פוסטר מצגת

מוטיבציה לפרויקט

מחלת COVID-19 שפרצה בסוף 2019, הביאה עמה את הצורך לשיקוף המצב לציבור באופן שוטף. דרך מרכזית להנגשת המצב התבצעה בעזרת יצירת "דשבורד" קורונה. דשבורד הוא כלי לניהול מידע והצגתו בצורה ויזואלית. הבעיה הגורפת היא שדשבורדי הקורונה אינם משקפים בהכרח תמונה אמינה, רלוונטית וברורה למשתמש, וזאת בפרט למשתמש הישראלי. המוטיבציה נובעת בעיקר מהצורך "לתקן" את המצב ולהציע המלצות למפתחי דשבורד עתידיים (של קורונה, או כל נושא בעל קווי דמיון). התוצר שלנו יוצג בצורת בניית דשבורד משלנו. דשבורד זה יציג את ההמלצות לבניית דשבורד קורונה אופטימלי ויעסוק בשאלות כגון: מה הוא המידע אשר מעניין את המשתמש הישראלי? מה היא צורת ההצגה הברורה ביותר למשתמש הישראלי? ועוד. תוצר הדשבורד שלנו יפנה לקהל העוסק בבניית דשבורד מסוג זה.

סקירת ספרות

את סקר הספרות חילקנו לשלושה צירים עליהם עבדנו באופן מקביל: חקר הדשבורדים בספרות וכן וחווית משתמש ועיצוב ממשק משתמש בספרות, סקירת דשבורדי קורונה קיימים וכן סקירת מקורות א-פורמליים כגון בלוגים וקבוצות של אנשי מקצוע בתחום. כלל המקורות תרמו לנו למסקנות רבות לשימוש במהלך המשך עבודתנו. בין התובנות העיקריות שמצאנו: בחירת ויזואליזציה מתאימה בהתאם למידע שנרצה להציג, מדדים לדירוג אופטימליות של דשבורד וכן דרכים להצגת המידע הרלוונטי למשתמש.

מתודולוגיה

על מנת להשיג את מטרתנו בפרויקט זה התחלנו מסריקת הנושאים שבחרנו לסקירת הספרות. לאחר הסקת מסקנות משלב זה, החלטנו לנסח שאלון אשר מטרתו להבין את הצורך של המשתמש ישראלי בדשבורד הקורונה. שאלון זה הופץ בקרב האוכלוסייה הישראלית ואת תוצאותיו ניתחנו והשוונו להשערות שלנו.

ממצאים

לאחר ניתוח תוצאות השאלון ומימוש הצגת התוצאות בויזואליזציות שונות בדשבורד, הגענו לממצאים העיקריים הבאים:

1. בנתוני מפתח כמו למשל- "נפטרים", מרבית המשתמשים מעדיפים תצוגות מספריות סיכומיות של מידע לאורך זמן.
2. רמת העניין של הציבור הישראלי בנתוני מפתח הינו ממוצעת (1-6, 4.5)
3. מרבית המשתמשים הישראלים ירצו לראות את זמני העדכון העתידיים/ הקבועים של הדשבורד.
4. ללא תלות בקבוצת הגיל נראתה ירידה ברמת העניין בדשבורד ובנתוני הקורונה ככל שמתקדמת המחלה עד לזמן "עכשיו".
5. מרבית הנחקרים (70%) הינם ללא כל ידע רלוונטי לבניית/ קריאת דשבורד.
6. מרבית הנחקרים העידו כי נתוני הקורונה בעולם מעניינים אותם פחות מאשר נתונים מישראל.

סיכום

לאחר סקירת הממצאים ששיקף הדשבורד שבנינו הגענו למספר תובנות עיקריות: ראשית, פירוט המידע בשדבורד צריך להיות בהתאם לרמת העניין של המשתמש הישראלי לאותו פריט מידע. כמו כן על בונה הדשבורד להסביר כל מונח רפואי וכן להשתמש בויזואליזציות פשוטות ככל הניתן על מנת להתאים לקהל שרובו אינו בעל ידע מקצועי רלוונטי. בנוסף, יש להשקיע ברמה מינימלית בהצגת נתוני קורונה מהעולם בדשבורד קורונה ישראלי. מרבית הממצאים תאמו את ציפיותנו, למעט מספר ממצאים כגון: התעניינות במצב הקורונה בעולם אשר סתר את הציפיה שלנו להתעניינות ברמה גבוהה יותר. יש לציין כי המסקנות שהתקבלנו הינן בערבון מוגבל וזאת מפאת מספר העונים על השאלון (146), וכן כיוון שיכולת המשתמשים להתמצא בדשבורדים הולכת וגדלה עם הזמן. עם זאת, חשוב לומר כי העונים על השאלון מהווים חתך מגוון של האוכלוסייה ולכן ניתן להסיק מסקנות משמעותיות מן התוצאות. להמשך נמליץ להרחיב את השאלון למספר רחב יותר של נשאלים וכן להסתמך על נתוני קורונה ממקור אמין במיוחד.