פוסטר מצגת

מוטיבציה לפרויקט

זמן הקרקע בסבב בין טיסות הוא תהליך קריטי לקיצור זמנים של הסבב. ככל שזמן הקרקע קצר יותר הפוטנציאל לרווח לחברות התעופה ולשדות התעופה גדל בכך שניתן להגדיל את כמות הסבבים ובכך להגדיל את הרווחיות. שני תהליכים קריטיים המשפיעים על זמן הקרקע הם ניקוי המטוס לאחר ירידת הנוסעים ועליית הנוסעים בסיום הניקוי. בעקבות המגיפה נוספו מגבלות המעכבות את שני התהליכים הנ"ל ובכך גרמו להארכת זמן הקרקע ולהפסדים אדירים הן לחברות התעופה והן לשדות התעופה. מטרת הפרויקט-מציאת פתרונות לקיצור זמנים והגדלת הרווחיות לחברות התעופה ולשדות התעופה.

סקירת ספרות

בעקבות המגיפה המחקרים מדברים על הכפלת זמן עליית נוסעים עקב מגבלת הריחוק הפיזי. הפתרונות המוצעים הם הוספת אפשרות לעלייה נוספת מדלת אחורית שיכולה להוריד את זמן העלייה עד כדי 20% יותר מהזמנים לפני המגיפה וכן לצמצם משמעותית את זמן הסיכון לחשיפה לנגיף. כמו כן הורדת כמות הנוסעים לעומס מושב 67% שהמשמעות שלו כל מושב אמצעי פנוי. בתהליך הניקוי עקב הוספת החיטוי ישנה עלייה של 10% בזמנים טרום המגיפה. ניתן להוסיף כמות של עובדי ניקוי מה שיגדיל את העלויות אך יפצה על הזמנים של התהליך כולו. המסקנה העיקרית בכל המחקרים; "השאלה כיום היא לא עד כמה אפשר לצמצם בזמני הקרקע אלה עד כמה אפשר לצמצם את האיחורים בזמני הקרקע".

מתודולוגיה

לאחר שקראנו את הספרות והבנו את הבעיות בעולם המחקר, בדקנו מה קורה בשטח-חברות תעופה ושדות התעופה. בדקנו כיצד הם מנהלות את התהליכים הנ"ל וכיצד הם הגיבו למגבלות המגיפה. לאחר איסוף הנתונים מצאנו פתרונות יצירתיים כדי לתת מענה לבעיות שנוצרו עקב המגבלות. העלנו על תוכנת הארנה סימולציות כדי לבדוק את המודלים במצב הקיים בעקבות הקורונה, וכן את המודלים לאחר הפתרונות שהצענו.

ממצאים

לפני המגיפה זמני הקרקע בעומס מושב 83% דלת אחת- 86 דקות (נלקח מנתוני חברת התעופה). לאחר המגיפה זמני הקרקע בעומס מושב מירבי של 67% דלת אחת- 134 דקות לאחר שיפור -זמני קרקע בעומס מושב 83% כולל חיטוי -100 דקות לאחר שיפור -זמני קרקע בעומס מושב 83% ללא חיטוי -98 דקות כיצד הורדנו את הזמנים; עליית נוסעים; כדי לאפשר הגדלת עומס מושב ל-83% ו-100% מצאנו פתרון הנדסי לייצור מחיצת פלסטיק שניתן להלביש אותה על משענת הכיסא ובכך היא מייצרת חציצה בין הנוסע שיושב ליד. בכל שלישיית כסאות מורכבות שתי מחיצות כך שניתן לאכלס שלושה נוסעים בשלשת מושבים ובכך לבטל את מגבלת המושב האמצעי שחייב להיות ריק (עומס מושב 67% ). הגדרנו הוספת מחיצה מתפרקת באמצע המטוס שתחלק את הנוסעים והצוות לשתי קבוצות וזאת להורדת הסיכון לחשיפה לנגיף. מצאנו שהוספת אפשרות לעלייה מדלת אחורית היא הכרחית כדי לצמצם משמעותית את זמן העלייה, הגדרנו חלוקת הנוסעים לשני קבוצות כאשר מרגע הגעתם של הנוסעים- העלייה , השהות במטוס וירידת הנוסעים תהייה נפרדת לכל קבוצה. כתוצאה מהוספת עלייה מדלת אחורית וחלוקת המטוס לשתי קבוצות צמצמנו ב-50% את זמן העלייה והירידה וכן הורדנו את הסיכון לחשיפה. בתהליך הניקוי- הבאנו לאחוז תעסוקה של כל עובד בתהליך לרמת 85% ובכך צמצמנו את הפער של ניקוי עם חיטוי ובלי חיטוי.

סיכום

בעקבות המגיפה עלה זמן הקרקע עקב הוספת המגבלות ב-56% , מ-86 דקות ל134 דקות וכן נוספה המגבלה לעומס מושב 67% כך שההפסדים הם עצומים. גם הגדלת זמן קרקע והפחתה בסבבי הטיסה ביממה וגם צמצום הנוסעים לכל טיסה והקטנת הרווחיות ממכירת כרטיסים. הפתרונות שהבאנו, הביאו לצמצום זמני הקרקע עד לתוספת של 14% מהזמנים המקוריים טרום המגיפה, מ-86 דקות ל-98 דקות. החזרת האפשרות לעומס מושב מירבי 100% ובכך צמצמנו את ההפסדים של חברות התעופה ושדות התעופה תוך כדי שהן עומדות במגבלות המגיפה.