פוסטר מצגת

מוטיבציה לפרויקט

העמותה הוקמה בשנת 2018 , עמותה זו נוסדה מהצורך והרצון לסייע לקשישים ולניצולי שואה. העמותה מקבלת את פרטי הקשישים ממאגרי המידע של הקרן לרווחת ניצולי השואה. מוצרי הצריכה אשר מסופקים על ידה הם בעיקר פרטי מזון , ביגוד ושמיכות , מוצרי חשמל ועוד. העמותה נותנת מענה למעלה מ-100 קשישים, בעזרת מתנדבים מכל הארץ. הם מסייעים לחלק את הפריטים בשעות ובימים מרוכזים הנקבעים מראש. הבעיה בה הפרויקט עוסק היא הקצאה לא אופטימלית של משאבי הארגון וקושי בהבנת המשתנים המשפיעים על שביעות הרצון של ניצולי השואה.

סקירת ספרות

בסקירת הספרות ביצענו שני חלקים: האחד לגבי הצרכים של ניצולי השואה והשני תכנון והפצה. בכל ארגון אשר עוסק בקווי חלוקה צריך להיות מודל חלוקה מאורגן ויעיל. מודלים לתכנון מערכת הפצה יכולים לשמש את מתכנני מערכות ההפצה לקביעת דפוסי הרחבה מיטביים או חלופות. התוצאות מצביעות על כך שמודלי האופטימיזציה המפותחים יכולים להיות כלים יקרי ערך בתכנון מערכות הפצה. בעיית ניתוב הרכב (VRP – Vehicle routing problem)היא בעיה של אופטימיזציה קומבינטורית ו- תכנות שלם המטרה היא למצוא את מערך המסלולים האופטימלי עבור מספר כלי רכב לביקור אצל לקוחות. מציאת המסלולים עם המרחק המינימלי ביותר. הגישה המשופרת לבעיית ניתוב הרכב כללה לראשונה יותר מרכב אחד .בכדי לדעת מהם הצרכים והעדפות של הקשישים בוצע חקר על נושאים המטרידים במיוחד את האוכלוסייה, לצורך מחקר על נושאי הדאגות הטורדות במיוחד את הקשישים, צוות חוקרים הידוע פיתח שאלון ייעודי (Wisochi P & Morse C, 1986) המותאם במיוחד לאוכלוסיית הגיל השלישי, בעזרתו ניתן למדוד את מידת הדאגות ושכיחותן בשלושה תחומים: פיננסי, בריאותי וחברתי.
לפי הממצאים של מחקרים, שאלונים וכלים אחרים נמצא שהדבר שמדאיג ביותר את הישראלים בגילאי 61 ומעלה הוא אובדן אדם קרוב. הממצא מתאים לתיעוד הקיים על כך שזהו אחד מהפחדים העיקריים שמביעים קשישים אחרי אובדן אדם קרוב, הדאגות המובילות בתדירותן ובשכיחותן נוגעות לבריאות האישית.

מתודולוגיה

על מנת שהקצאת המשאבים בארגון תהיה אופטימלית , פותח מודל המאפשר תכנון יעיל של קווי חלוקת סלי המזון על ידי המתנדבים בזמן הקצר ביותר ובמינימום זמן נסיעה.
בנוסף ,בוצע איסוף נתונים באמצעות שאלון שנבנה ממחקרים בספרות ובעזרת הקרן לרווחת לניצולי השואה הגוף המטפל בניצולי השואה בארץ. משתני המחקר מבטאים את מידת דאגת ניצולי השואה בכל תחום ותחום. בשלב השני בוצע ניתוח גורמים וניתוחים סטטיסטיים על מנת לבחון את הגורמים המשפיעים על שביעות הרצון של ניצולי השואה.

ממצאים

לאחר יישום המודל וההקצאה האופטימלית של המתנדבים חושב המרחק המינימלי בין כל שתי נקודות חלוקה והוצגו 10 נקודות אופטימליות. המרחק הכולל הוא 77 ק"מ.
לאחר ניתוח ממצאי השאלון, נמצא קשר שלילי מובהק למשתנה ביטחון עצמי כלומר ככל שהביטחון העצמי גדול יותר כך שביעות רצון הנבדק נמוכה יותר. הקשר נוסף אשר עלה מן הנתונים הוא קשר חיובי קרוב למובהק להידרדרות בריאותית כלומר ככל שהנבדק יהיה בעל הידרדרות בריאותית גדול יותר הוא יהיה יותר שבע רצון מהשירות של העמותה.

סיכום

בעקבות הצלחת המודל הצלחנו לספק את סלי המזון במסלול הקצר ביותר לתושבי תל אביב. לכן בפרויקט החלוק הבא כדאי לבחון את יישום המודל על כלל האוכלוסייה. בעקבות ניתוח הנתונים הסטטיסטיים זיהינו את הקשר בין שביעות הרצון של ניצולי השואה לבין משתנה הבריאות. לכן , השקענו את כספי העמותה בשוברים למשקפי הראייה עבור ניצולי השואה.