פוסטר מצגת

מוטיבציה לפרויקט

בפרויקט זה ברצוננו לחקור ולבחון אפשרויות לצמצום השימוש בנייר ודאגה לאיכות הסביבה ולקיימות במכון הטכנולוגי חולון.

מה שהוביל אותנו לביצוע פרויקט היא המודעות ההולכת וגדלה לקיימות ואיכות הסביבה. בנוסף, המכון הינו גוף עסקי שמטרתו למקסם רווחים, פרויקט זה יוביל לצמצום בעלויות הנייר, האחסון והשינוע וכמו כן הגריסה.

סקירת ספרות

סקירת הספרות תעסוק באיכות הסביבה ושילובה באקדמיה. מודעות לאיכות הסביבה בקרב העולם רק עולה וגדלה וכן במכללות ואוניברסיטאות, לכן תחילה נחקור ונבחן את יישום מיזם "קמפוס ירוק" שזהו קמפיין בינלאומי המציין את מחויבותן של מוסדות השכלה גבוה בעולם לשימור איכות הסביבה, לאחר מכן נבין את נזקי השימוש בנייר ונרחיב לגבי פסולת ומחזור ומצבם בארץ ובעולם ולבסוף כיוון שבפרויקט נרצה למצוא פתרון יעיל לצמצום והפחתה בשימוש בנייר חקרנו סוגי בחינות, אתיקה בבחינות וטכנולוגיות למידה במוסדות אקדמיים.

מתודולוגיה

ראשית, ערכנו ראיון עם רונית מורד, ראש מדור בחינות במכון הטכנולוגי חולון. קיבלנו ממנה נתונים על מספר הסטודנטים הלומדים בתואר ראשון ושני ומספר הבחינות בסמסטר. לצורך קבלת נתונים כספיים פנינו ליבגני רבינוביץ' מהמרכז הלוגיסטי. לאחר מכן, בכדי לקבל מידע מהשטח לגבי כמות השימוש בנייר בבחינות בפועל פנינו לסטודנטים שלמדו בשנים קודמות וביקשנו שישלחו לנו בדוא"ל את מחברות הבחינה שלהם בקורסים שונים וכן קיבלנו מד"ר מיכאל בנדרסקי נתונים על ציונים. בשלב הבא גיבשנו הצעה לפתרון לצמצום הניר אותו נרצה לבחון, בנינו שאלון למרצי הפקולטה להנדסת תעשייה ונה"ט הבוחן את דעתם לגבי הפתרון המוצע. הפצנו פיילוט ולאחר קבלת הערות ביצענו שינויים והפצנו את השאלון לכלל המרצים בפקולטה. לבסוף, ערכנו מבחנים סטטיסטיים בתוכנה R-studio כדי לבדוק את השערות המחקר שלנו.

ממצאים

על הסקר שערכנו ענו 15 מרצים, בעקבות מספר המשיבים הנמוך נתייחס לממצאים בזהירות.
ממצאי הסקר הראו כי כ-46.8% מהמשיבים סבורים כי טופס בחינה כמו שהצגנו מתאים לשימוש אצלם בקורס. כמו כן, כ-26.7% מהמשיבים ענו כי האפשרות הזו מתאימה מאוד. הופתענו לגלות כי כ-13.3% מהמשיבים אינם חושבים כלל שטופס זה מתאים לשימוש אצלם בקורס.

בנוסף, מצאנו כי כיום 23.8% מהמרצים עורכים בחינות ללא שימוש במחברות בחינה (ממוחשבות ובכתב עם שאלות רב בררתיות). בנוסף, 4.76% מהמשיבים משתמשים כיום בטופס בחינה עם מקום לתשובות.
המרצים שענו כי הבחינה המוצעת אינה מתאימה לדעתם חזרו על הטענה כי אין די מקום לכתוב תשובה. בנוסף, עלו טענות של היקף תשובה משתנה מסטודנט לסטודנט, הגבלה למסגרות, שונות בין גודל כתב של סטודנטים.

ממצאי הניתוחים הסטטיסטיים
בהשערה הראשונה שבדקנו, ערכנו שלושה מבחנים: בראשון, נמצא כי ברמת מובהקות של 5% כמות הדפים בבחינה החדשה נמוכה באופן מובהק מכמות הדפים בבחינה הרגילה. בשני, P-value= 0.08516, זוהי תוצאה גבולית. לפי הסטטיסטיקה התיאורית ניתן לראות כי החציון של הבחינה החדשה נמוך יותר וכך גם כמות הדפים המקסימלית. אפשר לייחס תוצאה זו לכמות התצפיות הנמוכה.
המסקנה אליה הגענו היא שכמות הדפים בבחינה החדשה שהצענו נמוכה בהשוואה לבחינה רגילה, אך התוצאות אינן חד משמעיות ויש לבצע מחקר המשך על מנת להוכיח זאת באופן מובהק. זאת ועוד, בבחינה הרגילה יש כיום מחברת בחינה מסוג אחד שמכילה 16 עמודים, בניתוח שלנו ספרנו רק את כמות העמודים עליהם כתבו הסטודנטים בפועל. לכן, ניתן להניח כי הפער בין כמות הדפים במבחנים גדול יותר.
בהשערה השנייה שבדקנו, ערכנו 3 מבחנים: בשניים מהם מצאנו כי ברמת מובהקות של 5% לא קיים הבדל בין ממוצע ציונים בבחינה רגילה לעומת ממוצע ציונים בבחינה מהסוג החדש. במבחן השלישי נמצא הבדל בין ממוצע הציונים בשתי הבחינות ברמת מובהקות של 5%, בהמשך ניסחנו השערה חד-צדדית וגילינו כי ברמת מובהקות של 5% ממוצע הציונים בבחינה החדשה גבוהה מממוצע ציונים בבחינה רגילה.

סיכום

מניתוח הנתונים עלו מספר מסקנות אשר את התשובות לחלקן יכולנו לשער, אך יחד עם זאת חלק מההשערות העלו מסקנות אשר הפתיעו אותנו ועל כן ביצוע המחקר היה הכרחי ובהתאמה ביצוע מחקר המשך. הופתענו לגלות כי רוב המרצים סבורים כי הבחינה המוצעת מתאימה אצלם בקורס, למרות שרובם משתמשים היום במחברות בחינה - מה שמצביע על רצון לשינוי בתחום. כמו כן, תוצאות הניתוחים הסטטיסטיים תומכות בהשערה הראשונית שלנו שהבחינה החדשה תהווה פתרון יעיל ומהיר לחיסכון בכמות הדפים בבחינות, גם אם בתוצאות מסוימות נראה כי יש סטירה, יש לקחת זאת בערבון מוגבל שכן גודל המדגם לא מספיק גדול. כהמלצות להמשך, אנו מציעים להרחיב את המדגם ולאסוף נתונים נוספים על מנת לקבל מסקנות מדויקות יותר ושנוגעות לכלל הפקולטות ובהמשך לכלל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל. בנוסף, נרצה לחקור את יישום הפתרון שלנו במכון, כמה דפים חסכנו בפועל, ואת המשמעויות הכספיות. ולחקור בעקבות משבר הקורונה את האופציה למעבר למבחנים ממוחשבים.