מירי שחורי, סטודנטית בתואר השני לטכנולוגיות למידה ומשתתפת בתכנית הנבחרות מספרת על הפרויקט "פשוט לדבר עברית" אותו יזמה במסגרת השתתפותה בתכנית "הנבחרות" את הפרויקט יצרה מתוך החוויה האישית שלה כעולה חדשה, הפרויקט נועד לשפר את רמת העברית של עולים חדשים/ותיקים ולחזק את הביטחון העצמי שלהם באמצעות יצירת קשר טלפוני אחת לשבוע. הפרויקט הצליח מעל למצופה ומתנדבים בו באופן קבוע מעל ל-50 איש.

"מבין צרור האתגרים שעומדים בפני אלו שבחרו לעלות לישראל וקיימים אתגרים רבים, ממציאת מקום לגור בו, מציאת עבודה ופרנסה, הסתגלות לתרבות וההתנהלות שנראית לפעמים זרה אולי אפילו עוינת, אבל אולי המכשול הקשה ביותר וזה שיכול במידה רבה להקל על הרבה מהאתגרים שבהם נתקל העולה החדש, היא השפה.

בתור עולה חדשה אשר עלתה לארץ בגיל 16, אני זוכרת את הקשיים שבהם נתקלתי בניסיוני להתאקלם במדינתי החדשה, מעבר למזג האוויר השונה (עליתי מאירקוצק שבסיביר) הניתוק מהחברים והמשפחה שנשארו מאחור, אחד החסמים המאתגרים ביותר הייתה השפה.

לימוד השפה שהתבסס על אולפן ולימוד עברית בבית הספר היה חסר מרכיב אחד חשוב מאוד, תרגול, ותרגול בשיחה עם דובר עברית.
היכולת לתרגל, לטעות, לקבל משוב, בסבלנות וללא שיפוט, מקום בטוח להתנסות בשיחה ללא הלחץ היו חסרים לי מאוד כשעשיתי את צעדי הראשונים בעברית, גם כשידעתי את המילים וידעתי מה אני רוצה להגיד, המבוכה בזמן שלקח לי לשחזר את המילים ולהגות אותם נכון, הקשו עלי מאוד והגבירו אצלי את המבוכה לתקשר עם ילידי הארץ.

כשנתבקשתי ליזום פרויקט חברתי במסגרת תכנית "הנבחרות" נזכרתי בהתנסות האישית שלי, חשבתי מה הייתי רוצה אז, מה היה יכול לעזור לי ולהפוך את תהליך ההתאקלמות שלי לישראל קל יותר, וכך עלה הרעיון לפרויקט.

הכותרת של הפרויקט "פשוט לדבר עברית" מתאר במדויק את מה שחסר לאותם עולים, מישהו שיכול לתת להם מקום בטוח להתנסות, אוזן קשבת ולא שיפוטית שתהייה שם לשיחה קצרה פעם בשבוע, שיחה שבה יוכלו לתרגל לא רק את אוצר המילים שלהם, אלא גם לקבל ביטחון עצמי בניהול שיחה בעברית מעבר ליכולת האישית לדבר, לאתר את המילה שאתה מחפש בראש ולבטא אותה יש גם את אלמנט ההקשה, לשמוע דובר עברית מדבר, עם המבטא שלו, האינטונציה ומהירות הדיבור, במקרים רבים העולה דובר עברית טובה, אבל שהוא שומע דובר עברית רהוטה מדבר, מהירות הדיבור מקשה עליו את ההבנה של הנאמר ופה מגיעה התרומה העיקרית של השיחה, היכולת לעצור, להגיד "סליחה לא הבנתי" לשמוע שוב ולקבל את ההזדמנות לנהל את השיחה בנחת ולבנות בסיס חזק יותר להבנת העברית.

במהלך הפרויקט גיליתי כי מדובר בצורך ממשי של עולים חדשים לתרגל העברית המדוברת אך ההזדמנויות לכך הן מועטות. אנחנו נמצאים במדינה דוברת עברית אך לעתים המחסום השפתי מונע מהם להיכנס לאינטראקציה בעברית. רוב משתתפי הפרויקט סיימנו אולפן א' או אולפן ב', כלומר קיבלו בסיס ידע פורמלי אך עקב אי שימוש בשפה מרגישים ששכחו את רוב הדברים שלמדו.

מעבר לצורך של העולים שמחתי לגלות שיש גם רצון גדול להתנדב ולסייע מצד דוברי העברית, להקדיש מזמנם לשיחה עם אדם זר לחלוטין, לעיתים אדם שהעברית שלו מקוטעת, שלא מבין וצריך לחזור שוב ושוב או לנסות להסביר בצורה אחרת, עם זאת מתנדבים רבים הביעו בפניי סיפוק רב על יכולתם לתת את העזרה הקטנה הזו.

אחת הדוגמאות לשינוי הגדול שעזרה קטנה יכולה לחולל היא הסיפור של מיכאל, אחד העולים המשתתפים בפרויקט, מיכאל עלה לארץ לפני יותר משנה, הוא עובד בתפקיד זוטר באחד המפעלים במרכז הארץ למרות היותו בעל תואר וניסיון תעסוקתי קודם לעלייתו לארץ. מיכאל הרגיש נבוך להגיע לראיונות עבודה בתחום הכשרתו, ניהול השיחה היה קשה ומבלבל עבורו, כאן בא לעזרו מתנדב אשר ביצע איתו לבקשתו סימולציות שיחה שבהן המתנדב היה מראיין אותו לתפקיד שחיפש, תוך שאלת שאלות נפוצות, ניתנת משוב וחיזוק אלמנטים בשיחה שהיו חלשים, אבל הכי חושב היכולת לתרגל שוב ושוב ולבנות בטחון עצמי, בעקבות השיחות עם המתנדב מיכאל התחיל לצאת לראיונות, בשיחה לאחר הריאיון מיכאל והמתנדב עורכים רפלקסיה על הריאיון ועומדים על הנקודות בהן מיכאל מרגיש צורך לחיזוק.

הפרויקט הצליח מעבר למצופה! מתנדבים באופן קבוע מעל ל-50 איש הופתעתי מכמות האנשים שפנו, מרצון הטוב של המתנדבים, מהאינטראקציה שנוצרה ומהרבה תגובות מרגשות שקיבלתי משני הצדדים". 
 

פורסם: 26/11/2019