פוסטר מצגת

מוטיבציה לפרויקט

תכנון רמות המלאי מבוצע ע"י מערכות מידע לוגיסטיות שקיימות משכבר הימים במערכת החיילית. המערכת מתאימה ברובה למערך הטס בחיל האויר שחף מאילוצי ניידות וריחוק מבסיס קבע/תחזוקה. לא כך קורה מול המערכות הדינמיות בחיל, המשנות את מיקומן בהתאם למצב כוננות כזה או אחר, לעיתים בצורה קיצונית (מצפון לדרום), ותכנון זה גורר שובל לוגיסטי ארוך. קיים קושי מהותי לחזות בצורה מהימנה את מספר ימי הלחימה מול כמות חלקי החילוף הקיימים במלאי.

סקירת ספרות

הפרויקט עוסק בבניית מודל לקביעת רמות מלאי של מכלולים צבאיים.

1. תהליך לבחינת תפיסת אחזקה למערכות צבאיות- במחקר שבוצע עבור U.S Army Corps of Engineer (Wallter, smith, & Lin, 1999), הוצג התהליך האופטימלי (PO - Process Optimization), לבחינת שיטות אחזקה. מטרת המודל היא לשפר משמעותית את הביצועים הכספיים באמצעות שימוש במתודולוגיות ממוקדות.
2. סיווג וניהול מלאי- ניהול מלאי בכל ארגון מטרתו בראש ובראשונה לקבוע את מדיניות ההזמנות או הייצור, וכפועל יוצא את כמות היחידות שיש להחזיק במלאי. ניהול מלאי נחשב לבעיה מורכבת שכן אחזקת המלאי כרוכה בעלויות רבות הנובעות מעלויות הרכש, עלויות ההזמנות, עלויות האחסון, עלויות חוסר, עלויות האחזקה השוטפת של המלאי, עלויות השינוע, עלויות המימון ועוד.
   1. עקרון הפרטו- הידוע גם בשם כלל 80-20, הוא כלל שנוסח על ידי הכלכלן האיטלקי וילפרדו פרטו שעסק בחקר פערים כלכליים. במחקרו שם לב שכ-80% מהעושר באיטליה נמצאים בבעלות כ-20% מהאוכלוסייה (Mitchell, 1968). את העיקרון ניתן להשליך על תחומים שונים, ביניהם עולם ניהול המלאי.
   2. קביעה על אופן ניהול המלאי ופריסתו- ההמלצה על אופן פריסת המלאי של הציוד מבוססת על תוצאות ביצוע הסימולציה. הסימולציה מקבלת כקלט פריסת מלאי נתונה הכוללת את מספר המכלולים במלאי בכל יחידת אחזקה. תוצאת ביצוע הסימולציה הינה רמת המוכנות של המערך הנבחן, עבור פריסת המלאי הנתונה. ההמלצה הסופית נקבעת על ידי בחינת תוצאות הסימולציה עבור מספר פריסות מלאי בשיטת ניסוי וטעיה.

מתודולוגיה

בחינה וסקירה אקדמית של התפתחות הלוגיסטיקה וניהול רמות המלאי בעולם בכלל ובצה"ל בפרט.

איסוף נתונים גולמיים מדרגי האחזקה השונים בחיל ובניית מערכת תורים המבוססת על המידע שנאסף, הערכה של התפלגות זמני השירות ועריכת סימולציה ARENA בתוכנת לבחינת המתארים השונים.

ממצאים

המודל נבנה בתוכנת ARENA. הוא נבנה בצורה מפורקת עקב חוסר יכולת תמיכה של גרסת הסטודנט בכמות הבלוקים הנדרשת עבור בניית המערכת באופן מלא. למודל הותאמו התפלגויות שהותאמו על בסיס הנתונים שהתקבלו. כלל ההתפלגויות הורצו ב- INPUT ANALZER. .

הסימולציה הורצה בתוכנתARENA עבור מצב קיים בשלושה אופנים:

1. מצב שגרה- נבדק עבור 365 ימים במשך 10 רפלקציות.
2. מצב חירום, מבצע קצר בן 10 ימים- נבדק עבור 10 ימים במשך 100 רפלקציות.
3. מצב חירום, מבצע ארוך בן 50 ימים- נבדק עבור 50 ימים במשך 100 רפלקציות.

לאחר הרצת המצב הקיים, הוצבו הנתונים ב-Process Analyzer ע"מ לבצע שילובים שונים של כלל המשתנים בכדי להגיע לנקודת עבודה מתאימה.

סיכום

התוצאות מראות כי ניהול נכון של המלאי התקול מאפשר עמידה בזמינות חלפים גבוהה וכמות מ"ש נמוכה באופן יחסי. הרעיון מאחורי ניהול מלאי נכון, הוא לאפשר זמינות גבוהה של ח"ח על המדף על מנת שזמן התיקון יהיה נקי מזמני המתנה עבור חלפים. יחד עם זאת, ניתן להציע מדרגות רכש חלפים ע"מ לעבות את המלאי, וגם בדרך זו להעלות את זמינות החלפים על המדף.

הגדרת קווים אדומים בניהול המלאי חשובה עבור יצירת מעגל מסודר של פינוי ח"ח תקולים בזמנים סדורים עבור תיקונים וחזרתם שמישים למדף. במסגרת העבודה, הוצגו מצבי שגרה וחירום במתארים שונים שעבורם ניתן ליצור קווים אדומים שונים כדי לעמוד ביעדי הזמינות המבצעית (96%).