עובדי המכון נפרדים ממירה דרכלי ז"ל

בשבוע שעבר המכון הטכנולוגי חולון - HIT התבשר על מותה של חברתנו לעבודה, גימלאית המכון גב' מירה דרכלי ז"ל שעבדה במכון בשנים 1977- 2012.

מירה דרכלי החלה לעבוד כחשבת ראשית במדור השכר, וטיפלה בסגל המינהלי והאקדמי כאחד.

לאחר מכן פעלה רבות למען רווחת הסטודנטים בדקאנט הסטודנטים, והייתה ממקימי הדקאנט הראשון בשנת 1995, כשעבדה בצמידות לד"ר יוסי טנאי וד"ר נינה בורוכוב.

בשנים 2007-2012 מירה עבדה במדור רווחת הסטודנטים תחת מינהל הסטודנטים, וקידמה את תחום מלגות הסטודנט לצד ד"ר דויד זינגר וד"ר מיכל סלע. 

 
"זמן קצר אחרי שמוניתי לתפקיד דקאן הסטודנטים במכון, בשנת 1995, הצטרפה אלי מירה דרכלי לסייע לי בפעילותי כדקאן.
לא היה אז במכון גוף שנקרא "דקנאט הסטודנטים", ומירה ואני למעשה הקמנו אותו.
מירה נרתמה לתפקיד בהתלהבות רבה, ופעלה ויזמה במישורים רבים לשיפור רווחת הסטודנטים.
בין הרבה פעילויות אחרות, אציין במיוחד, כי מירה ביססה ומיסדה לראשונה הליך ממוחשב לחלוקת מלגות הסיוע לסטודנטים, יזמה התקשרות עם בי"ס מקווה ישראל לשימוש במבנים שלהם כמעונות לסטודנטים של המכון, ארגנה את יריד התעסוקה הראשון במכון, ויחד פיתחנו לראשונה את מסורת הענקת תעודות מצטייני דיקן ומצטייני נשיא אחת לשנה.
ויותר מכל, למירה היתה יכולת הקשבה והכלה מופלאה, ובכך היוותה אוזן קשבת לסטודנטים עם קשיים, הן לימודיים והן אישיים. חלק ניכר מזמנה הקדישה מירה לייעוץ לסטודנטים ובכך ראתה את השליחות העיקרית בתפקיד שלה. יהי זכרה ברוך!"
ד"ר יוסי טנאי מרצה בכיר בפקולטה לניהול טכנולוגיה
 
"מירה ואני עבדנו בשיתוף פעולה מלא ובחברות נפלאה . היא כל כך אהבה את הסטודנטים והם אהבו אותה והעריכו אותה מאוד, היא תמיד דאגה להם מכל הלב והיה לה חשוב מאוד לסייע להם  בבעיות הכלכליות במסגרת שירותי הדקאנט .
אני עד היום זוכרת איך הלכנו לבקר משפחות סטודנטים שנהרגו במלחמה ובתאונת אופנוע . דאגנו להם, והם היו כחלק מהמשפחה שלנו.
מירה הייתה גם מאוד מקצועית בעבודתה, דייקנית והיא תמיד דאגה שהמשימות יבוצעו על הצד הטוב ביותר ומכל הלב "
ד"ר נינה בורוכוב דיקאנית המכון בשנים 1999-2007  

 
"בשנת 1992 הגשתי מועמדות לעוזרת מדור שכר. מירה ונינה רשף ראיינו אותי ובחרו בי לתפקיד, וכך התחילה עבודתי במדור שכר עם מירה .
ועכשיו... אני כותבת עם תחושה בליבי... מירה פה, יושבת לצידי, עם הצחוק המתגלגל והמבט השואל:
במה אוכל לעזור? איך לשחרר ולהדוף כל מכשול! בלי התנשאות, בלי כוחנות, בחברות וידידות, ביושר וביושרה,ובאווירה נעימה וטובה.
והמשכנו להתראות גם אחרי הפרישה לגמלאות. נוכחותה תמיד הייתה מורגשת, האופטימיות, אצלה תמיד הייתה מורגשת.
מירה -
חברה יקרה
בחכמתך ובתבונתך עשית לך חיל!
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים!"
ציפי חכמי, חשבת שכר בשנים 1992- 2013
 
"בשנים האחרונות בעבודתי במכון הייתי יו"ר ועד העובדים בתקופה המאתגרת בה גובש הסכם העבודה לעובדים.

הכרתי היטב את מירה דרכלי שהחלה עבודתה במדור שכר והתקדמה יפה בעבודתה. מירה היתה  אשת מקצוע מעולה וחברה אמיתית לכל העובדים.

חוש הצדק המפותח, האיכפתיות  והיחס האישי לעובדים הפך אותה ליועצת בענייני שכר ופנסיה לכל עובד שנזקק לעצתה החכמה.

בתקופת גיבוש הסכם העבודה לעובדים , מירה סייעה רבות לוועד העובדים במכון למצות את הזכויות וכל זאת בדיסקרטיות ובמקצוענות.

צר לי מאד על לכתה בטרם עת של חברתי מירה , החייכנית וטובת הלב ,אותה הערכתי מאד "
נתן אלירן שנים 1975-1995 מייסד ומנהל יחידת ההשתלמויות ולימודי חוץ ויו"ר ועד העובדים

"כשהלכתי לנחם את משפחתך הופתעתי מהבנות היקרות שלך שזכרו אותי, הרי גידלנו את הילדים שלנו בעבודה במכון, הבנות היפות שלך כמה גאווה, כשדיברתי עם דני אמרתי לו שאת הצחוק שלך המהדהד במסדרון אף אחד מאיתנו לא שוכח, והוא צחק ואמר נכון כולם מדברים על זה.
היינו ביחד ברגעים קשים במכון, אבל חיזקנו אחת את השנייה, במיוחד כשעברת לדקאנט הסטודנטים עם ד"ר יוסי טנאי ואחר כך עם ד"ר נינה בורוכוב, האושר והעשייה שלך, העזרה לזולת כל מה שאהבת היה שם.
נפרדת ממך, יהי זכרך ברוך "
אתי חכים, רכזת לשכת דקאן והתואר השני בניהול טכנולוגיה
 
"עם פרישתה לגמלאות, לא היה למירה רגע דל. קשה היה לתאם איתה מפגש, כי תמיד היתה עסוקה בלהתנדב, בלעזור, בלסייע - עצותיה המקצועיות שבאו מהלב סייעו לקשת רחבה של אנשים.
מירה התנדבה בביטוח לאומי, התנדבה ב"פעמונים", וב"הדרת" - פשוט 24/7 נתנה מעצמה ולא רק למשפחתה.
בשבילי היא היתה האחות שמעולם לא הייתה לי! מורת דרך, קואוצ'רית, מנטורית, פסיכולוגית שתמיד קשובה ואמפטית - וחברה ענקית !
אני אישית איבדתי את מירה, מילה נרדפת ל"עולם ומלואו" זיכרה יישאר איתי לנצח נצחים" 
נינה רשף מנהלת לשכת נשיא ואחראית תחום מינויים אקדמיים
 

"מירה האישה והחיוך- יש אנשים שהטוב לב שלהם מאיר את הסביבה, אז כזו מירה הייתה. כל בוקר היא הייתה מגיעה למכון, ייצוגית ומוקפדת, ומברכת אותנו לשלום בחיוך ענקי . כיוון שהיה לה המון ידע וניסיון בתחום רווחת הסטודנטים, היא תמיד הייתה מסייעת לצוות בחוכמה הכ"כ אופיינת לה ובשימחה רבה.   
בעיניי היא מייצגת דמות די נדירה עם ראייה כלכלית, חברתית וערכית, שבזכות כל אלה היא תרמה רבות לסטודנטים בתחום המלגות . 
היא הכירה את הסטודנטים באופן אישי, היוותה אוזן קשבת עבורם, ולא פעם הייתי רואה סטודנט שנכנס לחדר של מירה עם פנים נפולות, ואחרי שיחה עימה החיוך חזר לפניו, כי הבין שהדברים יכולים גם להסתדר.
מהמקום האישי שלי אני זוכרת היטב את היום הראשון, שהציגו אותי בפניה. היה בינינו חיבור מיידי וביום יום הרגשתי שהיא אימא שניה שלי במכון"
ליאת בלבן, מנהלת היחידה להכוון תעסוקתי בדקאנט הסטודנטים
 

"זכיתי לעבוד עם מירה דרכלי במדור רווחת הסטודנטים מספר שנים לפני יציאתה לגמלאות. מירה הייתה אישה נמרצת עם חיוך תמידי ולב ענק.
תמיד חשבה איך לקדם יוזמות לטובת הסטודנטים  ופעלה להגשמתן . אחת היוזמות שזכורות לי במיוחד : שיתוף פעולה שיצרה עם בית ספר מקווה ישראל לטובת שיכון סטודנטים של המכון במקווה"  
מיכל זכריה, מנהלת המרכז לקדום הסטודנט
 
"לצערי הרב לא זכיתי להכיר את גב' מירה דרכלי ז"ל אבל מהסיפורים הרבים ששמעתי אודותיה, עבודתה היא אבן יסוד לתחום המלגות והסיוע הכלכלי במכון, ואנו נמשיך ונפעל להנחיל את המורשת שלה ולסייע לסטודנטים שלנו ללמוד בראש שקט יותר"
ד"ר יוליה עינב דיקאנית הסטודנטים.
 

פורסם: 08/07/2020