מיני אתרים

Digital Protest

 
 
מגישה: אורית זוהר
 
העבודה DIGITAL PROTEST הופכת את מגדל עזריאלי המרובע לפלטפורמה חופשית, זמינה ובלתי מצונזרת להבעת דעות פלורליסטית של תושבי העיר. מגדלי עזריאלי, ממוקמים במרכז העיר (בין צפון לדרום) ומסמלים מוקד של כוח, שליטה והשפעה ומרכז כלכלי. הפרויקט הופך את המגדל המרובע לקיר המציג טקסט מחאתי, פוליטי, אישי, חברתי. פרטיותו של המגדל מופקעת והוא הופך להיות נכס של הציבור, של ההמונים. המגדל המציג טקסטים שונים, נראה ממקומות שונים בעיר, כמו מגדלור, ומהווה מעין לוח קיר המשקף את הלך הרוח של התושבים. המגדל משקף רעיונות, דעות, מחאות. הוא מאפשר חופש ביטוי בדומה לפעולות חתרניות ויזואלית אחרות, כמו למשל גרפיטי. הוא מאפשר השמעת דעות מגוונות מכל הזרמים והצדדים. הצגת הטקסטים מתבצעת ללא שיפוט של טוב/רע, מוסרי/לא מוסרי, אמיתי/שקרי.

המסרים על המגדל הם דינאמיים, ומתחלפים כל הזמן. הטקסטים מתחלפים כל מספר דקות. אין עדיפות לטקסט אחד על משנהו. הם מופיעים ונעלמים ולא משאירים עקבות מלבד התיעוד הקצר בפייסבוק ובאינסטגרם. הם נכונים לרגע מסוים, ואינם נצחיים. הם משקפים הלך רוח נכון לרגע מסוים. הטקסט מופיע על קיר המגדל בענק, וגודל עצום זה מעניק לו עוצמה הדומה לצעקה. ישנה כאן הגדלה של מחאה הרוחשת תדיר בתוך הרחובות, בבתים, בבתי הקפה. ובו זמנית, במקביל להגדלה ולהעצמה, יש כאן גם צמצום, למסר תמציתי, קצר וברור.

כיום, הבולטות של מגדלי עזריאלי היא ריקנית וחסרת משמעות. הפרויקט DIGITAL PROTEST מנצל את הבולטות של המגדלים, במיוחד בנסיעה לאורך נתיבי איילון, המאפשרת הצצה מבחוץ לתוך העיר, והופך אותם לשלטי חוצות ענקיים, לא מסחריים, פתוחים למען שימוש הציבור. ההשראה לפרויקט היתה מחד גיסא, מחאת קיץ 2011, ומאידך גיסא עלייתם של האתרים החברתיים במרחב הקיברנטי, כמו פייסבוק וטוויטר, המהווים ערוצים פתוחים ומרושתים לביטוי אישי. העיר היא דוגמא למערכת מורכבת שיש בה גיוון, ריבוי, אינטראקטיביות ותלות הדדית. פרויקט זה מאפשר למורכבות הזו להתבטא באמצעי ויזואלי טקסטואלי.

העיצוב והיישום
הגריד לתצוגת הטקסט הוא החלונות השקופים של הפסאדה של המגדל. חלונות המגדל יוצרים "רשת של פיקסלים", ברזולוציה נמוכה. הטקסט (הפונטים) "יושב" על הגריד של הפיקסלים/החלונות. מבין שלושת המגדלים נבחר המגדל המרובע הודות למספר הרב ביותר של חלונות. בכל חלון מותקנות מנורות לד בצבעי RGB מה שמאפשר לטקסט להופיע בצבעים שונים. כיוון שהטקסט מבוסס על תאורה, הוא נראה למעשה רק בלילה. לכן הפרויקט מתחיל לפעול רק בערב, כשמחשיך. הטקסט נכתב באנגלית כדי לפתור את בעיית ההטיות בעברית של רבים/יחיד, זכר /נקבה. כמו כן, כדי לפנות גם לפליטים, לעובדים זרים, לתיירים, ובכלל למבקרים שאינם דוברי עברית. האינטראקציה מתבצעת באמצעות אפליקציה בסמארטפון הכוללת ממשק שמאפשר הקלדת טקסט, המוגבל במספר התווים.

מקומו של המעצב
כיוון שאין שליטה היררכית על התכנים המוצגים על המגדל, יכולים להופיע גם טקסטים שאינם מחאתיים, אלא אישיים, הומוריסטיים וכד', כלומר יתכן שיתווסף שימוש אחר, שונה מ"כוונת המעצב". במובן זה המעצב מאבד את השליטה שלו, והתוצרים הסופיים הם של ההמון. עבודה זו משקפת את מקומו ומעמדו החדש של המעצב, כמי שיוצר אפשרות לדברים להופיע, כמי שיוצר פלטפורמות ליצירה של אובייקטים על ידי הצרכן הסופי. בדומה לאינסטגרם, גם בעבודה זו המוצר הסופי נוצר על ידי הצרכן ולא על ידי המעצב. המעצב יוצר את הממשק, את ה"כלי", או האמצעי, ליצירת מוצר שהוא למעשה עבודה/יצירה של הצרכן הסופי.

ראייה מרחוק ומקרוב
הטכנולוגיה מאפשרת להפוך את השלטים המסורתיים - הכתובים על קרטון, בריסטול, או בד, נישאים בידיים, ונראים באופן מוגבל רק בגובה העיניים וממרחק קרוב - לשלטים דיגיטליים. ההסתכלות מרחוק על הטקסטים מאפשרת לראות את התמונה הגדולה, THE BIG PICTURE, תמונה כללית יותר, כוללת יותר, של אנשים שונים, דעות שונות ומגוונות, בזמן נתון ספציפי. כמו כן, המבט הוא מרחוק ולא מקרוב, כלומר לא מתוך הרחובות הקטנים ובתי העסק הקטנים, ולא בגובה העיניים.

סרטון ההדמיה
סרטון ההדמיה מציג את מגדלי עזריאלי מזוויות שונות, ממרחקים שונים, בשעות שונות של היום ומנקודות תצפית ממקומות שונים בעיר. הוא מציג את הטקסט כפי שהוא נראה מתוך המגדל עצמו (לדייריו), בקרבתו, ובמרחק ממנו. התמונות בסרטון מפרקות את הדימוי המקובע של המגדלים ומציגות אותם בדימויים חדשים, לעיתים כמאיימים ולעיתים כאסתטיים. התמונות בסרטון יוצרות אפקט מנכר למגדלים המוכרים והאייקונים, ומאפשרות הסתכלות אחרת עליהם.
 

הסרטון מראה את העיר תל אביב, עיר ללא הפסקה, שבה החיים ממשיכים להתנהל, תוך נהנתנות ודקדנטיות, למרות הקונפליקטים הרבים שמציפים ומקיפים אותה.
 
חדשות