על הקשר בין מקצועות העתיד וטכנולוגיות למידה

אנליסט. הכתבה מתייחסת לשני עיסוקים מרכזיים בעולם ניתוח מסדי נתונים (Big Data Analyses): אנליסט (מנתח מסדי נתונים) ומנהל מערכות מידע. 
הקשר בין למידה לניתוח מסדי נתונים ברור ומיושם זה מספר שנים. אחד החיבורים הבולטים בתחום המסביר את הקשר על פני מגוון אפשרויות הנו הספר "Learning with Big Data". הרעיון הנו איתור מידע לצורך שיפור הלמידה באמצעות ניתוח מסדי הנתונים הנוצרים בעת למידה. למשל ניתוח מסד נתונים במערכת ניהול הלמידה (LMS) לגבי הרגלי למידה מתוקשבת או ניתוח עומק לגבי מבחנים. לדוגמה נוכל לגלות את הקשר בין שאלות ספציפיות במבחן מסוים להרגלי צפייה בלומדה או ווידאו. אילו שאלות מנבאות באמת הצלחה בלמידה ואילו פחות. מתי נכון לאפשר למידה מתוקשבת ולמשך כמה זמן וכו'.

מנהל מערכות מידע בלמידה הינו קשר חזק ועתיק אף יותר. 92% מארגונים גדולים בארה"ב מטמיעים מערכת ניהול למידה בארגון (LMS). סקר חדש של Brandon Hall מוכיח שוב כי LMS ולמידה מתוקשבת מחזירים את ההשקעה לארגונים המטמיעים אותם. בעולם כיום כ-700 LMS שונים והשוק הזה רק הולך וגדל משנה לשנה. אגפי הדרכה ומערכות מידע חייבים לעבוד ביחד תוך שיח משותף כדי לייצר הצלחה בהטמעת התשתית הארגונית לניהול למידה. הרבה פעמים מנהל המערכת "יושב" באגף הדרכה, הפונקציה הארגונית האמונה על הלמידה. קיימת דרישה בשוק לפרופיל הנדיר של איש מערכות מידע "דובר" הדרכה. דרישה זו רק תלך ותגדל שכן ה LMS הפכו נגישות יותר וקלות יותר להטמעה מבחינה טכנולוגית (בייחוד שמדובר בתצורת ענן) אך הארגון עדיין צריך אנשים החובשים את הכובע ההדרכתי וה IT (מערכות מידע) כדי ליישם בהצלחה.

אסטרטג תוכן. מדובר במקצוע רחב המתייחס לעריכת תוכן דיגיטלי והתאמתו למגוון פלטפורמות. במילים אחרות מדובר במפתח למידה מתוקשבת שכן זו בדיוק הגדרת התפקיד שלו בארגון אלא שהי ממוקדת תוכן ותוצרים הדרכתיים. ההתאמה למגוון פלטפורמות חשובה ביותר שכן התוכן הארגוני נדרש להתאמה עבור שלוש פלטפורמות לפחות: PC (עמדת עבודה), טאבלט (עמדת עבודה ניידת) ומכשיר נייד בהמשך למגמה לפיה ארגונים מנגישים ידע פנימי למכשיר האישי של העובד (BOYD – Bring your own device).

מומחה למידה חישובית (Machine Learning). למרות שמו של התחום המרמז כביכול על קשר מידי לעולם הלמידה, זהו התחום "הרחוק" ביותר כיום מבין התחומים הנסקרים בכתבה ביחס לעולמות הלמידה הארגונית. מדובר על יכולתם של מחשבים "ללמוד" דרך עיבוד מידע והסקת מסקנות בהתבסס על התנסויות קודמות. את הקשר לטכנולוג הלמידה אני רואה בטווח הרחוק יותר (20-30 שנה קדימה) בו תבשיל מגמת ההתקרבות הפיזית בין האדם למחשב. כיום אנו רואים מגמה זו במחשוב לביש (Wearable) ובהתקנים עבור אוכלוסיות עם מוגבלויות כמו מכשירי שמיעה או ראיה. אך המגמה הזו תמשיך להתעצם להערכתי עם כניסת אפליקציות לכל תחומי החיים ועם נטישתם של מסכי המגע לטובת מערכות הפעלה על בסיס קול, תנועות ידיים או עיניים. בסופו של דבר "המחשב החושב" והאדם החושב ישולבו יחד למערכת אחת האמורה להעצים את יכולתו של האדם מבחינה קוגניטיבית, תפקודית וחברתית. החיבור הזה בין שתי בינות (מלאכותית וקוגניטיבית) יחייב אנשי מקצוע משתי עולמות התוכן הללו. כול עוד איש טכנולוגיות הלמידה יתקדם עם חקר התחומים המקבילים כיום: מדעי הלמידה ומדעי המחשב, בסופו של דבר יהיה זה הוא (או היא כמובן) שישחקו תפקיד מכריע בחיבור בין אדם למכונה.

תקשורת חזותית. גם במקרה זה החיבור מידי וברור. איש טכנולוגיות הלמידה הוא למעשה מעצב מסרים חזותיים באמצעות מגוון כלים ופלטפורמות מעולמות הלמידה, העיצוב הגראפי והווידאו.

מנהל חדשנות. גם לגבי התחום האחרון אותו סוקרת הכתבה החיבור הוא מידי וברור. איש טכנולוגיות הלמידה, ומנהל ההדרכה בכלל חייבים להיות מנהלי חדשנות בסביבת הלמידה הארגונית ובסביבת העבודה בכלל. תחום הלמידה עובר תהפוכות ושינויים משמעותיים בשנים האחרונות ועוד עתיד לעבור מספר שינויים בעתיד הקרוב. הצמדות לחדשנות, ניסוי כלים ושיטות, הבנת מה נכון לאמץ ומתי הנה תכונת יסוד עבור אנשי למידה בכלל ואיש טכנולוגיות למידה בפרט.