פרופ' עודד עזר במחווה לפרנץ קפקא

לכבוד יום הולדתו ה־140 של הסופר הנודע פרנץ קפקא, יצר הטיפוגרף פרופ' עודד עזר, המרצה בפקולטה לעיצוב המחלקה לתקשורת חזותית, פרויקט בשם ״חידת סמסא”. הפרויקט כולל עיצוב של 24 כריכות לספריו הגנוזים של גרגור סמסא - הדמות הבדיונית אשר, באורח מסתורי, הופכת בן לילה לשרץ בסיפור הקלאסי של קפקא מ־1912, ״הגלגול״.

הפרויקט מציג את גרגור סמסא כסופר אובססיבי, שחיבר לא פחות מ־24 ספרים במשך 11 שנים, לפני שהתאבד. למרות שהספרים מעולם לא ראו אור, קפקא הכיר את ספריו של סמסא, והשתמש בכותרותיהם כדי ליצור את פסקת הפתיחה האיקונית של סיפור ״הגלגול״.
לתזכורת, הנה הפסקה הפותחת של הסיפור:

"בוקר אחד, כשהקיץ סמסא מתוך חלומות טרופים, ראה את עצמו והנה נהפך במיטתו לשרץ ענקי. מוטל היה על גבו הנוקשה כמין שריון, ומדי הרימו מעט את ראשו היה רואה את כרסו החומה והמקומרת, העשויה חוליות נוקשות ומקושתות, עד שהכסת כמעט שאינה יכולה להיאחז בה עוד ועומדת לצנוח מעליה לגמרי. רגליו המרובות, הדקות ועלובות לעומת מותר גופו, ריצדו לעיניו בחוסר ישע".

בראיון שהעניק לחוקר העיצוב סטיבן הלר ושפורסם ב־Print Magazine, אחד המגזינים החשובים בעולם העיצוב, אמר פרופ' עזר בתשובה לשאלה מהו הטריגר ליצירתם של הספרים הללו מאת דמותו של גרגור סמסא: ״כשהבן שלי חזר הביתה מבית הספר, הוא סיפר לי שהוא לומד את סיפורו של קפקא, ״הגלגול״. זה הצית בי את הרצון לקרוא שוב את הסיפור. זכרתי שכשהייתי נער בגילו נשביתי עמוקות בקסמו של קפקא, ורציתי לבדוק אם לכתיבתו יש עדיין את הכוח לעורר אצלי רגשות. תהיתי אם יש לסיפור הזה את היכולת ליצור אצלי תרחישים דמיוניים, שיתנו לי תמריץ לחקור פתרונות רעיוניים ויצירתיים״.

התוצאה הינה סדרת כריכות שעליהן איורים של חרקים יצורים. העבודות הללו שונות מהעבודות הרגילות של פרופ' עזר כי הן אינן מתבססות רק על טיפוגרפיה, והן נראות ממבט ראשון כפרויקט מסחרי רגיל של סדרת כריכות. אולם אם חודרים מתחת לשכבה החיצונית הדקה של מה שנראה לעין, מבינים שבעצם יש כאן שימוש באותה טכניקה רעיונית בדיונית שתמיד עבדתי איתן״ הוא אומר. 

החידוש בפרויקט הוא שעזר לקח כאן על עצמו לראשונה את איור הכריכות, ולא רק את עיצובן הטיפוגרפי. "בדרך כלל עבודתי מתמקדת בטיפוגרפיה, אבל הפעם החלטתי לשלב ציורים של יצורים יוצאי דופן״, הוא אומר. אולם, לרישומים האלה יש עדיין השפעה טיפוגרפית חזקה. ״גם כשאני מצייר, אני ניגש לזה באופן שיטתי, בדומה לאופן שבו אני מעצב גופן עם אותיות וסימנים שונים.״

״היום רוב האנשים אינם קוראים ספרים כבעבר, שלא לדבר על התעמקות ביצירותיו של קפקא, בשל האופי המאתגר שלהן. יחד עם זאת לשמחתי שמתי לב שמי שנחשף לפרויקט הזה מרגיש דחף לקרוא את ״הגלגול״, בלי קשר אם הוא או היא קראו אותו בעבר או שהם נתקלים בו בפעם הראשונה. בשבילי, העניין הזה מהווה הישג בפני עצמו.״

"קפקא משמש לחברה שלנו כ׳עין שלישית׳ מטפורית, שבוחנת את העולם ושופכת אור על נושאים מטרידים הרלוונטיים גם לתקופתנו היום. הכתיבה שלו מעוררת הזדהות ותחושת הערצה לגאונות הספרותית שלו. המטרה העיקרית של הפרויקט הזה היא לחלוק לו כבוד לרגל יום הולדתו ה־140. בנוסף, אני מקווה שהעבודה הזו תצית מחדש את העניין סביב הסיפור האייקוני והמטלטל הזה" מסכם פרופ' עזר.