איך עוברים את זה?

 
למעלה משלושה שבועות למלחמה. עולמנו השתנה לבלי הכר.
כחלק מתהליך ההתמודדות החלטנו לנסות לשאול 'מה עוזר לך לעבוד את הימים המורכבים האלה?
אנו מביאים כאן חלק מהתשובות המגוונות והמעניינות שיכולות לשמש מקור לרעיונות ומזמינים את כולכם לשתף אותנו.
 

 
מירי חן זקהים: "אני שוקעת בעבודה. מנסה לסייע לכמה מאות סטודנטים שמחכים לתשובות לגבי קבלתם ללימודים ומתמודדים עם חוסר וודאות כבד.  בבית אני מאזינה לספרים מוקלטים, כי אין לי יכולת ריכוז לקרוא , עושה הליכות בשכונה ומשתתפת ב"זומים" העוסקים בחוסן והעצמה אישית. מצאתי שזה מאוד מסייע לי להתמודד".

הראל מנשרי: "אני מתנדב ב"אחים לנשק" בחמ"ל בית קמה. סייעתי להוציא אנשים מיישובים וגם עזרתי בשינוע מזון. אני גם מתפקד כשמרטף לנכדיי כדי לאפשר לבתי לצאת ולהתרענן קצת וגם מסיח את דעתי ונותן לי ערך".

גל שטיינהרט: " עם בן בחזית, אני משתדל לעשות דברים של שגרה. נוסע לעבודה, שומע מוזיקה בדרך כדי להזכיר לעצמי את הימים של קודם. אני  מרבה לשוחח על המצב עם אנשים, מספר על הבן שלי, זה מקל עלי".

חגית פרחוייקי: "הגעתי היישר ליום השני למלחמה בטיסת חילוץ מקפריסין. גיסתי והמשפחה  שלה פונו מהעוטף וגיליתי שחברת ילדות טובה שלי ניצלה מאחד היישובים. בני גויס בצו 8 ואני עובדת מהבית. אני מוצאת בבישול דרך להתמודד. מבשלת המון ובכל יום תבשיל אחר. מנת הדגל שלי היא קציצות ברוטב עם קוסקוס, אבל התפריט עשיר ויש גם אפייה. אני אופה עוגיות, מארחת את המשפחה לארוחות כדי להעלות את המוראל ".

אורלי שטיינברג: "אני שוקעת בעבודה. אני עובדת הרבה יותר שעות מאשר במשרד. זה מסיח את דעתי כי בתי בצבא ואני דואגת. הגדלתי גם את כמות אימוני הכושר שלי מפעמיים לארבע פעמים בשבוע. אני עושה "קרוספיט" וזה משחרר אותי ועוזר להתמודד עם החרדות. בימים הראשונים הייתי במצב של שיתוק, כמו כולם, ואז נכנסתי לחדרים של הילדים שלי וסידרתי להם אותו כמו שמעולם לא סידרתי".

שירלי למש קליין: "למדתי למנן את זמן צריכת החדשות. בימים הראשונים הייתי צמודה לטלפון 24, שמעתי באוזנייה כדי שלא איאלץ לפתוח את הטלוויזיה כי יש לי בבית ילד קטן.  אמרתי  לעצמי  שאני רוצה שפיות בכל המצב הלא שפוי הזה, אז אני לוקחת אותו לגינה הציבורית, אני שמה לי מוזיקה, נושמת נשימות עמוקות ומנסה להכניס אוויר לריאות".

אירה איבשין גואטה: "שיפצתי את חדרי שלושת הילדים שלי.  כן, תוך כדי אזעקות צבעתי קירות, הרכבנו רהיטים. בינתיים אלה רק חדרי ילדים מדוגמים ללא שימוש, כי הילדים ישנים בממ"ד. אני כמעט ולא רואה טלוויזיה  ובמקום זה גולשת המון ב"פינטרסט" ( רשת חברתית של אוספי צילומים בתחומים שונים). התכנים שם נקיים מפוליטיקה ומלחמה ואני מתמקדת בנושאי עיצוב הבית וגם אפייה וזילוף על עוגות. גם צפייה באפיזודות של סטאנד אפ טפשי עוזרת לי".

הדס אסף: "בימים הראשונים למלחמה התחלתי לסדר ארונות. מצאתי שזה עוזר הרבה גם לעשות סדר בראש. קיימנו ארוחות משותפות עם חברים גם כדי לאפשר לילדים לצאת קצת מהאווירה הכבדה ולחוות סוג של שגרת חיים וגם בכדי לדבר ולפרוק".

יוליה גונצ'ר: "אני מציירת וכותבת שירה. גיליתי שזה מה שעוזר לי לעבור את הימים האלה כשממש קשה לי. אני מציירת ציורים צבעוניים, הרבה פרחים ,שיהיה כמה שיותר שמח".

נשמח לקבל מכם תגובות נוספות, ניתן לשלוח מייל לאורנה גטניו ornag@hit.ac.il  .