סיפורי סטודנטיות

מיכל קסטיאל אוחיון

סטודנטית בשנה א' לתואר שני, במסלול ל "עיצוב משולב" .
מרצה במחלקות לתקשורת חזותית במוסדות עיצוב שונים, מלמדת תפישה חזותית, קונספט, תלת מימד ואריזות ומנחה פרויקטי גמר.
בת 45 נשואה ואמא לשלושה ילדים.
 
 
האם קיים לדעתך שוויון מגדרי ומה היית רוצה לתקן / להוסיף?
 
לצערי עדיין לא קיים שיויון מגדרי בין נשים וגברים, נשיות היא מושג חברתי, סימון דה בובואר טענה במשנתה כי האישה בחברה היא ה"אחר". בהרבה מאוד תרבויות וחברות, לצערי, אנחנו עדיין נתקלים בעובדה שהאישה היא ה"אחר", האשה נכבלה לשונותה הביולוגית, ומשום שמודל גברי הוא שהגדיר את המציאות, הכבלים הללו נשארו קשים "לשחרור".
 
הייתי רוצה שנשים יתפסו את עצמן כשוות, ראויות, יוצרות, קובעות סדר יום, שאפתניות, יוזמות וכל מה שהן שואפות להיות.
 
 
 
 
מי האישה שהכי השפיעה עלייך או מהווה מודל עבורך?
 
אמא וסבתא תמיד בשורה הראשונה של מעגל ההשפעה, מרצות מעניינות ויוצרות שלמדתי מהן המון, כותבות; סופרות והוגות כמו סימון דה בובאר; מעצבות שהעזו כמו פאולה שר ויויאן ווסטווד וגם נשים חדשות שפגשתי כאן במכון כמו 2 פרופסוריות מרתקות כל אחת בדרכה מהפקולטה לעיצוב.
 
 
מה העצה הטובה ביותר שהיית נותנת לבתך או לאשה אחרת?
 
לבת שלי הייתי אומרת, שהשמים הם הגבול שלה, שהכל מושג בעבודה קשה לא משנה מה המגדר שלה. כן...וכמובן שהיא נהדרת כמו שהיא!