תשפ"א

תשפ"א

ניתוח, אפיון והתמודדות עם תהליכים ארגוניים בהקשר של אתיקה ארגונית

חברי צוות:
רועי בן דיין  ♦ עומר אלתר  ♦ דן קרשניאק

מנחה:
חיים שיק

מוטיבציה לפרויקט

המוטיבציה לביצוע הפרויקט בנושא האתיקה הארגונית, נבעה כתוצאה מהיחשפותנו האישית, למספר לא מבוטל של פגיעות ונזקים שנגרמו לפרט ולכלל כתוצאה מפועלם של ארגונים בעידן הנוכחי. זו למעשה הבעיה המרכזית בה עוסק הפרויקט. מסיבה זו החלטנו לעסוק בנושא שיסייע בעתיד, בהפחתת פגיעות ונזקים לפרט ולכלל כתוצאה מפועלם של ארגונים בתעשייה, ואף יתווה דרך למקבלי החלטות בעסקים וארגונים. על-כן נושא הפרויקט הינו הניסיון להתמודד עם הבעיה וליישם את האתיקה הארגונית והמוסר העסקי בעידן הנוכחי. הטענה המרכזית של הפרויקט, היא שבשל נוכחות צומחת של התעשייה בחיי האדם, על כל ארגון באשר הוא, לבחון את כלל תהליכיו אל מול האתיקה והמוסר העסקיים. הפרויקט יתרום בכך שיעמיק את המחקר הקיים בתחום האתיקה הארגונית, ועם השלמתו, תוצריו יהוו כלי ישים, פרקטי ויעיל ליישומו של תחום זה. 

סקירת ספרות

ממצאי הפרויקט הינם תוצאה של מחקר, אשר רשמיו מתוארים בסקר הספרות של הפרויקט. המחקר מתחיל בהגדרה כוללת של האתיקה הארגונית. אם נשלב את כלל ההגדרות שהעלה המחקר, ניתן לומר שהאתיקה הארגונית הינה תפיסת עולם בנוגע להתנהלותם של ארגונים בעידן הנוכחי, בבחינתו של מונח המוסר תוך התחשבות יתרה בנזק הפוטנציאלי שנלווה לפועלם (ורבין, 2012; כשר, 2009; וולף, 2008). השלב השני של המחקר עסק בחקר סוגיות אשר נושאות במאפייניהן פגיעות ונזקים בפרט, בכלל ובארגון. שלב זה העלה רשמים מדאיגים עד מאוד בכל הנוגע להשלכות החמורות שיש לסוגיות אלו על הפרט ועל הכלל (בקר ופרידמן, 2020(Rhodes, 2020; Houghton, 2005 ;. השלב האחרון של סקר הספרות עוסק בסקירה של מודלים ותפיסות מוכרות בתחום האתיקה הארגונית. שלב זה העלה שלא מצויים כלים מספקים, ברורים וראויים על מנת לערוך ניתוח ואפיון לסוגיה אתית ארגונית בעידן הנוכחי. בין התפיסות המרכזיות שנסקרו בשלב זה הן התועלתנות, הדאונטולוגיה והאגואיזם הרציונלי. (Bowen, 2005).

מתודולוגיה

מתודולוגיית הפרויקט מתחילה במחקר מעמיק המתואר בפסקה הקודמת, ונגמרת ביישום כלל הרשמים שעלו מן המחקר, עד לכדי הגיית מודל תיאורטי מוצק, בהיר ומבוסס מקורות בתחום האתיקה הארגונית. את המודל התיאורטי הפכנו לתשתית של מודל הנדסי וכמותי. זאת נעשה באמצעות שאלות של כן ולא, והפיכתן למשתנים בינאריים. את כלל המשתנים הרכבנו עד לכדי פונקציה סופית אחת, אשר מספקת תשובה בכל הנוגע למידת המוסר של סוגיה ארגונית כזו או אחרת. לסיום, ולבחינת טיבו המודל, והמחשת אופן השימוש בו, ביצענו סימולציה של המודל על סוגיה נבחרת.

ממצאים

ממצאי הפרויקט המרכזיים הינם המודל התיאורטי והמודל ההנדסי שהגינו על בסיסו של הראשון. המודלים מורכבים מארבעה שלבים - אוטונומיה ורציונליות, אוניברסליות פרסונלית, אוניברסליות סוגייתית ושיקולים אתיים. לכל שלב נלוות שאלות מנחות, אשר נצמדות לעקרונות האתיקה הארגונית שעלו מתוך המחקר שבוצע. התוצר הסופי של הפרויקט הינו מודל הנדסי אשר תוצרתו היא פונקציה בינארית שתוצאתה נקבעת באמצעות מכפלה של ארבע פונקציות בינאריות שונות - אחת לכל שלב. כל פונקציה מורכבת מפונקציות או משתנים שנקבעו בהתאם לשאלות המנחות שמוצגות לראשונה במודל התיאורטי.

סיכום

לסיכום נאמר כי ממצאי הפרויקט מספקים תשתית ראויה למודל הנדסי שיסייע בניתוח, אפיון והתמודדות עם סוגיות אתיות ארגוניות. הסימולציה שביצענו העלתה כי על מנת להבטיח שהמשתמשים במודל יוכלו לענות על כלל השאלות הכלולות בו, נדרש ביצוע מחקר בצמוד ובמקביל לשלבי המודל. בהתאם לגורמים שעוררו את המוטיבציה לביצוע הפרויקט, ולרשמים שהעלה סקר הספרות, ניכר כי כמו שצפינו, ישנם כשלים רבים ביישום המוסר הארגוני בעידן הנוכחי. אנו מאמינים כי תוצרי הפרויקט משרתים את מטרותיו כפי שהוגדרו, ובכך נאמר כי תרומתו של הפרויקט הינה העמקת המחקר בתחום האתיקה הארגונית ויצירת כלי שיסייע ביישומה. נציין כי המודל ההנדסי שהגינו הינו זמני, לא שלם, וחסרות בו פונקציות מתוקננות, שימדדו באופן כמותי את משתני המודעות והנזק. אלו יעניקו בעתיד ציון אתי-מספרי לסוגיה ארגונית. למרות החוסרים, נאמר כי תרומת הפרויקט לתחום האתיקה הארגונית היא מהותית ואף חלוצית. נוסיף כי הלקח הנלמד מן הפרויקט, הוא בחינה מוקדמת של הכלים בהם פרויקט עתיד להשתמש. לסיום נדגיש כי הפרויקט מכווין באופן ספציפי למחקרים עתידיים שישלימו את מלאכתנו, ויסייעו לתעשייה לפעול בדרך המוסר, שהפרויקט מוכיח את חשיבותה ומהות ההקפדה עליה. זהו לראייתנו ערך מוסף אדיר של הפרויקט עבור התעשייה והאנושות כולה.