אליאב גלמן ז"ל, סטודנט בפקולטה לטכנולוגיות למידה

ב-24.2.2016 נהרג אליאב גלמן ז"ל, קצין מילואים, בן 31 בפיגוע בגוש עציון. אליאב, היה סטודנט בשנה א' בפקולטה לטכנולוגיות למידה. הידיעה על מותו היכתה בהלם את חבריו ומוריו כמו את כל אנשי המכון. בחודש שעבר נולד בנו אותו לא זכה להכיר.

 

לרגל יום הזיכרון ביקשנו מחברו ללימודים, עידן גדשי לספר קצת על אליאב שהכיר. אנו מביאים כאן את נוסח המכתב במלואו. המילים הללו חזקות מהכל. יהי זכרו ברוך !

 

 

"אליאב, ההכרות שלנו הייתה קצרה, קצרה מידי, רק ארבעה חודשים אבל אין ספק שבזמן הזה למדתי ממך שיעור חשוב בחיים על אהבת הארץ, חלוקת זמן נכונה ואפילו על חשיבות המשפחתיות.

 

החיבור ביננו לא היה מובן מאליו מצד אחד אדם דתי שגר בהתנחלות ומהצד השני אדם חילוני שגר בת"א אבל שנינו לא הינו צריכים לדבר הרבה כדי להבין שהניצוץ בנינו נוצר מיד וכבר בשיעור הראשון התיישבנו האחד לצד השני ומאז היינו "מדברים עם העיניים" ממש מצליחים להעביר מסרים בנינו מבלי לפצות פה.

 

זוכר שבאחת ההפסקות התחלנו לדבר על המשפחות שלנו, זה כמובן התבקש כי היינו היחידים בכיתה בעלי משפחה וכשגילינו שגילאי הילדים שלנו זהים- ממש שמחנו..

באותה השיחה בהפסקה ששאלתי אותך איך אתה הולך להסתדר עם הלימודים העבודה והבית ענית בצניעותך שכרגע אתה משקיע את הזמן בלימודים ומשלים זמן איכות עם המשפחה לאחר שנים של שירות צבאי שגזל ממך את האפשרות לבלות בחיק המשפחה.

 

שיחות רבות היו לנו על הטיולים שלך בארצינו הקטנה וכשהתקשרת אלי והתייעצת איתי היכן יש מקום טוב לטייל באזור בו גדלתי בעוטף עזה ובנינו מסלול יחד זה שמחתי כלכך, התמונות לא איחרו להגיע נראית שם האדם השמח עלי אדמות הצטלמת בתוך מרבד כלניות עם הדבר החשוב ביותר שהיה לך- משפחתך שהכי אהבת .

 

לאחר הטיול הזה בנינו פרזנטציה שלמה שהנושא שלה הוא על אותו חבל ארץ בו ביקרת, הפרזנטציה התקשרה גם לעובדה שאזור זה מוכה טרור וכל הקונוטציות שיש לנו כאשר אנחנו שומעים על אותו חבל ארץ. את אותה פרזנטציה היינו אמורים להגיש יחד באותו יום רביעי מקולל, זוכר שנסיתי לתפוס אותך בטלפון שיחה אחר שיחה ולא הצלחתי להבין מדוע אתה לא עונה לי כי לפי הלו"ז שהסברת לי היית כבר אמור להיות בדרכך למכללה..

הגעתי לכיתה עם החומר מודפס פעמיים אחד בשבילי ואחד עבורך אך אתה מעולם לא הגעת..

 

כשהתרוצצו השמועות בין הלומדים בכיתה הדבר הראשון שעלה לי לראש זה שבוודאי מדובר בטעות, אליאב?, לא יכול להיות!. אין סיכוי שמישהו הצליח להכניע אותו הרי הספקתי להכיר אותך תמיד דרוך ותמיד בשליטה מלאה אבל אז התמונות החלו להגיע ולמרות זאת סירבתי להאמין ואני ממשיך לנסות לתפוס אותך בטלפון ופשוט מתקשה לקבל את הגרוע מכל. מריץ בראש את כל המחשבות השיחות והרגעים שהספקנו לחוות יחד.

 

 

העסקתי את עצמי רבות במחשבה על אישתך רינת שהייתה אז בהריון, שאלתי את עצמי איך היא תסתדר? ואתה אליאב, הכל נקטע לך דווקא ברגע הכי משמעותי בחייך דווקא כשבחרת להיות יותר בשביל המשפחה שלך ובדיוק היית אמור להתחיל עבודה חדשה הקשורה בתחום ההטמעה וההדרכה שכה אהבת ולצערי אליאב ברגע הזה הכל נקטע.

 

אליאב, חסרה לי השותפות לדרך, חסרות לי העצות הנכונות, החיוך המנחם, השיחות הקולחות ובעיקר חסר לי חבר אחד שעתיד היה להיות אחד החברים הכי טובים שלי!

 

אני רוצה להודות לך, תודה על תקופה כה קצרה שהשאירה בי חותם גדול!"