יום החדשנות: ב- HIT מצעידים קדימה את האקדמיה, החברה והתעשייה

תכניות לימוד חדשניות שטרם נראו בישראל, פעילות חברתית ענפה ומחקרים אקדמיים שמתפתחים לתוך התעשייה

יום ההמצאות או יום החדשנות הוא היום של המחשבה המקורית, היציאה מהקופסא, התעוזה, היצירתיות והחוכמה, היום של האנשים שמזהים בעיה, חושבים על פתרון והופכים אותו למציאות. ישנן המצאות רבות בעולם של דברים שאנו משתמשים בהם ביום יום ולא מבינים איך אפשר היה לחיות בלעדיהם. כיום הם מובנים מאליהם . לכן, יום ההמצאות או החדשנות נועד כדי להזכיר לנו כמה החשיבה היצירתית חשובה, ולעודד אותנו לצאת מהקופסא ולמצוא כל העת פתרונות חדשים לבעיות קיימות.
 "בניגוד למה שרבים חושבים, חדשנות ומחקר אינן מילים נרדפות. אלה שני מושגים הקשורים זה לזה – מחקר פורה, בפרט יישומי, מתבטא בחדשנות (אם זה ביצירת יש מאין או משהו טוב ויעיל יותר ממשהו קיים), מאידך על מנת שחדשנות תהיה בת-קיימא, היא חייבת להיסמך על מחקר (בצורותיו השונות)", מסביר ד"ר רפאל ברכאן, סגן נשיא HIT לחדשנות, יזמות ובינלאומיות.

ב-HIT מכון טכנולוגי חולון, החדשנות היא אחד הערכים המרכזיים אשר מובילים את החזון ומאירים את הדרך בצעידה קדימה אל העתיד. המכון שם לו למטרה להוות חוד החנית בכל מה שקשור בחדשנות, בכל אחת משלושת השדות שבהם פועל המכון – אקדמיה, חברה ותעשייה, מתוך מגמה לשפר חיי אנוש, ולגייס המדע למען החברה. לקראת יום החדשנות וההמצאות, הנה כמה מהדוגמאות אשר מציבות את HIT על המפה:

חדשנות בתכניות לימוד אקדמיות היא תהליך חיוני ונדרש המאפשר למוסדות הלימוד להישאר רלוונטיים ומובילים בעולם המשתנה במהירות. בעידן שבו הטכנולוגיה, החברה והכלכלה עוברים טלטלות, חידושים ותמורות, מוסדות אקדמיים רבים מובילים רפורמות בתכני הלימוד שלהם, משלבים גישות חדשניות ומתקדמות כדי להכשיר את הסטודנטים למציאות המשתנה. תכניות אלו כוללות פיתוח תחומי לימוד חדשים ומתפתחים כמו בינה מלאכותית יוצרת, רפואה דיגיטלית, ביו-קונברג'נס , קיימות סביבתית וחדשנות חברתית, ועוד. כמו כן, במסגרת תכנית הלימודים מטמיעים פרויקטים מעשיים, שיתופי פעולה עם התעשייה וחוויות למידה בינלאומיות כחלק מהקוריקולום, כדי להכין את הסטודנטים לעולם העבודה הגלובלי והמתפתח.

החדשנות בתכנית לתואר הראשון בטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה (רפואה דיגיטלית) ב- HIT, מכון טכנולוגי חולון, מציעה גישה רב תחומית ופורצת דרך ללימודי טכנולוגיה בעולמות הרפואה. התכנית נועדה להכשיר את הדור הבא של מומחים בתחום הרפואה הדיגיטלית, על ידי שילוב ידע בתחומי הביו-רפואה, ההנדסה, מדעי נתונים ובינה מלאכותית. סטודנטים לומדים לפתח וליישם פתרונות טכנולוגיים חדשניים שמטרתם לשפר את איכות הטיפול הרפואי, להפוך את האבחון למדויק יותר וזמין יותר ולהאיץ תהליכי ריפוי. התכנית מביאה את הסטודנטים לחזית הידע והטכנולוגיה בעולם הרפואה המודרנית ומכינה אותם להיות חלק מהמהפכה הדיגיטלית בתחום הבריאות, תוך הדגשת חשיבות האתיקה, הפרטיות והאבטחה בעבודה עם מידע רפואי רגיש.

"זו תכנית מהפכנית שמאפשרת לסטודנטים ולאחר מכן לבוגרים לעסוק בעולם האתגרי של בינה מלאכותית בהקשר לנתונים רפואיים. התכנית נוצרה מתוך הבנה שהתחום כולו עובר שינויים ומצריך 'קו ייצור' חדש של רופאים שבידיהם יש את ארגז הכלים הרפואי, לצד ידע עשיר והבנה בכלים טכנולוגיים. התכנית מאפשרת לבוגריה להמשיך לתכנית הארבע שנתית לתואר ד"ר ברפואה (M.D.) ולהיות 'הרופאים של המחר' – כאלה המבינים גם בטכנולוגיה ונתונים ובה בעת מכשירה את אנשי האנליזה והמחקר הבאים בעולמות הדאטה הרפואי" , כך אומר פרופ' אריאל בניס, ראש המחלקה לתואר ראשון בטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה.

חדשנות בחברה – אקדמיה בשילוב עשייה חברתית
לצד המטרה הנעלה של הנגשת ההשכלה לכלל האוכלוסייה במדינת ישראל, HIT מכון טכנולוגי חולון מקדש את הפעילות החברתית הענפה בקרב הסטודנטים אשר מסייעים מזמנם, מרצם וכישוריהם, על מנת להירתם לטובת עשייה קהילתית וחברתית, אשר מסייעת לאוכלוסיות שלא תמיד זוכות לתשומת הלב הראויה.

דוגמא מובהקת לעשייה אקדמית משולבת מעורבות חברתית הינו הקורס "אסטרטגיה שיווקית לארגונים חברתיים" בהובלת ד"ר לימור סהר-ענבר, דקנית הסטודנטים. במסגרת קורס משלב עשייה חדשני זה, הנלמד בבית הספר ללימודים רב-תחומיים, הסטודנטים המשתתפים לומדים כיצד לבנות אסטרטגיה שיווקית ומיישמים את הידע התיאורטי באמצעות בניית תכנית שיווקית ייעודית לארגונים חברתיים הנבחרים מדי שנה לתוכנית. הסטודנטים מלווים על ידי מנטורים, מומחי שיווק מהתעשייה ובונים בעזרתם תוכנית המסייעת לארגונים להגיע למודעות, הכרה ולקדם את מטרותיהם ויעדיהם החשובים. עמותת שק"ל- שילוב קהילתי לאנשים עם מוגבלויות, עמותת "מגרש ביתי", מכון ירושלים לצדק ועמותת "אחריי" הם רק חלק מהארגונים הלוקחים חלק בקורס השנה.

"חדשנות חברתית באקדמיה מתבטאת בעייני ביכולת לייצר חיבורים יצירתיים בין האקדמיה לקהילה שתוצאתם הינה היזון הדדי ורווח מלא לכל הצדדים. דרך מיזמים אלו הסטודנטים זוכים להכיר את הקהילה הסובבת אותם ולתרום לה ותוך כדי גם להנות מניסיון פרקטי בשטח.הארגונים החברתיים נתרמים מהידע האקדמי אשר הסטודנטים מביאים איתם ובעזרתו הם מעצימים את התרומה שלהם לקהילה. בקורס אסטרטגיה שיווקית לארגונים חברתיים הוספתי את הצלע של הידע והניסיון של התעשייה, וכך נוצר שילוב כוחות לטובת כל הצדדים. שילובים אלו נחוצים בחברה של ימינו והתקופה המורכבת בה אנו נמצאים כיום מוכיחה את הצורך בכך יותר מתמיד", אומרת ד"ר סהר-ענבר.

חדשנות אקדמית בתחום המחקר והפיתוח מתבטאת ביכולת להפוך ממצאים מחקריים לפתרונות יישומיים שמשרתים את התעשייה. מוסדות אקדמיים רבים מקדמים תהליכים אלו באמצעות מרכזי חדשנות ויזמות, שמטרתם לקרב בין העולמות התאורטי והמעשי. באמצעות פעילות זו, רעיונות וטכנולוגיות חדשות מהמעבדות האקדמיות מומרות למוצרים ושירותים היכולים לשפר את איכות החיים, לחדש תהליכים תעשייתיים ולהוביל לצמיחה כלכלית. התהליך דורש שיתוף פעולה צמוד עם התעשייה והבנה עמוקה של הצרכים השיווקיים, כדי להבטיח שהפתרונות המוצעים יהיו רלוונטיים ומעשיים. 

אחת הדוגמאות מיני רבות למחקרים פורצי דרך מבית HIT היא שבבים אופטיים אורגניים – הדור הבא של מעבדי מרכזי נתונים, פיתוח של ד"ר אמיר הנדלמן, מרצה במחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה ומומחה באלקטרו-אופטיקה ועיבוד תמונה.
הפרויקט של ד"ר הנדלמן – OPChip מחולל מהפכה בתעשיית המוליכים למחצה באמצעות שבבים פוטוניים אורגניים שניתנים להגדרה מחדש, תוך התמקדות ראשונית בטיפול באתגרי צריכת החשמל ובתהליך הייצור העומדים בפני מרכזי נתונים המופעלים על ידי מעבדים מבוססי CMOS. בפרויקט כבר הושקע סכום כסף בסך 1.250 מיליון דולר מחממת LABS 02 במסגרת מסלול החממות של הרשות לחדשנות. ההשקעה היא במיזם פורץ דרך, המבוסס על מחקר בתחום מעבדים פוטונים- אורגנים. קבלת ההשקעה הותנתה בתהליך בדיקה ארוך ומעמיק של צוות המחקר, בדיקת התכנות עסקית ומסחרית לפרויקט והשתתפות במספר ועדות השקעה במסגרת החממה.
 
"במכון מתקיים מחקר בסיסי ויישומי מתקדם המאפשר להפוך רעיונות למוצרים של ממש. מחקר אקדמי הוא בחזית המדע והטכנולוגיה והחופש האקדמי מאפשר לחקור רעיונות 'משוגעים', שאולי בבוא היום, יבשילו לידי מוצרים חדשניים. כיום, גופי השקעה שונים והתעשייה משתפות פעולה עם מוסדות אקדמיים כדי להוציא מחקרים מהאקדמיה לתעשייה עבור טכנולוגיות העשויים להבשיל עוד שנים רבות אך כבר עתה יש להשקיע במחקר יישומי בכדי להגיע לכך"." אומר ד"ר הנדלמן.