הרופאים ולעודד מדידה של היקף המותניים במקביל למדידת המשקל."
