כך ניסיתי להתקבל לפקולטה לעיצוב

אחרי שלב ראשון (שעבר בהצלחה!) בו נבחנו בבחינה פסיכוטכנית, הגיע תורו  של שלב ב' של הבחינות. כך, מאות מתמודדים הגיעו למכון,  לחוצים במקצת,  כדי להראות את הצד האומנותי שבהם ולנסות להתקבל ללימודים  בפקולטה לעיצוב של HIT.

התלווינו לשלי וסרמן, בת 24, מגבעת שמואל מתעניינת בלימודי תקשורת חזותית ולמיטל אפרים, בת 24, מנהרייה מתעניינת בלימודי עיצוב תעשייתי או תקשורת חזותית; כדי שיספרו לנו קצת על החוויה  האישית שלהן ביום זה.

 

 

מיטל אפרים	שלי וסרמן

 

 

כשהגעת בבוקר לשלב ב' של בחינות המיון, איך הרגשת?

מיטל: " מצד אחד לחוצה מהצורך להוכיח את עצמי אל מול כל המתמודדים, מצד שני היה לי חשוב לעבור את היום הזה בהנאה. בפועל, בתקופה האחרונה התחלתי להתרגל לשגרת הבחינות, אני נבחנת לשלושת המוסדות (מכון טכנולוגי חולון, שנקר ובצלאל) ובשלושתם לשתי מחלקות- עיצוב  תקשורת חזותית ועיצוב תעשייתי. לפעמים זה מרגיש קצת טכני אבל אני דואגת לשלב בתוך זה את ההנאה בחוויה היצירתית. עם כל הלחץ והרצון להתקבל, אני מנסה להרגיע את עצמי בזמן הבחינה.
בפתיחת היום, נכנסנו לאודיטוריום וכמות האנשים קצת הלחיצה אותי. אבל השיחה עם ראש המחלקה, תמיר שפר דווקא הרגיעה אותי , נתנה יותר מידע והקטינה את רמת אי הוודאות."

שלי: "מבולבלת, מצד אחד שמחה מצד שני מפוחדת. הייתי סקרנית לדעת מה יהיה. הרגשתי כאילו אני במערבולת.. מצד אחד חשתי חשש כי יש הרבה אנשים ואני לא מכירה אותם ואני לא יודעת איפה אני עומדת מבחינה מקצועית ומבחינת סיכויי הקבלה  ביחס אליהם. מה גם, שהיום לא הגעתי גם עם חבר או חברה. קיוויתי לא להגיע לבד, אבל לצערי זה לא קרה. נרשמתי ללימודים עם עוד חמישה חברים. כולנו ניגשנו לשלב א' ו ורק אני עברתי. " 

 

למה את מעוניינת ללמוד בHIT  מכון טכנולוגי חולון:

מיטל: "חברה שלי לומדת במכון, עיצוב תקשורת חזותית והיא מהללת את המחלקה. ובכלל שמעתי, שבמחלקה שמים דגש על הצלחה וחשוב לי להצליח!"

שלי: "שמעתי ביקורת ממש טובות על המקום ועל הפקולטה בכלל. יש לי חברים שלומדים פה בכל המחלקות של עיצוב- תעשייתי, תקשורת חזותית ופנים. מה שחשוב היום זה ללמוד במקום הכי "איכותי" מבחינת מי שמלמד- המרצים, ומבחינת מה מלמדים- התוכן, הפרקטיות. חשוב לסיים את הלימודים ולצאת לשוק העבודה עם כלים שממש יאפשרו לעבוד.  אני לא רוצה לא להיות אומן על חשבון ההורים. אני אוהבת את האווירה. כיף לבוא לפה. מרגישים שיש פה שילוב של אקדמיה וחום יחד. האווירה כאן היא שונה, מייחסים חשיבות לסטודנטים. חברים שלי סיפרו שמבחינה חברתית, האוכלוסייה שמגיעה לכאן איכותית וממש כיף פה. היחסים פוריים בין סטודנטים במחלקות עיצוב – תעשייתי, פנים וחזותית. הנושא החברתי מאוד חשוב לי. אני מאמינה שגם  פה יש תחרותיות , כולם יוצאים עם תואר ורוצים להצליח אבל הבנתי שתחרות היא  לא הדבר העיקרי שמורגש פה."

 

 

מיטל: "הרגשתי שאני מראה את העולם שלי. בחרתי לרשום בטכניקה שאני הכי טובה בה דרך פרחים וצבעים. אהבתי שקיבלנו יד חופשית בחומר, בבחירת המיקום ובזמן העבודה; זה היה פסטורלי לרשום שעתיים בחוץ. ניסית להביא את האני שלי בתוך החוויה של הציור ואני מקווה שזה הצליח."

שלי: "ההרגשה כייפית. אני מציירת את הכניסה לבניין עיצוב. החשיבה הייתה שזה המקום שאני רוצה להיכנס אליו כל בוקר. חשוב לי להביא את האני שלי- ואני מאוד מקווה שאני היחידה שמציירת את זה."

מיטל: "הרגשתי שיכל לצאת לי טוב יותר, התרכזתי במה שבא לי לעשות ולא בהכרח מה שיצא לי הכי טוב. זרמתי עם הלב ולא עם הראש. לקראת המטלה הבאה  אני תוהה מה בכלל תהיה המטלה הבאה, ומעט מתוחה...|

 

שלי: "תחושת הקלה, אני מרוצה מהתוצאה. יצא מה שרציתי שיצא. אני מתה כבר לדעת מה התשובות עוד לפני שהיום הזה נגמר. בא לי כבר להיות ביום הראשון של הלימודים."

 

מיטל: " קיבלנו ארבע משימות והיינו צריכים לבצע אותן בקצב שלנו. בהתחלה הרגשתי שהזמן קצת הולך לי לאיבוד ואין מי שיפקס אותי, אבל בסוף הצלחתי.
לקראת סיום המטלות הרגשתי שהיה מספיק זמן והיו משימות ממש מהנות. דאגתי להביא את עצמי במטלות ולהיות מי שאני. זכרתי מה שראש המחלקה אמר בשיחת פתיחה בתחילת היום וזה הדהד לי בראש: "אל תחשבו מה אחרים היו עושים ומה אנחנו רוצים שתעשו, אלא תעשו מה שאתם יודעים הכי טוב ואל תנסו להרחיב."

שלי: "המטלה הזו הייתה קצת יותר מורכבת מהאחרות. זה היה שילוב של ארבע מטלות שבדקו את כישורי הציור שלנו ויכולת בניית סיפור וקונספט מעניין. החלוקה של הזמנים הייתה קשה. אבל עברתי את זה... במהלך הבחינה, קצת חששתי. הרגשתי קצת בלבול, ולחץ הזמן לא הטיב עימי. אבל לבסוף נרגעתי. הדהדתי לעצמי - תהיני מזה. ונהניתי.
למטלה הסופית השארתי מה שאני הכי צפיתי שאהנה ממנו."

 

מיטל: "הרגשתי שנפלה עליי מין עייפות. ואני שמחה שתינתן הזדמנות נוספת להראות עוד מעצמי ואת היכולות שלי. אבל סה"כ הלך בסדר."

שלי: "יצאתי בתחושה טובה."