שי הופנברטל
בוגר לימודי עיצוב תעשייתי, בית הספר ללימודי תעודה HIT
המגזין Student.Spot משתף הפעם את סיפורו של שי הופנברטל, בוגר התכנית לעיצוב תעשייתי שעשה דרך מרתקת שהתחילה מתשוקה והתעניינות שלו ביצירה ועיצוב, המשיכה בהשקעה בלימודים ובפרויקטים מדהימים והיד עוד נטויה. שי חולם לפתוח סטודיו בוטיק לעיצוב רהיטים. אנחנו מהמרים שזה יקרה ומהר מאד. אל תפספסו את התמונות של הפרויקטים.
מה הניע אותך לעשות את הקורס?
מאז שאני זוכר את עצמי התעסקתי ביצירה ועיצוב, עבדתי במקומות שונים במגוון תפקידים ובנוסף לזה פתחתי עסק שנותן שירותי תפאורה לאירועים.
כשהגעתי למסקנה שאני מוכן ללמוד במוסד אקדמי, התחלתי לחפש תכניות לימודים בנושאי עיצוב, עד שבאתר של HIT קראתי על תכנית הלימודים לעיצוב תעשייתי בביה"ס ללימודי תעודה ואז החלטתי להירשם. משהו בתכנית הלימודים משך ועניין אותי.
כיצד התרשמת מהקורס?
ראשית, אני חייב לציין את סגל המרצים שידע ללמד, להנחות אותנו ולמקסם את היכולות שלנו. הגעתי לקורס עם מטען חוויתי לא קל ממקומות בהם למדתי בעבר, אבל בקורס נפתח לי עולם חדש של למידה, הייתי מרותק לידע ולמגוון התכנים במהלך הלימודים.
אהבתי את ההגשות והביקורות, התהליך הזה שאתה מעצב מוצר ומקבל ביקורת, לחיוב ולשלילה. הביקורות גרמו לי ללמוד ולהשתפר בהגשה הבאה. וככה היה, מנושא לנושא הרמה רק עלתה.
הקורס שינה לי את החיים במספר אספקטים: הלימודים פתחו לי את הראש וסיפקו ידע שקידם ופיתח אותי ברמה האישית, בנוסף, התקבלתי לעבודה בעיצוב תעשייתי, בזכות ההתעניינות שלי והקשרים החדשים שיצרתי עם אנשים מהתעשייה ומהמכון. הקורס גם אפשר לי לחשוב על לימודים עתידיים כתהליך רלוונטי ונכון בעקבות החוויה המתקנת שעברתי ב-HIT. למרות שרוב ההגשות היו לבד למדתי להקשיב לאחרים, להקשיב למרצה ולא להיות עקשן. אני באמת מרגיש שבזכות הלימודים נפתחה לי דלת חדשה לעולם העיצוב והייתי ממליץ עליו לכל אחד שמרגיש תשוקה וחיבור לעולם העיצוב ואומנות.
מה היו האתגרים שאיתם התמודדת בקורס?
אחד האתגרים היה הלחץ להספיק ללמוד את כל החומר, תוך כדי יישום בדו ותלת מימד ותוך כדי עבודה במשרה כמעט מלאה, היה מעט קשה לג’נגל בין העבודה ללימודים. אתגר נוסף היה להתרגל לעובדה שצריך להשקיע בבית מעבר למפגשים בקורס.
פרויקטים שאתה גאה בהם ורוצה לשתף?
הפרויקט הראשון הוא בהנחיית דניאל רוזנטל בהגשת סוף סמסטר עיצוב ואומנות. הבריף להגשה היה יצירת אובייקט בעל אמירה. האמירה אותה בחרתי להציג היא “האומנות משחררת” והיא מתייחסת לאומנות ומשמעותה לחופש האדם. בעיני, כשאדם יוצר אומנות, הוא יוצר אותה ממקום חופשי, פתוח, ללא מסגרות ותבניות, האומנות מייצגת את המחשבות, התחושות והרגשות של האדם. לתהליך היצירה מתווספת הרגשה של הגשמה, שחרור ופורקן.
האמירה "האומנות משחררת" , מציגה ערכים הפוכים לאמירה הגרמנית "העבודה משחררת" שהתנוססה על שערי מחנות הריכוז הנאציים והיוותה הטעייה של הקורבנות שהגיעו למחנות. הניגוד בין העולם אותו מייצגת כל אמירה והנצחת בני משפחתי, הקרובים והרחוקים, שנספו בתקופת השואה עמדו בבסיס רעיון הפרויקט.
היצירה מהווה אנדרטת זיכרון לבני משפחתי וכלל הקורבנות שנספו בשואה.
מבנה היצירה נשען על מבנה ארובת המשרפה במחנה אושוויץ וגג תאי הגזים הצמודים אליה. הפתחים בצלע היצירה המכוסים בדלתות הזזה מברזל מייצגים את תאי המשרפות. בראש היצירה ממוקם נר שחור גדול מיציקת פרפין והוא מהווה נר זיכרון לנספים.
על לוח הבטון מופיע הכיתוב "האומנות משחררת", על משקל הכתובת "העבודה משחררת" שהופיעה בשערי המחנה.
הפרויקט השני הוא פרויקט הגמר.
תקופת העבודה על הפרויקט הייתה אינטנסיבית, היה מאתגר לפצח אותו ולהגיע לתוצאה שהגעתי והרעיון עלה במוחי עוד הרבה לפני הפרויקט. אני נמשך לעץ, אוהב את העבודה אתו, את הריח והטקסטורה שלו. אז היה לי ברור מאליו שחומר הליבה לפרויקט יהיה עץ.
בנוסף, בסוף שנת 2021 התקבלתי לעבודה בסטודיו “ויהי” והתחלתי לייצר גופי תאורה מפורניר. העבודה היומיומית וההתקדמות שלי בסטודיו העשירו אותי בטכניקות עבודה ובידע נרחב בעולם הפורניר. רכשתי בסטודיו מיומנויות חדשות וזה עזר לי ביישום הפרויקט- ספסל לריהוט פנים הבית הבנוי בטכניקת למינציה- כבישת שכבות עץ יחד בתוך תבנית.
התהליך המדהים אותו עברתי בהנחיית דניאל רוזנטל כלל מחשבה, הבעה ויישום בדו ובתלת מימד.
כשהגעתי לרגע בו הצלחתי להגיע למודל צורני שהיה לי בוויז’ן, התחלתי לייצר את הספסל. קודם כל מיפיתי את הכלים שנדרשו להצלחת הפרויקט. הכלים כללו שולחן עבודה שיודע להתחבר לקונסטרוקציית ברזל שאליה מחובר מנוף המרים את תבנית הספסל השוקלת 215 קילו. התבנית עשויה מקרטון דחוס שיצרתי בעזרת מכונה לחיתוך צורני, היא מחולקת ל 65 חלקים זהים וניתנת לפירוק והרכבה.
בשלב זה נעזרתי בידע שרכשתי במקום העבודה שלי וקניתי את דפי הפורניר שהייתי צריך. כך התחלתי לייצר את הספסל.
הדרך המאתגרת והמורכבת כללה עליות וירידות, אבל הייתי מאד נחוש ונעזרתי בכל מי שסובב אותי מההורים ועד לבעלי הסטודיו שבו אני עובד, כולם התגייסו לעזרתי וגרמו לי להוציא את החזון שלי לפועל.
העבודה היומיומית שבה אני מייצר גוף תאורה בשיטה זהה לזו שהשתמשתי, החיבור האישי לכל מוצר והעובדה שהמוצר יוצא מהסטודיו מוקפד ומדויק, החיבור לאדמה והרצון להשתמש בחומרים טבעיים וההתנסות בעיצוב פסיכדלי במוצרים, בצורות ובתנועות אמורפיות בלתי שגרתיות ולא מוכרות, כל אלה היוו את ההשראה שלי ליצירת ספסל בסגנון יפני נורדי שקט מנימליסטי ופונקציונאלי, בשילוב כיפוף העץ המאפיין את תחום הנגרות היפנית המודרנית.
מה את עושה כיום ואילו שירותים אתה יכול להציע ללקוחות?
כיום אני עובד בסטודיו “ויהי” שמייצר גופי תאורה מעץ. בנוסף, לזה אני מציע ללקוחות שירותי עיצוב בתוכנת solidworks: שירותי עיצוב רהיטים ומידול מוצרים מא' ועד ת'.
מה החלום שלך?
החלום שלי הוא לחזור להיות עצמאי ולפתוח סטודיו בוטיק לעיצוב רהיטים בשלל טכנולוגיות.
פורסם: 25/07/2023